אנונימית 1975
New member
שיפור מקצועי
לפני בערך שנתיים החברה שלנו עברה ארגון מחדש. התחום שבו אני עבדתי הועבר לחו"ל, ואני הועברתי למחלקה חדשה. לפני המעבר, הרגשתי שמאוד מעריכים אותי מקצועית (ברמה של העלאת משכורת במצב של קיצוצים) אבל משהו לא מסתדר לי במחלקה החדשה, ואני מרגישה שהמעמד שלי כיום הוא הפוך.
המעבר לא היה קל, וכנראה ששהפער בהרבה תחומים בין המחלקה ישנה שלי למחלקה החדשה היה גדול יותר ממה שכולנו ציפינו אליו. אבל לדעתי חלק גדול מהבעיה נובע מחוסר כימיה שלי עם הר"צ ה"חדש" שלי. בגדול - יש לי תחושה שהוא פשוט לא סובל אותי באופו אישי, כאילו משהו באישיות שלי פשוט מגרד לו על העצבים. מעבר לכך, הוא רמז לי כמה פעמים שהוא לא חושב שמי שאי פעם עבד באמדוקס מסוגל לתכנת כשהוא יודע שעבדתי שם בעבר (מדובר היה על מצב של המשבר של 2001 והייתי צריכה את המשכורת).
מבחינה מקצועית זה מתבטא בכך שלא רק שאני היחידה שעוסקת בעיקר בתחום ה"ישן" של הצוות שכולל בעיקר תחזוקה ועבודה מול לקוחות - אלא בכך שאני מרגישה שאין לי מולו תיאום ציפיות, לא מראש ולא כשיש לי קושי או בעיה שצריך לעבוד עליהם. חשבתי בהתחלה שאולי אני פשוט לא מבינה את מה שהוא מנסה להגיד לי, אבל כשניסיתי ליזום איתו שיחות משוב כאלו - אבל הוא ניסה להתחמק מהן בכל מחיר או אמר לי דברים בסגנון של "אני רוצה שתחשבי לבד מה עשית לא בסדר". היו מצבים אחרים שהוא פשוט התעלם מדברים שאמרתי ופשוט נעץ מבט במסך והמשיך להקליד. במרבית המקרים הדברים עולים בהערכות השנתיות אחרי שהם קרו כמה פעמים - ונראים כמו חוסר יכולת שלי ולא כמו טעות. ברוב המקרים (חוץ מאירוע אחד) לא היה מדובר על טעויות טכניות אלא על צורת עבודה באג'ייל, רמת עצמאות, תכנון זמן, תקשורת יעילה וכו'. והיו גם כמה מקרים בודדים שהוא פשוט הניח שטעות שקרתה היתה באשמתי כשהבעיה נבעה מגורמים אחרים, ורק במקרה גילינו בדיעבד שהמצב היה שונה.
מאד יכול להיות שמדובר פה על חוסר יכולת שלי או לפחות על דברים שבהם אני זקוקה ליותר תמיכה מאשר אנשים אחרים, אבל קשה לי לקבוע במה ולמה בלי לקבל את הפידבקים האלו מהר"צ. וזה משפיע לא רק על העבודה השוטפת שלי, אלא גם איך אני נתפסת בחברה - וכבר היו כמה אנשים שהייתי בקשר מקצועי איתם לפני המעבר שההערכה שלהם כלפי השתנתה לחלוטין מאז.
ויש כמובן את הקטע החברתי - הצוות עצמו מאוד מגובש חוץ ממני, לכן למשל אני זו שצריכה ברוב המכריע של הפעמים לבקש מהם להצטרף לצהרים, וגם אז לא פעם אני מרגישה שהר"צ היה מעדיף שלא אבקש להצטרף. זה גם משהו שקיים בקונטקסט הרחב יותר של המחלקה - אני מרגישה שרוב האנשים מאוד מחבבים אותי, אבל אני לא "אחת מהחבר'ה" - ולעיתים כשמתגלים חיכוכים אני מרגישה שהצד שלי פשוט לא מקבל קשב. אחד הדברים שמדאיגים אותי היא העובדה שבחודשיים האחרונים קרו שני אירועים כאלו שבהם אני יצאתי "לא בסדר" כביכול למרות שאני מרגישה אחרת (אשמח להרחיב אם מעניין אותכם)
לפני שנה ומשהו החלטתי להתחיל לחפש עבודה מחוץ לחברה. כפי שניתן להבין מהעובדה שאני כותבת פה - זה לא ממש הצליח. אני מקבלת מעט זימונים לראיונות (ולאחרונה חברת ההשמה שאני עובדת איתה בקושי פונה אלי עם משרות), ואמנם אני מצליחה בחלק ניכר מהם לעבור לשלבים מתקדמים (ובאחד מהמקומות כנראה הגעתי כמעט להצעת עבודה) - אבל עד כה לא הצלחתי להגיע למצב של הצעת עבודה ממשית.
מה שהופך את המצב לאחרונה ללחוץ יותר היא העובדה שלפני כמה שבועות הודיעו לנו די מלמעלה (אני עובדת בחברה בינ"ל גדולה) על "צעדי התייעלות", וקרו כמה אירועים בשבועות האחרונים שגרמו לי לחשוד שהשם שלי עלה כמועמדת לפיטורים (גם כא אשמח לפרט אם יש צורך), וייתכן שביום ראשון כבר לא תהיה לי עבודה. וגם אם אני סתם חשדנית - אני חושבת שהחשש שלי נובע מזה שאני נמצאת בעמדה מאוד רגישה במצב הנוכחי בכל מה שקשור לפיטורים גם במצב של קיצוצים.
הגעתי לכמה מסקנות לגבי מה מקשה עלי: קודם כל, כפי שכתבתי קודם יש לי רקע באמדוקס ותיאור התפקיד הנוכחי שלי רחוק מלהיות מרשים (ואני נמצאת בו כבר תקופה די ארוכה). מעבר לכך הדומיין שבו אני עוסקת הוא מאוד מצומצם ובעייתי - ומבחינה טכנית לא מכסה תחומים חשובים ומתקדמים יותר (למרות שזה רלוונטי גם לפרוייקטים המתקדמים יותר של הצוות). אבל כנראה שהנקודה העקרונית היא ביקורת שנתנו לי בשני ראיונות כפידבק: הם התרשמו מצורת החשיבה שלי (בשני המקומות האלו הגעתי לראיון טכני מתקדם יותר), אבל יש לי פער די רציני בין היכולת והידע הטכני שאני מראה לבין הותק שיש לי בתחום. באחד המקומות המראיין אמר שהוא ישקול לשים אותי בתפקיד של ג'וניור, אבל כנראה מצא מועמד עדיף.
קראתי הודעות פה בפורום בנושא הזה, ואני מודה שיצאתי קצת מבולבלת ברמה מובנים:
קודם כל - אתם ממליצים לא מעט להכנס למודעות דרושים כדי להבין מה התחומים נדרשים בשוק, אבל אני תוהה עד כמה יש לי את היכולת להכנס עכשיו לתחום הווב או האנדרואיד כשהניסיון שלי הוא די שונה (תכנות C++ מעל ווינדוס) - האם שווה לי להשקיע בשיפור הכישורים הנוכחיים שלי או בלימוד תחומים חדשים, בעיקר אם אני נמצאת בלחץ זמן?
הבנתי מכם שיש פה המלצות להשתתף בפרוייקטי קוד פתוח או כתיבה של פרוייקטים אישיים חדשם אם הם קטנים מספיק -האם יש העדפה מסויימת לאחד התחומים (מעבר לתחום עניין)? והיכן אפשר ללמוד את הרקע התיאורטי לכל התחומים הללו - האם אתרים כמו קוד אקדמי מספיקים? אם אכן יפטרו אותי - האם קורסים של ג'ון ברייס בתחום כשיש לי ברקע תואר ראשון במדעי המחשב שווים את העלות הדי גבוהה שלהם?
עד כמה אני יכולה לנסות להתראיין למשרות ג'וניור? אין לי בעיה (לא כלכלית ולא מבחינת אגו) לקבל תפקיד "לא בכיר" ומשכורת נמוכה יותר מאשר היום כדי לצבור ניסיון רלוונטי? יש לי נטיה לגלות נאמנות למקומות עבודה ואני לא מישהי שקופצת מתפקיד לתפקיד (וזו כנראה הסיבה למצב שאליו הגעתי מבחינה מקצועית) - האם יש לי סיכוי במצב כזה, או שמקומות עבודה יחששו מכך שאם לא הצלחתי עד היום כנראה שאני לא שווה את ההשקעה?
ואולי השאלה העקרונית ביותר (במיוחד אם אני מוצאת את עצמי ללא עבודה החל משבו עהבא): האם יש לי סיכוי למצוא עבודה חליפית במצבי, או ששווה לי להתחיל לחשוב על כיוונים אחרים של קריירה? האם יש פרק מן מסוים שאחריו אמור להיות לי ברור שבעצם אין לי סיכוי למצוא עבודה חלופית?
לפני בערך שנתיים החברה שלנו עברה ארגון מחדש. התחום שבו אני עבדתי הועבר לחו"ל, ואני הועברתי למחלקה חדשה. לפני המעבר, הרגשתי שמאוד מעריכים אותי מקצועית (ברמה של העלאת משכורת במצב של קיצוצים) אבל משהו לא מסתדר לי במחלקה החדשה, ואני מרגישה שהמעמד שלי כיום הוא הפוך.
המעבר לא היה קל, וכנראה ששהפער בהרבה תחומים בין המחלקה ישנה שלי למחלקה החדשה היה גדול יותר ממה שכולנו ציפינו אליו. אבל לדעתי חלק גדול מהבעיה נובע מחוסר כימיה שלי עם הר"צ ה"חדש" שלי. בגדול - יש לי תחושה שהוא פשוט לא סובל אותי באופו אישי, כאילו משהו באישיות שלי פשוט מגרד לו על העצבים. מעבר לכך, הוא רמז לי כמה פעמים שהוא לא חושב שמי שאי פעם עבד באמדוקס מסוגל לתכנת כשהוא יודע שעבדתי שם בעבר (מדובר היה על מצב של המשבר של 2001 והייתי צריכה את המשכורת).
מבחינה מקצועית זה מתבטא בכך שלא רק שאני היחידה שעוסקת בעיקר בתחום ה"ישן" של הצוות שכולל בעיקר תחזוקה ועבודה מול לקוחות - אלא בכך שאני מרגישה שאין לי מולו תיאום ציפיות, לא מראש ולא כשיש לי קושי או בעיה שצריך לעבוד עליהם. חשבתי בהתחלה שאולי אני פשוט לא מבינה את מה שהוא מנסה להגיד לי, אבל כשניסיתי ליזום איתו שיחות משוב כאלו - אבל הוא ניסה להתחמק מהן בכל מחיר או אמר לי דברים בסגנון של "אני רוצה שתחשבי לבד מה עשית לא בסדר". היו מצבים אחרים שהוא פשוט התעלם מדברים שאמרתי ופשוט נעץ מבט במסך והמשיך להקליד. במרבית המקרים הדברים עולים בהערכות השנתיות אחרי שהם קרו כמה פעמים - ונראים כמו חוסר יכולת שלי ולא כמו טעות. ברוב המקרים (חוץ מאירוע אחד) לא היה מדובר על טעויות טכניות אלא על צורת עבודה באג'ייל, רמת עצמאות, תכנון זמן, תקשורת יעילה וכו'. והיו גם כמה מקרים בודדים שהוא פשוט הניח שטעות שקרתה היתה באשמתי כשהבעיה נבעה מגורמים אחרים, ורק במקרה גילינו בדיעבד שהמצב היה שונה.
מאד יכול להיות שמדובר פה על חוסר יכולת שלי או לפחות על דברים שבהם אני זקוקה ליותר תמיכה מאשר אנשים אחרים, אבל קשה לי לקבוע במה ולמה בלי לקבל את הפידבקים האלו מהר"צ. וזה משפיע לא רק על העבודה השוטפת שלי, אלא גם איך אני נתפסת בחברה - וכבר היו כמה אנשים שהייתי בקשר מקצועי איתם לפני המעבר שההערכה שלהם כלפי השתנתה לחלוטין מאז.
ויש כמובן את הקטע החברתי - הצוות עצמו מאוד מגובש חוץ ממני, לכן למשל אני זו שצריכה ברוב המכריע של הפעמים לבקש מהם להצטרף לצהרים, וגם אז לא פעם אני מרגישה שהר"צ היה מעדיף שלא אבקש להצטרף. זה גם משהו שקיים בקונטקסט הרחב יותר של המחלקה - אני מרגישה שרוב האנשים מאוד מחבבים אותי, אבל אני לא "אחת מהחבר'ה" - ולעיתים כשמתגלים חיכוכים אני מרגישה שהצד שלי פשוט לא מקבל קשב. אחד הדברים שמדאיגים אותי היא העובדה שבחודשיים האחרונים קרו שני אירועים כאלו שבהם אני יצאתי "לא בסדר" כביכול למרות שאני מרגישה אחרת (אשמח להרחיב אם מעניין אותכם)
לפני שנה ומשהו החלטתי להתחיל לחפש עבודה מחוץ לחברה. כפי שניתן להבין מהעובדה שאני כותבת פה - זה לא ממש הצליח. אני מקבלת מעט זימונים לראיונות (ולאחרונה חברת ההשמה שאני עובדת איתה בקושי פונה אלי עם משרות), ואמנם אני מצליחה בחלק ניכר מהם לעבור לשלבים מתקדמים (ובאחד מהמקומות כנראה הגעתי כמעט להצעת עבודה) - אבל עד כה לא הצלחתי להגיע למצב של הצעת עבודה ממשית.
מה שהופך את המצב לאחרונה ללחוץ יותר היא העובדה שלפני כמה שבועות הודיעו לנו די מלמעלה (אני עובדת בחברה בינ"ל גדולה) על "צעדי התייעלות", וקרו כמה אירועים בשבועות האחרונים שגרמו לי לחשוד שהשם שלי עלה כמועמדת לפיטורים (גם כא אשמח לפרט אם יש צורך), וייתכן שביום ראשון כבר לא תהיה לי עבודה. וגם אם אני סתם חשדנית - אני חושבת שהחשש שלי נובע מזה שאני נמצאת בעמדה מאוד רגישה במצב הנוכחי בכל מה שקשור לפיטורים גם במצב של קיצוצים.
הגעתי לכמה מסקנות לגבי מה מקשה עלי: קודם כל, כפי שכתבתי קודם יש לי רקע באמדוקס ותיאור התפקיד הנוכחי שלי רחוק מלהיות מרשים (ואני נמצאת בו כבר תקופה די ארוכה). מעבר לכך הדומיין שבו אני עוסקת הוא מאוד מצומצם ובעייתי - ומבחינה טכנית לא מכסה תחומים חשובים ומתקדמים יותר (למרות שזה רלוונטי גם לפרוייקטים המתקדמים יותר של הצוות). אבל כנראה שהנקודה העקרונית היא ביקורת שנתנו לי בשני ראיונות כפידבק: הם התרשמו מצורת החשיבה שלי (בשני המקומות האלו הגעתי לראיון טכני מתקדם יותר), אבל יש לי פער די רציני בין היכולת והידע הטכני שאני מראה לבין הותק שיש לי בתחום. באחד המקומות המראיין אמר שהוא ישקול לשים אותי בתפקיד של ג'וניור, אבל כנראה מצא מועמד עדיף.
קראתי הודעות פה בפורום בנושא הזה, ואני מודה שיצאתי קצת מבולבלת ברמה מובנים:
קודם כל - אתם ממליצים לא מעט להכנס למודעות דרושים כדי להבין מה התחומים נדרשים בשוק, אבל אני תוהה עד כמה יש לי את היכולת להכנס עכשיו לתחום הווב או האנדרואיד כשהניסיון שלי הוא די שונה (תכנות C++ מעל ווינדוס) - האם שווה לי להשקיע בשיפור הכישורים הנוכחיים שלי או בלימוד תחומים חדשים, בעיקר אם אני נמצאת בלחץ זמן?
הבנתי מכם שיש פה המלצות להשתתף בפרוייקטי קוד פתוח או כתיבה של פרוייקטים אישיים חדשם אם הם קטנים מספיק -האם יש העדפה מסויימת לאחד התחומים (מעבר לתחום עניין)? והיכן אפשר ללמוד את הרקע התיאורטי לכל התחומים הללו - האם אתרים כמו קוד אקדמי מספיקים? אם אכן יפטרו אותי - האם קורסים של ג'ון ברייס בתחום כשיש לי ברקע תואר ראשון במדעי המחשב שווים את העלות הדי גבוהה שלהם?
עד כמה אני יכולה לנסות להתראיין למשרות ג'וניור? אין לי בעיה (לא כלכלית ולא מבחינת אגו) לקבל תפקיד "לא בכיר" ומשכורת נמוכה יותר מאשר היום כדי לצבור ניסיון רלוונטי? יש לי נטיה לגלות נאמנות למקומות עבודה ואני לא מישהי שקופצת מתפקיד לתפקיד (וזו כנראה הסיבה למצב שאליו הגעתי מבחינה מקצועית) - האם יש לי סיכוי במצב כזה, או שמקומות עבודה יחששו מכך שאם לא הצלחתי עד היום כנראה שאני לא שווה את ההשקעה?
ואולי השאלה העקרונית ביותר (במיוחד אם אני מוצאת את עצמי ללא עבודה החל משבו עהבא): האם יש לי סיכוי למצוא עבודה חליפית במצבי, או ששווה לי להתחיל לחשוב על כיוונים אחרים של קריירה? האם יש פרק מן מסוים שאחריו אמור להיות לי ברור שבעצם אין לי סיכוי למצוא עבודה חלופית?
