שינוי ויציבות
חברים וחברות עזרה בבקשה, כולי חבוט ומבולבל, לא ישן בלילות, עלי להחליט החלטה המעורבת בתוכה עזיבה, מעבר והתחלה חדשה. כרגע, אני גר בעיר גדולה עם פרנסה שהיא "בסדר גמור" שתוקפה כבר שמונה חודשים, אני לא סובל. לפעמים העבודה מעניינת, ולפעמים מספקת. המשכורת אמנם לא מספיקה, אבל, איזו משכורת כן!? ואז, ברגע אחד ביום בהיר, פגשתי איש מעיר אחרת, עיר רחוקה. באותה עיר חייתי בעבר ועבדתי, הכרתי חברים וחברות, התמקמתי עד שנמאס לי מקוטנה ומגבלותיה ועזבתי. היום שמונה שנים אחרי האיש מציע לי לחזור, לעבוד בעבודה אחרת, טובה יותר, אמנם המשכורת אינה גבוהה, אך עלות החיים היא כמחצה. כיום אני חי בין העבודה לבית ואיני יוצא כמעט לאף מקום, כך שדבר לא ישתנה בעיר קטנה. נשמע טוב? מרגיש חרא. שוב לעזוב הכל, עוד פעם עבודה חדשה, מקום חדש, חיים חדשים, עוד פעם לארוז החפצים (למרות שאני צריך לעבור דירה שוב בכל מקרה). המצב שלי כל כך נזיל. אני רווק, פנוי, ונוח להובלה, אבל המצב של השינויים בחיי קורה יותר מדי פעמים בפחות מדי שנים, אני מחליף דירה כמעט כל שנה ועבודה גם כן, בשמונה השנים האחרונות החלפתי שלושה אזורי חיוג, הקמתי עסק ונפלתי, למדתי והפסקתי ועד שהגיעה וישנה איזו שהיא יציבות, שוב, הגיע הזמן לזוז, תבנית שחוזרת על עצמה בלי הרף, אני כל כך עייף מלזוז כל הזמן, אני רוצה להתמקם ולנטוע שורשים. בחוגים "הרוחניים" מדובר על כך שאין מקרה, ועלינו רק לדעת להתבונן כדי לזהות את המקריות באי-מקריות לכאורה של החיים שלנו, אז אין זה מקרה שההזדמנות הגיעה לפתחי. האם החיים רוצים לתת לי הזדמנות לשבור את התבנית החוזרת על עצמה של שינוי ועזיבה, או שזו באמת הדרך הנכונה לעזוב הכל ולצעוד בדרך חדשה? אנא עזרתכם, המבולבל
חברים וחברות עזרה בבקשה, כולי חבוט ומבולבל, לא ישן בלילות, עלי להחליט החלטה המעורבת בתוכה עזיבה, מעבר והתחלה חדשה. כרגע, אני גר בעיר גדולה עם פרנסה שהיא "בסדר גמור" שתוקפה כבר שמונה חודשים, אני לא סובל. לפעמים העבודה מעניינת, ולפעמים מספקת. המשכורת אמנם לא מספיקה, אבל, איזו משכורת כן!? ואז, ברגע אחד ביום בהיר, פגשתי איש מעיר אחרת, עיר רחוקה. באותה עיר חייתי בעבר ועבדתי, הכרתי חברים וחברות, התמקמתי עד שנמאס לי מקוטנה ומגבלותיה ועזבתי. היום שמונה שנים אחרי האיש מציע לי לחזור, לעבוד בעבודה אחרת, טובה יותר, אמנם המשכורת אינה גבוהה, אך עלות החיים היא כמחצה. כיום אני חי בין העבודה לבית ואיני יוצא כמעט לאף מקום, כך שדבר לא ישתנה בעיר קטנה. נשמע טוב? מרגיש חרא. שוב לעזוב הכל, עוד פעם עבודה חדשה, מקום חדש, חיים חדשים, עוד פעם לארוז החפצים (למרות שאני צריך לעבור דירה שוב בכל מקרה). המצב שלי כל כך נזיל. אני רווק, פנוי, ונוח להובלה, אבל המצב של השינויים בחיי קורה יותר מדי פעמים בפחות מדי שנים, אני מחליף דירה כמעט כל שנה ועבודה גם כן, בשמונה השנים האחרונות החלפתי שלושה אזורי חיוג, הקמתי עסק ונפלתי, למדתי והפסקתי ועד שהגיעה וישנה איזו שהיא יציבות, שוב, הגיע הזמן לזוז, תבנית שחוזרת על עצמה בלי הרף, אני כל כך עייף מלזוז כל הזמן, אני רוצה להתמקם ולנטוע שורשים. בחוגים "הרוחניים" מדובר על כך שאין מקרה, ועלינו רק לדעת להתבונן כדי לזהות את המקריות באי-מקריות לכאורה של החיים שלנו, אז אין זה מקרה שההזדמנות הגיעה לפתחי. האם החיים רוצים לתת לי הזדמנות לשבור את התבנית החוזרת על עצמה של שינוי ועזיבה, או שזו באמת הדרך הנכונה לעזוב הכל ולצעוד בדרך חדשה? אנא עזרתכם, המבולבל
