מי שאת הכי רוצה לשנות בשם האהבה זה הקרוב אלייך ביותר, בנך
לפי נקיטת מהלך כ"כ דרסטי הייתי מצפה ללימוד עצמי מעמיק והכרות בחומר,
לא רק בחוץ, גם פנימה, ובשילוב שלהם, חווית גופנפש, שלו, של בנך.
אם את לא מבינה אז למה את רוצה לשנות משהוא שאינך מבינה לעומק ?
מבינה רק את הסימפטומים שחיצוניים שיחמירו אם לא יזכה לפתח אישיות משלו ?
על ילד הומו היית מפעילה מכבש לחצים לשינוי ?
ובתרבות שלפני 50 שנים ?
והרי גם המומחים בעולם הרפואה מודים שלא יודעים ממש לכן מגלגלים את "הבעיי ה" לפתח החינוך.
מי יודע מה יהיה עוד 20 שנה ?
מה יהיה כשבנך יהיה בוגר פיסית אך בעקבות דרכך יהפוך לשבר כלי כי הכל יתפוצץ בפניו ולא יהיה מי שיציל אותו ?
נכון, יש סיכוי שאני טועה, 99.9%. גם 0.1% זה מספיק כדי שתבחני את דרכך יום יום מחדש.
בפועל הסיכויים יותר 30% לטובתך, 70% נגדך, ולא רק בגלל פורום זה.
אז עדיין יש לך אומץ להמשיך בדרכך ?
אני יודע רק מהאופן בו את כותבת, לא יותר. משער שהכתיבה שלך תואמת למציאות חייך, אחרת זה גרוע יותר.
אל תעני בפורום, אני לא ממשיך בשביל לקבל תשובה מתלהמת,
אני פשוט דורש ממך הגינות, יושר להתמודד עם תוצאות מעשייך, לטוב ולרע.
בלי בחינה ובדיקה אמיתית לא תגיעי לזה.