דווקא בגלל הפרש הגילאים בחרתי בז'
אני חושבת שבכיתות יותר נמוכות לא דרושה את אותה ההדרכה שדרושה בז', בכיתה ז' כשהחניכים עולים לחטיבה ובאמת נפתח בפניהם עולם חדש והמון אופציות לקבוצות חברתיות שונות, אני זוכרת אותי בכיתה ז' שלא מצאתי את עצמי, שהיו לי חברים גם מהצד הזה וגם מהצד השני, אז תמיד כדאי שיהיה משהו קבוע שיזכיר לך מאיפה אתה באמת. בהחלט בכיתה ז' הבגרות מתחילה, חטיבה זה דבר מאוד שונה מהיסודי, זה מעט שחצני אבל לדעתי כל אחד יכול להדריך ד',ה' , כי בתכלס, אני לא זוכרת את עצמי כחניכה בכיתה ה' שאהבה חפירות מצד המדריכים והמדריכים לא צריכים להביע את דעתם יותר מדי, אהבנו לשחק והוציא אנרגיה, אני לא אומרת שבז' זה לא ככה, פשוט בז' מתחילים להתבגר ואתה מתחיל להתעצב באופייך, והדעות שלך הרבה יותר משמעותיות מאשר דעותייך בעודך חניך בכיתה ה'. בכיתות יותר נמוכות הכל נורא תמים, ואני רוצה לקחת את האתגר הזה, לא הייתי מבקשת ז' אם לא הייתי יודעת שאני אתן את כולי ואעשה את המיטב, ולא הייתי מבקשת ז' אם לא הייתי יודעת שצפויה לי לפחות מעט הצלחה. אז אולי החשיבה שלי מעט עקומה, אבל אני מסתכלת על הדרכה נמוכה כאל נסיון, כאל טיוטה לקראת הדרכה גבוהה יותר, בכיתות נמוכות מה שתעביר לחניכים לא יישאר איתם לאורך הדרך, הם עדיין לא בשלים לזה לדעתי, איפשהו אני רוצה להשאיר משהו ממני לחניכים שלי שילוו אותם וישמר שם.