זקוקה לעצה
עוד פעם אניץ מצטערת שמבלבלת לכן את המוח, אבל ממש קשה לי עם זה שפיספסנו עוד חודש. חמותי הציעה לממן לנו טיפול פרטי, אבל זה לא מה שאני רוצה, ואני גם לא חושבת שזה מה שאני צריכה. אני ממש סומכת על בוצ´ן. היא שאלה אותי אם אני רוצה לעבור ל-IVF. זו לא שאלה של רצון, זו אמורה להיות שאלה של הגיון. אין הגיון רפואי למעבר ל-IVF לפני שניסינו כל מה שאפשר לפני כן. אני לא פוחדת מ-IVF, אני אפילו די בטוחה שבשלב כלשהו נגיע לזה - השאלה היא רק מתי ולא אם. הבעיה העיקרית אצלנו היא הזרע (לפי מה שידוע בינתיים) - בבדיקה אחת היו 4% תקינים מורפולוגית ובבדיקה שניה 8%. סביר להניח שזה איפושהו באמצע - בסביבות ה-6%, נכון? הבעיה השניה שלנו היא הביוץ שלי - אני מבייצת, אבל לא מספיק "טוב". עם 100מ"ג איקקלומין היה ביוץ מצוין 3 חודשים, ובחודש האחרון - פחות ממצוין, הזקיק פשוט לא רצה לגדול ולא הגעתי לגודל הרגיל שבו אני מבייצת או לרמות ההורמונליות שבד"כ אני מגיעה אליהן. רציתי לדעת אם מישהי מכירה מקרים כמו שלנו שהצליחו בהזרעות? מה אתן חושבות כדאי לי לעשות בהמשך? אני ממש זקוקה לרעיונות שלכן.