שוב אני...

לאה2707

New member
ההודעה השניה היא המלאה. ועוד רק

רציתי לציין, בקשר למי חינך את מי. כשסבא של תומר עלה לארץ הוא למד בבית ספר דתי, כי כך המליצו כאן להוריו. הוריו לא היו דתיים. היו לו חברים דתיים במקומות עבודתו שעם חלקם אפילו התידדנו. היום הוא עובד במקום דתי מאד! ובכל אופן הוא אתאיסט מוחלט. כך שניתן בהחלט לאמר שאנחנו חינכנו את ילדינו בדרכנו. מה שנכון שילדי פקחו את עיני בנושאים מסוימים שאני פשוט לא חשבתי עליהם מקודם. כמו רוב הישראלים... הלכנו עם הזרם, כי צריך להיות כמו כולם... היום כמובן שאני חושבת אחרת... ולכן את רואה אותי כאן בפורום.
 
נו אז מה אמרתי?

אמרתי שזו יפות נפש לבא ולהגיד שאני נרתעת מגוי הרי אדם הוא אדם באשר הוא אדם, ואילו את כאן אומרת בפירוש זהיית רואה בזה כשלון חינוכי איו בנך היה חוזר בתשובה, והיית מוצאת שפה משותפת על גויה יותר מאשר עם בחורה כמוני. האם עלי להעלב? האם עלי להגיד, רגע, אני לא אדם? איתי אי אפשר לנהל מערכת יחסים של חמות כלה רק כי אני דתיה ומאמינה? אני לא נעלבת, כי את כתבת את שמובן לי מאיליו, את מעדיפה את מי שיותר קרוב לעולמך ואני רחוקה ממנו ת"ק פרסות (וזאת הגם שאני ישראלית, והגם שאני אשה משכילה, והגם שאני אמא לילדים). אם ילד שלי חו"ח יתפקר, אני אקבל את זה קשה. ברור לי שאם על הפרק יהיו נשואים עם גויה, או עם יהודיה חילונית, במישור העקרוני אני מעדיפה יהודיה. ואני לא כ"כ מאמינה בגיור לשם נישואין, זה נראה לי משחק. מענין למה ההורים שלי, רואים באחי החרדי, הצלחה חינוכית ממדרגה ראשונה, הגם שהוא בהחלט לא הולך בדרכיהם, ובאחי הפחות דתי, הם רואים כשלון, ואת תראי בילד חרדי כשלון, ובילדים שהקשר בינם לבין היהדות הוא קשר מולד בלבד, את רואה הצלחה. הסיבה לדעתי מצויה במרחק שלך מן החרדי לגוי, ומן המרחק של הורי מן החרדי והחילוני.
 
ציפי, הרי את עצמך אמרת שכל אחד רוצה

שילדיו ימשיכו בדרכו. אני בטוחה שאם בן שלך היה חוזר לשאלה, גם את היית רואה בזאת כשלון חינוכי שלך, והיית שואלת את עצמך "במה טעיתי?" הלא כן? אילו בני היה מתחתן עם בחורה דתית, לא הייתי מנדה אותו חלילה, אבל זה טבעי לכל אדם שתהיה לו שפה משותפת עם אנשים בעלי אותה דעה. אם כי אני חייבת לאמר לך שיש לנו גם חברים חילוניים שמאמינים באלוהים, אז מה, זה לא מפריע לנו לדבר או להתוכח על כל מיני נושאים אחרים, כמו פוליטיקה, אקטואליה, תחביבים, בילויים נסיעות בחו"ל וכו´. למעשה היתה לנו שפה משותפת גם עם חברים דתיים בנושאים אלה חוץ מאשר אולי בפוליטיקה ודת. כאן המצב נעשה רגיש קצת. ולכן מובן מאליו שיש לנו שפה משותפת יותר עם אתאיסטית (ישראלים או גויים - לא משנה), מאשר עם דתיים... קשה להגיע להסכמה עם מישהו שדעותיו כל כך שונות ומנוגדות לדעותיך, זה ויכוח סרק ללא תוצאות בדרך כלל. את בעצמך רואה שבויכוח הנוכחי אין בינינו למעשה שום הסכמה ואף אחד לא יכול לשנות את דעתו של השני. אגב, מאז התחלתי להשתתף בפורום הזה, ראיתי וקראתי הרבה מאמרים ותאורים משכנעים ביותר נגד ברית מילה, אבל מעבר לפן הדתי, לא ראיתי מאמר רציני ועכשווי שמצדיק את זה או טוען שזה בריא. אני חוזרת ושומעת כל הזמן רק את אותן דעות אישיות של הסבא, או דעות שלך שנובעות מתוך האמונה הדתית. שלא תחשבי שאני לא מבינה לליבך, כבר אמרתי שאני מעריכה אותך ומכבדת את דעותיך מבחינת הדת, אך את חייבת להבין, שאי אפשר לכפות על השני, לא דת, לא אמונה ולא דעה, ובודאי לא כאשר אין כל הוכחה מוצקת שתצדיק את הדעה. זהו בינתיים. אני צריכה לגשת אל נכדי הקטן שהתעורר. ביי
 

QElizabeth

New member
אולי אני חסרת נסיון

בנושא גידול ילדים וחינוכם אבל אני תמיד חשבתי שיש לחנך את ילדינו בדרכנו ועפ"י מצפוננו כדי שימשיכו את אותה דרך גם אחרינו. כלומר - אם חינכנו אותם נכון - הם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם העולם הגדול. אז למה לא להראות להם את כל העולם הגדול הזה, ולהגיד להם - זה טוב לדעתי, זה לא טוב לדעתי... ? למה מראש לא לאפשר להם להכיר את כל סוגי האנשים, על השוני ביניהם, במקום לחכות לרגע שבו הם ייצאו לחיים האמיתיים ויראו מה הסתרנו מהם? אני לא רואה כל פסול בכך שילדים של אדם דתי יכירו את קרובי משפחתם באשר הם - גויים, לא גויים, נימולים או לא. אם האמונה והדת שההורים החדירו להם מספיקה - זה לא אמור להשפיע עליהם ל"רעה". וזה מחזיר אותי לפחד הלא מובן לי של הדתיים ראו באחת ההודעות הקודמות - על כפיה דתית
 

לאה2707

New member
אני בהחלט מסכימה אתך אליזבט, צריך

לפקוח את עיניהם של הילדים לעולם הגדול, וכך גם עשיתי. והיום תאמיני לי זה בכלל לא קשה, עם הטלוויזיה, התקשורת והאינטרנט, כל העולם פרוש לפניהם. מבחינתי, כבר ציינתי, שיש לנו קרובי משפחה דתיים, והיו לנו חברים דתיים שנפגשנו איתם, ילדי הכירו אנשים דתיים ולא דתיים וגם גויים, הבחירה היתה שלהם. ולא פחות מאשר אני השפעתי עליהם, הם גם השפיעו עלי (כפי שכתבה גם ציפי). נכון שלדעתי קיים יותר הפחד של הדתיים מחשיפת ילדיהם לחילוניות מאשר להיפך, והסיבה ברורה... בקשר למה ששאלת מקודם, יובלל פשוט פרסם כבר את מה שרציתי לספר לך ואני חושבת שהבנת היטב את הנושא. אם את מרגישה שאת בכל אופן מעוניינת בהסברים מוחשיים יותר לגבי דעתי שלי בנושא, אכתוב לך באי מייל.
 

QElizabeth

New member
לאה

אם יש לך מה להוסיף על מה שפרסם יובל, אשמח לדעת את מוזמנת לשלוח לי לאי-מייל, או אפילו - אם את מעוניינת - כאן בפורום תודה רבה
 

לאה2707

New member
יותר מאשר להוסיף, אני יכולה להבהיר

לך, היום זה כבר מאוחר, בהזדמנות ראשונה אכתוב לך. יש דברים שקצת קשה להביע אותם בפורום רחב כזה...
 

QElizabeth

New member
אוקיי לאה

אשמח לקבל ממך מייל - תודה רבה שיהיה לך ולכולם לילה טוב
 

ירון@ר

New member
לאילו כינויים יזכו אפיקורסים

ומומרים כמוני ? האם הרמב"מ לא דרש לחסל אפיקורסים ?
 

מנתח

New member
האמת שמאחורי המספרים... ../images/Emo22.gif

ציפי היקרה, ראשית עד כמה שאני התרשמתי החילוניים שמלים מלים מפחד הלחץ החברתי, ולאו דווקא מחיבוריות לשם... לחלוטין לא ברור לי מהיכן שאבת את הדבר הזה - אולי מהרהורי ליבך... לגבי המספרים: אני חייב להדגיש שאין כל אמת ולו מקצת מהאמת במספרים אותם את מצטטת כביכול. האם שוב את רואה מהרהורי ליבך? ספציפית, אינני מתכוון להתחיל לעייף את הפורום בשורות מספרים מעיקות (אם כי אם אתבקש יתכן שאעשה זאת), רק אצטט את קביעת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים , שהצהירה ב- 1999 שהעדות המדעית הנוחכית (דאז) שהצביעה על יתרונות בריאותיים אפשריים לילודים זכרים מהמילה אינה מצדיקה המלצה על ביצוע שגרתי של מילה בילודים זכרים. הסיכון האבסולוטי לפתח זיהומים בדרכי השתן בזכר ערל הוא נמוך מ- 1%. ציפי - כמדומני שאת הגעת בדמיונך עד 10%??????? אני חייב לציין מעבר לכך שהסיכון ללקות בדלקות בדרכי השתן מוגבר במידה גבולית מבחינה סטטיסטית עד גיל חצי שנה. לאחר מכן היחס מתהפך לכל החיים לטובת הערלים. כיום רצים מחקרים חוזרים על הנושא כאשר ביסודם ההשערה שהעליה הקלה בזיהומים בערלים ביחס לנימולים עד גיל חצי שנה נבעה משני גורמים - אי הנקה, והוראות לא נכונות לטיפול בפין הערל (היה נפוץ להורות להורים למשוך את העורלה בכח, דבר שגרר פציעות). ושכחתי לציין שהטיפול המקובל במקומותינו בדלקת שלפוחית השתן אינה כירורגית כי אם תרופתית - אנטיביוטיקה. לגבי דלקת העטרה - זו עוד יותר נדירה, ותלויה ישירות בהגיינת הפין. למען הסדר הטוב אני חייב לציין שמחקרים בארה"ב הוכיחו שגברים נימולים חשופים יותר למחלות מין ובעיקר מקבוצת ההרפס. לגבי היצרות העורלה - פימוזיס. ראשית מרבית המקרים חולפים מעצמם עד הבגרות המינית ולא דורשים כל טיפול. שנית היום הטיפול המוצע הינו שמרני מעיקרו ורק לעיתים נדירות ביותר עדיין מנתחים - וגם אז מדובר בניתוח פלסטי להרחבה ולא בהסרת הערלה. לגבי הגועל שתוקף אותך לעיניין המירוק - מזכיר לי במעט את יחס הדתיים לאיבר המין הנשי המלא קפלים ונחשב מרבית ימי השנה טמא, ויש הוראות מורכבות למדי איך לנקותו ובי אישית ה"טקס" הזה לא מעורר חשק במיוחד... המשפט האחרון שלך בעינייני סטטיסטיקה היה כה מעורפל שלא הצלחתי להבינו, אך אני חייב לציין שכמות הפניות לאורולוגים בגיל הינקות בטלות בשישים וככל הידוע לי לא מספיקות וגם לא מספיק מעניינות כדי שיעשו עליהן סטטיסטיקה. אחרון לגבי בעלך - לא נותר לי אלא לצטט את הרמב"ם: "וכן המילה - לדעתי אחד מטעמיה מיעוט התשמיש והחלשת האיבר" מתוך מורה נבוכים חלק ג´ פרק מ"ט, ועוד ציטוט מאותו מקור: "ובפירוש אמרו חכמים ז"ל הנבעלת מן הערל קשה לפרוש". לסיום, אליזבט - אני לרשותך לצורך שאלות נוספות בפורום זה.
 
מנתח יקר (או זול) ואליזבת

מאיין באה ההתרשמות שלך בקשר לחילונים? זה מחקר ? או סתם הרגשה? אנא קרא את הודעתי בנושא "הרוב הדומם והזהות האישית" בקשר ל"החלשת האיבר" בנושא המין, זו כימעט פרדיגמה שהראש הוא הגורם העיקרי להנאה ותשוקה (וכמובן בת הזוג) לאיבר תפקיד קטן בעוצמת האורגזמה או הנאת המשתתף אליזבת יקרה ...ברגע שתפני ל"מנתח" קחי בחשבון כי דעתו אינה אובייקטיבית ולכן תשובותיו וודאי אינן "מאוזנות" (זה בדיוק כמו לשאול רב מה דעתו על אכילת חזיר) ממני סבא
 

Ludwig

New member
ההתרשמות שלי...

אמנם אני מכיר חילוניים שמבצעים מילה כי זה "סמל ומנהג יהודיים" אך רוב גדול מהחילוניים שאני מכיר יבצעו מילה בילדיהם מתוך חשש להיות שונה. לגבי הויכוח על האחוזים, אני פשוט נאלץ להציע לקרוא בעיון את המלצות ארגוני הבריאות במלואן, שכן הן מכילות סקירה מקיפה של המידע הקיים ולא פחות חשוב - המלצות של ארגונים רפואיים שאינם משוחדים (לפחות לא נראה לי שיש להם אינטרס להתנגד למילה, אולי רק להיפך מבחינה כלכלית...) ושיש סיכוי ששקילתם את כל הדברים מקצועית יותר. כמובן שאי אפשר להתעלם גם ממידע מעודכן שעדיין אינו נכלל בהמלצות (מבחינתי אלה עדויות ברורות לגבי פגיעת המילה בתחושה ובתפקוד) על מנת להגיע להחלטה אישית. סבא, האם אתה רומז שה"מנתח" מסלף דברים? על סמך מה הגעת למסקנה שדעתו משוחדת מעבר למסקנתו האישית בנושא? האם יש לו איזה מניע זר (כלכלי, חברתי)?
 
מנתח נכבד

כתבתי כבר מספר פעמים שהחלונים אינם עשויים מקשה אחת, יש שעושים ברית מילה בשל לחץ חברתי ויש שעושים ברית מילה כי הם יהודים. אם אני שמכירה פחות חילונים ממך הצלחתי לפגוש די הרבה מהסוג האחרון, כנראה שגם את התצליח. עכשיו לגבי המספרים. כבר היה לי כאן ויכוח בנושא עם ד" בן ימי. אני לא רופאה, ולא קשורה לעולם הרפואה, וכמרבית ממשתתפי הפורום ניזונה אך ורק מהאינטרנט. אני מצרפת לך הפניה לממר לגבי דלקת שלפוחית השתן על תנוקות זכרים שבו מובאים המספרים עליהם דברתי. למיטב זכרוני כתבתי שערליםלוקים בדלקת שלפוחית השתן פי 10 מילדים נימולים, ובדקתי את הכתוב במחקר וטעיתי המדובר ביחס של 90% ערלים ו - 10% נימולים. אכן פער בעל משמעות. איני יודעת כמה בנים בכלל לוקים בדלקת שלפוחית השתן בגיל עד שנה, ולא לכך התיחסתי, ואם הובן כך אז צר לי. אבל באופן סטטיסטי, על פי המאמר המצורף ערלים לוקים בדלקת שלפוחית השתן באחוזים נכבדים בהרבה מאשר נימולים. לגבי דלקת העטרה, אני עוד אנסה לאתר את המאמר ממנו שאבתי את המידע, ושם 10 מכל הפונים למרפאה אורלוגית סבלו מבלניטיס. אם נקח בחשבון שחלק מהפונים הם גם נימולים, המצב הוא בהחלט לא מעודד. המטריד הוא, שאדם מבוגר אמור להיות מסוגל לדאוג להגינה של הגוף שלו, ומספר כה גדול של אנשים לא יודע איך? אני לא מתימרת לקבוע מה יותר נכון רפואית ומה לא יותר נכון רפואית. לשאלתה של אליזבט, הפניתי אותה לבעיות, שקימות אצל ערלים, שמשום מה נח לכם לטאטא אותם מתחת לשטיח. גם תמותה של ילדים מברית מתרחשת אחת ל600,000 ילדים (אחוז זניח ביותר, תסכים איתי) ובכל זאת הנימוק הזה מועלה כאן חדשות לבקרים כסיבה לא למול את התינוק. כאשר אמרתי שאני לא ראיתי סטטיסטיקה על ההשפעה של הגינה על בריאות הערל, זה משום שלא ראיתי, אין כאן הרבה מה להבין. אם לך יש סטטיסטיקה עד רבה תביא אותה. ולגבי טומאת האשה עד כמה שידיעתי בחשבון מגעת 12/29 ימים בממוצע, זה רחוק ממרבית ימי השנה. ואני לא יודעת לגביך, אבל אותי די מגעיל לראות איבר מדמם, גם אם הוא שלי. יכול להיות שאותך לא, ולכן דרך אגב בחרת במקצוע שלך. ובכלל אני לא רואה שאנשים כל כך נהנים מלהתעסק בהפרשות גופם באשר הן, ואני לא יורדת לפרטים בכוונה. אני רק יודעת שהרבה אנשים נמנעים להחליף חיתול לילד שאינו שלהם, כי זה מגעיל אותם. למה אני לא יכולה להגעל, מילד שאמור למרק את איבר מינו מסמגמה? ולסיום, אני לא אומרת לאנשים למול את ילדיהם מסיבות בריאותיות. אני אומרת לאנשים לשקול היטב את המהות היהודית שלהם, טרם החלטה. (יכולת לשים לב לזה אילו עקבת אחרי הדיון שלי עם אליזבט), אבל אני לא אסתיר מהם את שגיליתי, שגם חייהם שלערלים אינם סוגים בשושנים. בוקר טוב לך.
 

מנתח

New member
דלקות בדרכי השתן

אם שמת לב ציפי קיימות 3 הסתייגויות: 1. הירחון בו פורסם המאמר אינו מהמובילים בתחום - ואינו מוכר כמדורג גבוה בתחומו. 2. כותב המאמר לא ביצע את המחקר בעצמו אלא הסתמך בסטטיסטיקה על 3 מאמרים אחרים מהם הוא ציטט רק משפט בודד מכל אחד. 3. רק לתשומת ליבך 3 המאמרים הנ"ל הינם משנות ה- 80: שנת 82´ שנת 86´ והכי חדש שנת 89´. מאז עברו בין 20-30 שנים והרפואה התקדמה. מאמרים אילו נחשבים מיושנים ואין מתייחסים בכבוד לנתונים שמצוטטים מהם. שום עיתון מדעי מכובד לא היה מפרסם מאמר כזה. מקובל לצטט מאמרים עתיקים וותיקים אם היו בהם פריצות דרך משמעותיות כדי לכבד את פורצי הדרך ולהזכיר את תגליתם. בורו שגם כשעושים כן מוך כבוד, אין מה לקדש סטטיסטיקות מימים עברו כאילו אילו המספרים עליהם מתבסס מאמר חדש. וזה עוד לפני שנכנסתי למאמרים הנ"ל לנתח לך את הביאסים המספריים שלהם. אבל קבלי כוכב על ההשכלה!
 
תודה על האחולים

במלואות למעלה מ 10 שנים להיותי עו"ד זה עדין מרנין לראות אנשים שמתרשמים מהתואר, ולא מהמהות.
 

מנתח

New member
ציפורה יקרה, לא הבנת אותי! ../images/Emo12.gif

אני מבין שרב הפעמים בהם ניתן כוכב וכיוב´ הכוונה סרקסטית, כמו התגובה שקיבלתי מסבא אליעזר. ממש לא! מהתרשמותי מהפורום עד כה אני הרופא היחיד המתבטא כאן, ועד כה למעט מנהלת הפורום את היחידה שברור שאינה רופאה, שהלכה וחיפשה מאמר. הכוכב הוא אמיתי והסיבה שנתתי אותו, כי הרגשתי לא נוח ולא נעים, שסוף סוף מישהו מתייחס ברצינות ומביא חומר מקצועי ואני "קוטל" אותו אחת לאחת... אז את הביקורת הייתי חייב לעצמי לתת, אך רציתי לעודד אותך שהלכת ובדקת. ואני בהחלט עומד מאחורי הכוכב - ומקווה שהפעם תקבלי אותו ושאולי זה יעודד גם אחרים! ואם הובנתי שלא כהלכה - התנצלותי הכנה!!!
 
כאן, אתה צודק

אבל בפורום הקודם השתתף פרופ´ קיטאי, שאף הוא רופא, והוא דוקא ממצדדי המילה, אם כי, כמוני, מסיבות דתיות. התואר שלי מופיע לפעמים ולפעמים לא על פי קפריזות של המחשב שקשה לי לעקוב אחריהן, בהיותי מנהלת פורום חוק ומשפט (דרך אגב, אתה מוזמן להכנס לשם). הקפריזות הללו מעצבנות אותי, היות ואני אף פעם לא יודעת לאיזו תגובה יתווסף איזה כינוי, ולטעמי בפורום כמו זה, יש משום חוסר טעם בשמוש בתוארי. ועכשין לתגובתך. קודם כל, אשמח אם תתן הפניה למחקר רפואי המצביע על שינויי מגמה בשל הנקה וכללי הגינה חדשים, בכל הקשור לתינוק הרך. גם אם זה לא מהאינטרנט, יש מספיק רופאים שישמחו למצוא לי אותו. דבר שני, לצערינו אנחנו יודעים שכ5% מהאמהות אינן יכולות להניק מסיבות פיזיולוגיות, ואחוז נכבד לא מיניק מסיבות אחרות. האם לאמהות שאינן מיניקות, ניתן המידע שילדיהן חשוף לחלות יותר מאשר ילד נימול? דבר שלישי, מה שיעור הסיבוכים המוכח לבריתות?
 

מנתח

New member
תשובה חלקית מאד ../images/Emo4.gif

צר לי ציפורה היקרה אך לא זה ולא זה אינם תחום ההתמחות שלי. מפגישות צוות בית החולים למדתי שבשנים האחרונות חל מפנה רב ביחס הרפואה להנקה, וזה מתבטא בכמה דברים: ראשית שינוי המגמה במחלקות היולדות - הכנסת יועצות הנקה ועידוד הנקה. המצב הגיע עד כדי כך שאם יש מניעה להניק לזמן קצר אחרי לידה אך יש עניין להניק, מכניסים לילוד זונדה להזנה ובלבד שלא ינק מבקבוק... מעבר לכך ידוע לי שכשמגיע תינוק לבירור חום עד גיל 3 חודשים היחס הרפואי לגמרי שונה אם הוא יונק או לא. תינוק שאינו יונק עובר בירור מלא לכל ה"חולירות" הקשות ביותר, מיד וללא דיחוי, כולל בירור דלקות שתן ושאיבת נוזל שדרה, בעוד שתינוקות יונקים "נהנים" מיחס יותר מתון שכן ידוע כי חסינותם משופרת לאין שיעור. אין בידי מאמרים על כך, אולם אין לי ספק שזה מאד מבוסס - לאור היחס השונה בחדרי המיון. אני מתנצל שזמני מאד קצר ובירור הנושא יעלה לי בזמן רב, וממליץ לך לפנות לפורום רפואת ילדים (בוודאי יש כזה). לגבי השכלת האמהות - אינני יודע. שמעתי שבישראל כמות האמהות המניקות מעבר ל- 3 חודשים נמוך מאד - כ- 10% או משהו כזה, ובאותו מאמר ( מהעיתונות החופשית) דיברו על כך שהסיבות הן עבודה, חוסר מוטיבציה וחוסר הדרכה. עד כמה שידוע לי סיבות הפיזיולוגות לא להניק זניחות וכיום ניתן להניק גם ילד מאומץ. אני רואה פרסומות ועלונים בבית החולים, ושמעתי על ריבוי קורסים לאחיות טיפת חלב, ואחיות בבתי יולדות, אך אין לי מושג כמה מזה באמת חודר. כך או אחרת אין לי ספק , שוב בשל היחס השונה בחדר המיון שכמות המחלות וחומרתן בתינוק שאינו יונק גדולה משמעותית מיונק. לעומת זאת לא נתקלתי ביחס שונה בקרב רופאי הילדים לעובדת היות הילד לא נימול, מבחינת בירור חום וכיו´ב. לגבי שיעור סיבוכי הברית: אשמח אם מנהלת הפורום תוכל לשחזר את התייחסותי לנושא מהפורום הקודם. בארץ לא ניתן לקבל סטטיסטיקה כלשהיא ובוודאי לא מדוייקת כי הנושא מטוייח במכוון ובמודע. הסטטיסטיקות הקיימות כולן מחו"ל, ויש בעיה להקיש מהן. המחקרים המקיפים ביותר בוצעו בארה"ב, אך מרביתם בוצעו בבתי חולים, ע"י רופאים מומחים, בתנאי חדר ניתוח. אף על פי כן, קיים שם שיעור סיבוכים לא מבוטל שגרם בסופו של עניין להודעת האקדמיה לרפואת ילדים בדבר אי ההמלצה להמשיך לבצע ניתוח זה. ניתן לשער אך, לצערי, לא להוכיח , כי מספר הסיבוכים כאן גדול יותר מעצם תנאי הסניטציה ומכך שחלק מהמבצעים אינו מוסמך וחסר השכלה בסיסית כדי למנוע סיבוכים אילו. ויבואו ויגידו שזו פעולה טכנית שבה הנסיון קובע - איני רוצה לחשוב מה קרה לאילו שהנסיון הנ"ל נצבר על פינם... אם את מועניינת בסטטיסטיקות הללו אוכל להביאן ברצון, אך זה יקח לי קצת זמן.
 

ציפי ג

New member
מענין איך היטו חמשת בני את

הסטטיסטיקה לגבי אחוז האמהות המיניקות יותר מ3 חודשים.
וגם איך הם מטים את הסטטיסטיקה לגבי ההצלחה של בריתות. ב"ה ילדי נימולו כולם בעיתם ללא סיבוך כלשהו, למעט כאב ובכי. הלוואי על כל בני ישראל. אני מסכימה להנחה שאם מיניקה מונעת בהנקה מחלטת מילדיה, אך גם אם התינוק נימול, המערכת המופלאה הזו פועלת, ומפחיתה את הסיכון לזיהום בעטרה הטריה.
 
למעלה