*שוב, אין כותרת*

תות15

New member
*שוב, אין כותרת*

טוב, עכשיו אין לי ממש נושא לכתיבה.. אני אתחיל ונראה מה יצא.. עמית היה בן 16, פחות או יותר, כשזה קרה. הוא היה מאוד מבולבל ממה שהוא עושה בחיים שלו. עמית הלך לבדו ברחוב, בדרך לאסף. הם היו אמורים ללכת יחד לקנות איזו לאפה במסעדה ששליד הבית של אסף. עמית היה די עייף, זה היה יום חם באמצע אוגוסט. הוא לא ממש אהב את אסף, הוא די שנא אותו למען האמת. עמית חש את עצמו מתנשא מעליו, אבל תמיד מצא צדק בהתנשאות שלו כלפיו. אסף היה ילד לא יפה במיוחד, לא חכם במיוחד, לא כלום במיוחד, הוא היה ממוצע במיוחד. לעמית היו המון חברות, כל כמה ימים הוא החליף חברה, ורץ לספר לאסף איך הוא ניצל אותן, והן היו כאלו טיפשות. אסף אף פעם לא הבין מה הן מוצאות בעמית. זאת אומרת, הוא היה ילד יפה, וגבוה, אבל הן כל כך טיפשות שהוא יחליף אותן כמו גרביים?.. עמית בדיוק נפרד ממיכל, אחרי שהיה איתה שבוע. הוא ידע בדיוק למה הוא זרק אותה, 'היא טיפשה, והיא מתחילה עם הרומנטיקה.. ואוי, היא מתחילה לנשק ממש גרוע'. זה היה יום שונה. היתה אוירה להוטה באויר. זרמים כאלה שהלכו וחזרו כאילו משהו הולך לקרות עוד רגע. עמית כבר הגיע לבית של אסף. שתי שריקות ותוך חצי דקה אסף היה למטה. "מה ככה?", עמית זרק. "אתה יודע.. חיים", אסף אמר. פיתאום אסף חש צמרמרות, מין חשק מטורף להטיף לעמית. הוא שאל אותו, "תגיד, למה זרקת את מיכל?". "נו.. כאילו שאתה לא יודע.. כולם יודעים שהיא סתם פאקצה". "מאיפה לך שהיא פאקצה?". "תגיד, מה זאת החקירה הזאת עכשיו אתה דפוק?.. בואנה, נראה לי אתה דלוק עליה". עמית שתק. את האמת, הוא לא אהב את מיכל, היא באמת היתה טיפשה. הם הגיעו למסעדה. שניהם הזמינו לאפה וישבו עד שזה יהיה מוכן. פיתאום אסף ראה את מיכל יוצאת מהשירותים במסעדה. "אל תסתכל אחורה", זרק לעמית. אבל מיכל שמה לב אליהם, היא נראיתה רע. מיכל התקרבה לשולחן של הבנים, ופשוט עמדה ובכתה. אסף קם ולקח אותה הצידה. הם דיברו. מיכל נרגעה. מיכל היתה מאושרת לדבר עם אסף. אסף שמח לעזור לה, הוא הרגיש רע בגלל שהוא חבר של עמית. "טוב, אני ממש חייב ללכת, תרגישי טוב", אסף לחש למיכל. "ביי מותק, תודה", מיכל אמרה. אסף חזר לשולחן, ומייד עמית אמר לו: "מה, אתה דפוק? מה אתה הולך אליה בכלל? אתה חבר שלי או שלה? ידעתי שאתה אוהב אותה יא חתיכת אפס ככה בנות יכולות לשחק בך?" לאסף לא היה חשק לריב עם עמית. הוא לא ענה לו. עמית רק התרגז מזה עוד יותר ועזב את השולחן. אסף נשאר לאכול את הלאפה שלו ועזב את המסעדה. הוא היה בטוח שהוא לא אוהב את מיכל, אבל בטוח שהוא לא רוצה לדבר יותר עמית אחרי דבר כזה. אסף סיים לאכול ופגש בחוץ את מיכל. הוא ישב לידה. "את מרגישה יותר טוב?" "כן, בזכותך. תשמע, אני חושבת שאתה ממש מתוק.. אבל מצטערת, אני לא רוצה לאכזב אותך אבל אין לי כלפייך כלום. זה לא אתה, זה אני".
(הייתי חייב) אסף היה די המום מהתגובה של מיכל. הוא לא יודע אם לצחוק לה בפרצוף. הוא קם, נתן לה נשיקה במצח, ואמר לה: "אוף..", והלך.
 

תות15

New member
../images/Emo4.gif

זה לא יצא כמו שרציתי, לונורא, פעם הבאה יהיה יותר טוף..
 
בן אדם...זה היה מדהים..

אהבתי...וזה סיפור אמיתי תאמין לי..אני מכיר אנשים כאלו..
 

נינושש

New member
חחחחחחחחח אהבתי את הסוף..

אהבתי תסיפור מאוד אבל בעיקר את הסיום יאמה איזה סיום דפקת.. תותי יש לצין שיש לך את זה..1
 

As היחידה

New member
סורי סורי סורי שאני כל כך מבאסת-

אבל דווקא ציפיתי שיהיה סוף מורחב [?] יותר.. [לא יודעת איזה מילה לבחור, מורחב זה יהיה בסדר] אבל אסף הזה מאוד מתוק
טוב... אחלה סיפור, קצר וקולע...
כל הכבוד תותי.
 

תות15

New member
ת'אמת..

גמני התבאסתי.. תמיד כשאני מסיים לכתוב סיפור אני חושב שהוא יצא לי משו.. יעני הפואנטה יוצאת לי טוב, אבל אני מסוגל להרבה הרבה הרבה יותר מבחינת הרמת כתיבה..
 

As היחידה

New member
אני מסכימה. מאוד.

בוא נגד התחלה טובה עם סוף מבאס.מסוגל ליותר טוב
וגם אני ככה, אין לי כוח בכלל לסיים סיפורים, בסוף אני עושה אותם בחפיף ומתבאסת.. לא משנה..
נחמד בכל זאת..
 

sh53

New member
מקווה שתקבל זאת כביקורת בונה ../images/Emo13.gif

כמובן שהעליתי למאמרים (הפינה שלך)
עמית לא חבר של אסף, אבל מצד שני אסף תוך שתי שריקות למטה, אולי כדאי להדגיש ולחדד את הכוחניות של עמית מול החולשה של עמית? מצד אחד אסף לא אוהב את מיכל כי היא טיפשה, אך כשהוא פוגש בה הוא רוצה יותר מסתם ידידות איתה (לא הבנתי נכון? אולי כדאי להוביל את הסיפור למקום ברור וידוע?) אסף דואג לעמית ואומר לו שלא יסתכל אחורה, הוא מייעץ ודואג לעמית "המלך" של הבחורות? כשאסף ראה את מיכל במסעדה - היא באה אל השולחן שלהם ובכתה, חסר לי את הרקע על מי הסתכלה, האם בכתה בין שניהם או לכיוון מסויים? למה עמית נשאר ליד השולחן ואילו אסף ומיכל מדברים והיא בכלל הופכת להיות מאושרת (הזמן, לא מאמינה שעמית היה נשאר הרבה זמן לבד ליד השולחן ומחכה עד שאסף ומיכל יסיימו לדבר). מקווה שלא נפגעת ממה שכתבתי, מאוד נהניתי לקרוא מה שכתבת, חשבתי שאם אתה כבר כותב ומשקיע בפורום - אז להציג את הנקודות שלי (כמובן שלכל אחד יש את הנקודת מבט שלו על מה שהוא קורא וזה בסדר ולגיטימי).
 

תות15

New member
איך שבא לך שושי..

זאת הכוונה, שכל אחד יקח מהסיפור מה שהוא רוצה..
 

Aussie Girl

New member
אולי זה רק אני

אבל אני אוהבת את ה"חוסר מידע" הזה. זה נותן לך להשלים דברים. ככה שלפעמים כל אחד מבין את הדברים קצת שונה.
 

Aussie Girl

New member
אתה ממש כישרון, תותי!!!

למה לא רשמת לנו קודם?! אתה כותב כל כך יפה!
 
למעלה