כתבת מקסים! וגם אני כמוך... הולך לנכוח שם בפעם הראשונה
 
האמת היא שקניתי בשבוע שעבר כרטיסים (לחצאי הגמר, לגמר לא היו) כדי לשריין ליתר ביטחון ואני עדיין קצת מתלבט עם עצמי אם לנסוע או לא, פשוט כי זו הפעם הראשונה שאני אמור להיות שם - והחוויה בלייב מאוד שונה מהחוויה מול המסך, לטוב ולרע.
 
אני בניגוד אליך התקשיתי מאוד להתחבר אליה ב"כוכב" כי חששתי מהשיר שיהיה לה ולא רציתי שהיא תייצג אותנו (העדפתי ללכת על האופציה הבטוחה מרגי), אבל אחרי ששמעתי את השיר שלה ונחשפתי לחומרים נוספים שלה - התאהבתי בה וביכולות שלה, בדמות שלה ובייחוד והחידוש שהיא מביאה. לא היה דבר כזה באירוויזיון - וזה הקלף המנצח שלנו.
 
אני חובב את התחרות קצת יותר מדי מקרוב כבר הרבה שנים, ואף פעם לא זכיתי לחוות תחושה כזו. שהשיר מהמדינה שלך הוא פייבוריט לניצחון, שהוא יוצר באזז עצום - ושיש התלהבות עצומה ממנו. אחרי ההופעה בכיכר רבין השבוע בכלל נשביתי בקסם: אנשים נופפו בדגלים מהמרפסות ורקדו בטירוף, האווירה הייתה מחשמלת - כאילו כבר ניצחנו. ונטע זכתה לאהבה מטורפת. התחושות הללו שוות הכל - תהא התוצאה אשר תהא.
 
אחרי כל זה - כמובן שאתאכזב מאוד אם לא ננצח. זה החיסרון בלהיות הפייבוריט לזכייה. מצד שני, נראה לכם שלא הייתי רוצה להיות הפייבוריט לזכייה?
השנה זה צריך להיות שלנו. האמת היא ששלה. יותר מגיע לנטע מאשר לכולנו בגלל כל מה שעברה בחיים, בגלל האופי המקסים שלה והגישה המדהימה שלה לחיים. הלוואי שתנצח ותביא לנו כבוד עצום.