דוד אכן מסכים... ונדבק ../images/Emo12.gif
אבל "הברשת ברך" מחייבת כניסה לתוך קשת ההתקפה של הבועט, מה שמחייב רמה גבוהה של תזמון. דרך אגב, "הברשת ברך" מלווה תמיד בתקפה קדימה (שנובעת מאותה תנועה של המותן), לא *אחרי* ההגנה אלא זורם איתה כתנועה אחת. מי שהיה בשיעור הטאי-צ´י השני של לואו דה-שיו, המורה של זאב, עבד על הטכניקה הזו מול אגרוף קדמי. לגבי המבט למרפקים וברכיים, זה לא בא על חשבון "תחושת היריב"? כלומר, אם אתה עסוק ב*לראות*, האם זה לא מפריע לך "להרגיש" את ההתקפה? (דוד חושב שאולי מצא דרך כוכבית להדגיש מלים, במקום הקו-תחתון המעצבן...)