שבת שלום !!

גאיה ק

New member
שבת שלום !!

אם תשכחי אותי/פבלו נרודה אני רוצה שתדעי דבר אחד. את יודעת איך זה: אם אני מביט בירח הבדולח, בענף המאדים של הסתיו הרוכן לאיטו בחלוני, אם אני נוגע ברמץ חמקמק בקרבת האש או בגופו המחורץ של העץ, הכל נושא אותי אלייך. כאילו כל מה שקיים: ניחוח, אור, מתכת, כולם סירות קטנות המפליגות אל אותם איים קטנים שלך המחכים לי. ובכן, אם מעט מעט תחדלי לאהוב אותי אחדל אני לאהוב אותך מעט מעט. אם לפתע תשכחי אותי אל תחפשי אחרי, כי אני אותך כבר שכחתי. אם תחשבי לארוכה ומטורפת את הרוח הנושבת במפרשי חיי, ותחליטי לעזבני בחופו של הלב בו יש לי שרשים, זכרי שבאותו יום, באותה שעה, ארים את זרועותי ושרשי יצאו לתור אחר אדמה אחרת. אבל אם כל יום, כל שעה, את מרגישה שנועדת לי במתיקות שאין לרצותה, אם בכל יום פרח מטפס אל שפתייך ומחפש אחרי, הו אהובתי, הו יחידתי, גם בתוכי כל האש הזו בוערת דבר לא כבה בי, דבר לא נשכח, אהבתי ניזונה מאהבתך, אהובה, וכל עוד את חיה היא תהיה בזרועותייך מבלי לעזוב את שלי. עכשיו, גם עכשיו, קְטַנָתי, את מביאה לי פרחי יערה, ואפילו שָׁדַיִךְ מבושמים. בעוד הרוח העצובה דוהרת וקוטלת פרפרים אני אוהב אותך, ושמחתי נושכת את שְׁזִיף שפתיך. כמה כאב לך בודאי להתרגל אלי, אל נפשי הבודדה והפראית, אל שְׁמִי הַמֵנִיס את כולם. כמה ימים ראינו את אַיֶלֶת השחר בוערת ונושקת לעינינו ואת הדמדומים משְׂתָרְעִים מעל ראשינו במניפות חגות. מילותיי הומטרו עליך כגשם ליטופים. זה כבר אהבתי את גופך, גוף צֶדֶף שהזהיב בשמש. אֲדַמֶה אותך אף לאדונית היקום. אביא לך מן ההרים פרחים עליזים, פעמוניות, אִלְסָרִים כהים וסַלֵי בר מְלֵאֵי נשיקות. אני רוצה לעשות איתך מה שהאביב עושה עם עצי הדובדבן. " הביאו בפורום שכן והתלהבתי. שבת נפלאה ורצוי מלאת אהבה !!
 
סחטיין גאייה...איזה שיר יפה טרחת להביא לנו...

הבנתי כמעט הכל...אבל לא הבנתי...מה עושה האביב עם עצי הדובדבן?....פליז...גלי לי???אבל מה....מה כל הזמן הוא מאיים הפבלו הזה? מה יש לו איזה תסביך של חרדת נטישה? "אם תחדלי לאהוב אותי..אחדל לאהוב אותך אם לפתע [ככה פתאום] תשכחי אותי..אל תחפשי אותי בכלל..כי אני כבר שכחתי אותך....אני הייתי אומרת לו....צ'מע פבלו..לך קאווד... אבל ייזקף לזכותו יופי של מילים.."אהבתי ניזונה מאהבתך" [טוב בגלל זה הוא כזה שחיף] או..." כמה ימים ראינו את איילת השחר בוערת ונושקת לעינינו"....אמהל'ה...ניראה לי עוד חודש גמני יתחיל עם השטויות האלה...
 
../images/Emo13.gifגמני לא הבנתי ת'קטע אם תעזביני,,,,,,

אם הוא יפסיק לאהוב גם את על טבע הסובב אותו כמו שהוא מפליג בכתיבתו אז הוא בכלל לא יודע מהי אהבה אלא רק לחרטט יפה מילים,
 

ש ר ה לה

New member
אישית, יש לי בעיה עם מילים מחורטטות....

מודה באשמה, גם אני הרגשתי ככה. לא טרחתי לקרוא עד הסוף
 
זה בגלל שאנחנו עדיין לא מאוהבות

כשנהייה...נחרטט מלים יותר דיבליות...באחריות..אולי אפילו נזיל דמעה שכנשמע אותן..כי בתקופה כזו שולט המח מן הורמון כזה..שהופך אותנו מה שאמרתי לעיל..
 
תגידי גאייה..למה אני צריכה לעשות את עצמי

כזאת אהבלית..אי אפשר ישר להביא אותה בתמונה כל כך יפה..בפריחה ולבלוב יפים שכאלו..כן...זה מה שהאביב עושה גם לנו...
 

s h o o s h a

New member
איזה עושר של מילים!

"...מילותיי הומטרו עליך כגשם ליטופים. זה כבר אהבתי את גופך, גוף צֶדֶף שהזהיב בשמש. ... אני רוצה לעשות איתך מה שהאביב עושה עם עצי הדובדבן."
 
אהה! אז גם את מאלו שההורמון הזה

השתלט להן עם המח....אבל טרם הסברתן לי...מה עושה האביב לעצי הדובדבן? מאדים אותם? מתפיח אותן" מה????
 

s h o o s h a

New member
לעשות איתך מה שהאביב עושה עם עצי הדובדבן

כשהאביב מגיע אל עצי הדובדבן, הוא שולח אליו קרניים חמות, מלטף אותו, מרפרף בין ענפיו, עליו ופרחיו, רוח אביבית נושבת ופורעת עלעליו של העץ, מרפרפת על פניו, גורמת לפרחי העץ הלבנים להפיץ את ריחם המתוק והמשכר לכל עבר, כשמגיע האביב אל עצי הדובדבן, הם עושים אהבה, משכרת וממיסה כל לב...
 

s h o o s h a

New member
ומה מניב מעשה האביב ועץ הדובדבן?

זו האהבה מניבה פירות אדומים, מתוקים, עסיסיים ושובי לב
 
למעלה