שבת שלום לכולם
- פותח הנושא גניפר14
- פורסם בתאריך
את כותבת כל הזמן תגובות לנושאים ואנשים
חופרת פיסקאות ומצטטת סימוכין.
אבל כשנכנסים איתך באמת חזיתית למה שאת חושבת באמת את נכנסת למגננה.
כי כששואלים אותך על עצמך אתה לא יכול לצטט ספר על איך לחיות נכון או איך למצוא זוגיות במאדים.
פה את בורחת.
בדיוק כמו אז כששאלת אותי עשרות שאלות על המיניות שלי וכששאלתי אותה על עצמך ענית לי בהתנשאות שאת לא מדברת.
הביוגרפיה שלך לא מעניינת אותי.
אני בדיוק קוראת את זו של סינדרלה.
חופרת פיסקאות ומצטטת סימוכין.
אבל כשנכנסים איתך באמת חזיתית למה שאת חושבת באמת את נכנסת למגננה.
כי כששואלים אותך על עצמך אתה לא יכול לצטט ספר על איך לחיות נכון או איך למצוא זוגיות במאדים.
פה את בורחת.
בדיוק כמו אז כששאלת אותי עשרות שאלות על המיניות שלי וכששאלתי אותה על עצמך ענית לי בהתנשאות שאת לא מדברת.
הביוגרפיה שלך לא מעניינת אותי.
אני בדיוק קוראת את זו של סינדרלה.
טוב...
נראה לי שהבנתי מה היה פה.
המוות זה דבר מאוד מעניין בעיניי.
זה אומר שמ- להיות אדם אנושי אני הולכת להיות משהו אחר.
ממה שקראתי ודיברתי עם אנשים שחוו מוות קליני < מה לעשות, אני לא חוותי מוות קליני ומתתי עדיין >
אז יש המשכיות.
אומרים אפילו שהעולם שלנו הוא אחד העולמות הקשים יותר מבחינת החוויה שקיימים.
יש אנשים שעברו מוות קליני ורק מחכים למות כדי לחזור ולהרגיש את האור האלוקי קרוב כל כך.
אני רואה בחיים האלה משהו מאוד קטן מהקיום שלנו שהוא נצחי.
זה ברור לי שלא קל להתמודד עם כאב, גסיסה, מוות ואובדן של אדם שאנחנו אוהבים
אבל אני מאמינה ששום דבר לא נאבד או נעלם. הוא פשוט נמצא כרגע במקום אחר
וברגע שגם אנחנו נמות נתאחד עם הנשמות הקרובות לנו.
אני לא יודעת מה יהיה כשאני אחווה את הדברים האלה במציאות.
אני מניחה שזה יהיה קשה אבל מכל דבר צריך לצמוח ולקחת להמשך הדרך מה שאפשר.
אנחנו רק מבקרים בעולם הזה. באים לכאן ללא כלום ועוזבים כלעומת שבאנו.
נראה לי שהבנתי מה היה פה.
המוות זה דבר מאוד מעניין בעיניי.
זה אומר שמ- להיות אדם אנושי אני הולכת להיות משהו אחר.
ממה שקראתי ודיברתי עם אנשים שחוו מוות קליני < מה לעשות, אני לא חוותי מוות קליני ומתתי עדיין >
אז יש המשכיות.
אומרים אפילו שהעולם שלנו הוא אחד העולמות הקשים יותר מבחינת החוויה שקיימים.
יש אנשים שעברו מוות קליני ורק מחכים למות כדי לחזור ולהרגיש את האור האלוקי קרוב כל כך.
אני רואה בחיים האלה משהו מאוד קטן מהקיום שלנו שהוא נצחי.
זה ברור לי שלא קל להתמודד עם כאב, גסיסה, מוות ואובדן של אדם שאנחנו אוהבים
אבל אני מאמינה ששום דבר לא נאבד או נעלם. הוא פשוט נמצא כרגע במקום אחר
וברגע שגם אנחנו נמות נתאחד עם הנשמות הקרובות לנו.
אני לא יודעת מה יהיה כשאני אחווה את הדברים האלה במציאות.
אני מניחה שזה יהיה קשה אבל מכל דבר צריך לצמוח ולקחת להמשך הדרך מה שאפשר.
אנחנו רק מבקרים בעולם הזה. באים לכאן ללא כלום ועוזבים כלעומת שבאנו.
צעד,לפי התאוריה הזאת
כשמישהו עוזב את העולם הזה,אז נשמתו עוברת לגוף אחר.
אבל,וזה אבל גדול...וכמו שכבר אמרו לך פה,
הנשמה לא מזהה את הגוף ממנו היא עברה ולכן אין כאן חוויה.
את לא בטוחה שיש 'לידה מחדש' כי אין את החוויה.הזיכרון נעלם
יחד עם הגוף החומרי.התודעה לא מתקיימת מחדש.
הדברים שאת כותבת,הם על סמך אמונה שלך שמתבססת
על דת וספרי קבלה(כנראה) בנוסף לספרים שכתבו אנשים על חווית מוות קליני.
קראתי לא מזמן,שגילו שגם את חווית המוות הקליני ניתן לייצר באופן מלאכותי.זה תהליך כימי שמשפיע על חלק מסויים במוח.
כשמישהו עוזב את העולם הזה,אז נשמתו עוברת לגוף אחר.
אבל,וזה אבל גדול...וכמו שכבר אמרו לך פה,
הנשמה לא מזהה את הגוף ממנו היא עברה ולכן אין כאן חוויה.
את לא בטוחה שיש 'לידה מחדש' כי אין את החוויה.הזיכרון נעלם
יחד עם הגוף החומרי.התודעה לא מתקיימת מחדש.
הדברים שאת כותבת,הם על סמך אמונה שלך שמתבססת
על דת וספרי קבלה(כנראה) בנוסף לספרים שכתבו אנשים על חווית מוות קליני.
קראתי לא מזמן,שגילו שגם את חווית המוות הקליני ניתן לייצר באופן מלאכותי.זה תהליך כימי שמשפיע על חלק מסויים במוח.
אני קצת פוחדת מהמחשבה שמתעצמת בי
על שהחיים לאחר המוות זה עוד משהו שהאדם המציא רק כי הוא לא יכול להתמודד עם כלום,עם בור שחור.
אחת הסטלות הרעות הזכורות לי הייתה פעם שבה התחלתי לצלול עם מוות.
ואז זה היה נראה לי כאילו התרסקתי לתוך חור בלי סוף.
בדומה לעליסה.
לי נראה שעדיף לא להתעסק עם זה יותר מידי.
זה יטריף אותי.
על שהחיים לאחר המוות זה עוד משהו שהאדם המציא רק כי הוא לא יכול להתמודד עם כלום,עם בור שחור.
אחת הסטלות הרעות הזכורות לי הייתה פעם שבה התחלתי לצלול עם מוות.
ואז זה היה נראה לי כאילו התרסקתי לתוך חור בלי סוף.
בדומה לעליסה.
לי נראה שעדיף לא להתעסק עם זה יותר מידי.
זה יטריף אותי.
נסחפת עם הגלים
New member
בשביל כל אחד רוחניות זה משהו אחר. אבל זה לא גורם להתעלות או משהו כזה, להיפך, זה גורם לך לאבד את האמונה והתמימות כמו שכתבת, נותן לך לטעום מעץ הדעת, אותי אישית זה הכניס לדיכאון ותפיסה ניהיליסטית וצינית לגבי העולם.
מצד שני אין מה לעשות, אלה החיים, מוות הוא חלק מהם וחייבים להיחשף אליו בשלב מסוים.
FrankBlack
New member
אז לכי להיות אחות בבית חולים סיעודי
גסיסות דה לוקס יש שם
גסיסות דה לוקס יש שם
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.