שבת שלום לכולם

[צ ע ד]

מעניין אותי להיות נוכחת בגסיסות...

< לא שאני מאחלת למישהו, חס וחלילה >

זאת יכולה להיות חוויה רוחנית חזקה לשני הצדדים.

אם זה קשור לעיסוק שלך ויוצא לך לחוות את זה לא מעט

יש ספר שנקרא שיחות עם מלאכים שאולי יגרום לך להסתכל על החוויה
הזו בצורה אחרת.

ממליצה בחום!

http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=39659

 

[סpap]

יש בך משהו מאוד מוזר, במבנה האישיות

אמרו לך את זה פעם?

 

[צ ע ד]

כדי שאוכל לענות לך...

תסביר לי למה אתה מתכוון.

 

[סpap]

כתבת,

"מעניין אותי להיות נוכחת בגסיסות...
זאת יכולה להיות חוויה רוחנית חזקה לשני הצדדים.
יש ספר שנקרא שיחות עם מלאכים שאולי יגרום לך להסתכל על החוויה
הזו בצורה אחרת."

את מוזרה בצורת התיחסות שלך, לדברים שמעבר לעולם החומרי

לא מתחבר

אפילו לא קצת

 

[צ ע ד]

אני רואה במוות משהו מאוד טבעי...

מבחינתי יש שני שיאים לחיים שלי.

השיא הראשון היה כשיצאתי מהרחם של אימי לאוויר העולם
והשיא השני יהיה כשאר אמות ואעזוב את הגוף שלי והעולם הזה.

יש משהו מאוד מרתק בעיני בטרנספורמציה הזו.
להיחשף לעולם חדש, להיות במצב הכרה חדש, להתגלם במצב צבירה חדש ולהיות בעל גוף או חוסר גוף .
אני לא מאמינה שהנשמה שלנו חדלה מלהתקיים לאחר מותנו.

יצא לי לשמוע סיפורים ממקור ראשון של אנשים שהיו במוות קליני.
גם קראתי כל מיני ספרים שעוסקים בגלגולי נשמות ובחיים שבין הגלגולים.

כמובן שסיטואציה כזו של גסיסה היא מאוד מורכבת מבחינה רגשית גם כשלא
מדובר בקרובי משפחה < ושוב פעם, אני לא מאחלת את זה לאף אחד >
אבל יש בה היבטים נוספים.

הספר הזה שהמלצתי עליו מסביר איך אפשר להקל על אנשים גוססים ברגעים האחרונים שלהם
ולעזור להם לצלוח בצורה טובה יותר את המעבר הזה לעולם הבא גם לאחר מותם.

 

[גניפר14]

תראי צעד ,קודם כל תודה על ההמלצה של הספר

בהחלט אני אנסה למצוא אותו ולקנות בשביל הסקרנות.
אבל באופן אישי אני חושבת שכאשר אדם גוסס ואין לו אוויר לנשימה, באותו רגע אין לו מחשבות להיזכר בספר ולעשות תרגילים לשיפור המוות.
גסיסה זה עינויי תופת.

 

[נסחפת עם הגלים]

אבל את מבינה

שגם אם נגיד ויש גלגולי נשמות, כמו שאת לא זוכרת כלום מהתקופה שהיית ברחם או לפניה, סביר להניח שגם אחרי המוות לא תזכרי כלום, ואם משהו ימשיך הלאה זו לא תהיה צעד הבן אדם עם האישיות שלו, החוויות שלו, הזכרונות שלו אלא אולי רק איזה חלק אנרגטי בך. זה לא יהיה מין טריפ מגניב כזה כי את פשוט לא תהיי שם בשביל לחוות אותו. *את* לא תהיי, *את* לא תחווי, לא תהיה *את*.

 

[בני הספל]

לא מציע לך

אני לא יודע איזה חויה רוחנית חזקה יש ל"צד" הגוסס. אבל כאחד שהיה עם גוססים בצבא וגוססת מאד מיוחדת לי בחיים הפרטיים, מציע לך למענך וחפש חוויות במקום אחר.

 

[צ ע ד]

אני מבינה מה אתה אומר...

כנראה שלא הייתי רוצה להיות במקום שבו אנשים גוססים סביבי.

אני מדברת על סיטואציה שאין ביכולתך למנוע אותה ואדם שאתה מכיר גוסס.

יש כל מיני דרכים להתנהג בתוך הסיטואציה וללוות אדם ברגעים האחרונים שלו

לזה אני מתכוונות.

אתה לא חושב ככה?

לי לא יצא מעולם להיות בסיטואציה כזו.

יצא לי לקרוא אפילו פעם שיש אנשים שזאת העבודה שלהם.

הנה משהו שמצאתי

http://cafe.mouse.co.il/topic/2294438/

 

[בני הספל]

את מדברת על שני דברים שונים

ברור שצריך לדעת איך ללוות בנאדם גוסס. לחבק אותו או אותה ולשלוח אותם למסע הארוך בחיבוק של פרידה. (ואשתי היתה מוכרת לי...)
אבל להציג את זה כ"זאת יכולה להיות חוויה רוחנית חזקה לשני הצדדים", במובן שבו את הצגת אותה, זאת לדעתי טעות וזה בטח לא " מעניין".

אצלי דווקא החוויה הרוחנית החזקה היתה כשהצלתי חיים.
לא פתחתי את הלינק. זה קשה לי.

 

[צ ע ד]

אני לא מפחדת לגסוס...

ולמות ויום אחד כמו כולם אחווה את זה על בשרי.

לא הייתי מקדימה את המוות שלי אבל כשהוא יגיע אני בטוחה שזאת תהיה חוויה.

אין ספק שלהעניק חיים ולהציל חיים זה אחד הדברים
הכי מספקים אם לא הדבר המספק ביותר שקיים בחיים האלה.
בכל אופן, מבחינתי הנשמה שלנו נצחית.
היא תמשיך להתקיים אם "יצילו" אותה או לא "יצילו" אותה.

אני מאמינה גם שאנחנו לעיתים כלי משחק. אם אתה הצלת חיים
אז כנראה האדם שהצלת זמנו עדיין לא הגיע ולדעתי יש גם סיבה
שאתה היית זה שזכה להציל את חייו.

כמובן שאלה רק דעותיי ומחשבותיי.
זה מסוג הדברים שהנסתר בהם רב על הגלוי.

שיהיה לך סוף שבוע נעים

 

[tatiana6]

צעד היא סתם ילדה, בני

כך מדברות ילדות בנות 4
"חוויה לשני הצדדים" <-- כן , בטח, צד שני ממש נהנה וזורם ומבין. איכס, יש לי אסוציאציה עם אונס פה.

 

[puma141]

זה לא נכון-צעד הכי צודקת הכל השירשור הזה..

לא הייתי רוצה לראות אדם גוסס לידי, זה לא. זה קשה..
אבל זו בהחלט "חוויה" שמקפיצה את אנרגיית החיים!
זה משהו מוחשי..משהו שאתה לא רק חושב עליו, אלא קורה באמת, מול עיניך..
מכניס אותך לפרופורציות של מה בעצם באמת חשוב בחיים-שלך, מה אתה צריך לזרוק ולא להתעסק בו
ולבזבז עליו זמן..

מוות = מחדד לאדם את אנרגיית החיים שלו במובן החיובי......

אין הרבה זמן, בחיים האלה...ואין לך מושג מתי תורך למות. אז נצל נכון את הזמן
השאול שניתן לך..

 

[בני הספל]

פומה, עצם המוות של קרובים לך מחדד

את תחושת החיים.
לא הנוכחות בגסיסה כמו שכתבה צעד.

 

[puma141]

בני אין חוקים. בעיני, כל מוות, הלוויה כל דבר

של זר ועוד איך כן!

תאצ' ווד...לא רוצה לחוות של קרובים לי!
אבל בהחלט כל מקום שבו אתה קרוב למוות באיזו צורה-
ביקור בבתי חולים, הלוויות לא עלינו כאלה- מחדד את החיים!

 

[גניפר14]

בהחלט.

 

[צ ע ד]

גם וגם.

 

[wish2]

כשאני חושבת על מוות אני לא חושבת על עצמי

אני ח ושבת מה יקרה לאחרים שיאבדו אותי.
על הכאב שלהם.

 

[puma141]

בני יש הבדל בין גוסס קרוב ויקר, לבין אדם זר

שגוסס מולך..

בכל מקרה תנסה להסתכל על זה לא מהכייוון שלצערי אתה חווית את זה, אלא ממקום
של קטיעת חיים, כמה זמינה היא, כמה בלתי צפויה, וכמה חשובים החיים וכל דקה בהם.

גסיסה או מוות מחדדים את תחושת החיים. חיים!
בעיני זה מוריד את הבולשיט, ונותן לך אנרגיה חיובית וחיונית לחיות את החיים..

המוות, הוא כח מניע לחיים..

 

[בני הספל]

את צודקת בהחלט

אני לא רוצה להכנס יותר מדי לעניין אבל חויתי גם את מותם וגסיסתם של זרים לי שהחיים שלהם נקטעו בתחילתם כשהיו בני עשרים. זאת לא היתה חוויה ואני מניח שגם הם לא נהנו מהעניין..
דווקא מותה של אשתי חידד לי את תחושת החיים ואת העובדה שאני חי וממצה את החיים.