שאלת תם. 
- פותח הנושא galgal21
- פורסם בתאריך
commandooo
New member
מדובר בהכול
זה בעצם אג"ח שהמדינה מנפיקה, גם בארץ וגם בחו"ל ומי שרוכשים אותן הם כל מי שציינת.
בנוסף הבנקים נותנים לך ריבית אפסית כי הם יוכולים - הם מקבלים הרבה יותר מכולם!
זה בעצם אג"ח שהמדינה מנפיקה, גם בארץ וגם בחו"ל ומי שרוכשים אותן הם כל מי שציינת.
בנוסף הבנקים נותנים לך ריבית אפסית כי הם יוכולים - הם מקבלים הרבה יותר מכולם!
המידע נמצא אבל משתנה משנה לשנה. 2011 למשל:
בסוף שנת 2011 עמד החוב החיצוני של הממשלה על כ-111.4 מיליארד שקלים (כ-29 מיליארד דולר), שהם כ-18% מכלל החוב הממשלתי
החוב במטבע חוץ של מדינת ישראל נחלק לסוגים הבאים:
1. איגרות חוב שהונפקו בערבוּת ממשלת ארה"ב, 41% מהחוב החיצוני, שהם 7.5% מהחוב הממשלתי.
2. איגרות חוב סחירות שהונפקו בשוקי העולם ללא ערבוּת ('הנפקות עצמיות'), 28% מהחוב החיצוני שהם 5% מהחוב הממשלתי
3. איגרות חוב שהונפקו ע"י ארגון הבונדס 26% מהחוב החיצוני שהם 4.5% מהחוב הממשלתי
4. הלוואות ממשלות זרות ומלוות שונות, 5% מהחוב החיצוני שהם 1% מהחוב הממשלתי.
חוב פנימי סחיר: איגרות החוב הממשלתיות הסחירות (73% מהחוב הפנימי, 60% מסך החוב)
5. אחזקותיו של הציבור עמדו על 23% (14% מסך החוב)
6. קופות הגמל וקופות ההשתלמות. בשנת 2011 19% (11.5% מכלל החוב)
7. קרנות הפנסיה בשנת 2011 הסתכם בשיעור של 15% (9% מכלל החוב)
8. אחזקותיהם של הבנקים בסוף 2011 עמד על 14% (8.5% מכלל החוב)
9. קרנות הנאמנותעמד על 8.5% (5% מכלל החוב)
10. משקיעים זרים באיגרות החוב הממשלתיות עומד על 6.5% (4% מכלל החוב)
11. בנק ישראל 5% (3% מכלל החוב)
החוב המקומי הלא-סחיר עמד על 143.2 מיליארד ש"ח (22% מהחוב של ישראל).
12. איגרות חוב מיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה (איגרות חוב מסוג "ערד" ומסוג "מירון") מהווה 66% מזה (14.5% מהחוב הכולל)
13. איגרות חוב מיועדות המוחזקות על ידי חברות הביטוח (איגרות חוב מסוג "חץ") הם 28% מזה (6% מהחוב הכולל)
14. האמיסיות המנוהלות בחשב הכללי ויתרת מלוות החובה המנוהלים על ידי בנק ישראל עלו ביחס לשנת 2010 והסתכמו ב6% מזה (1.5% מהחוב הכולל)
בסוף שנת 2011 עמד החוב החיצוני של הממשלה על כ-111.4 מיליארד שקלים (כ-29 מיליארד דולר), שהם כ-18% מכלל החוב הממשלתי
החוב במטבע חוץ של מדינת ישראל נחלק לסוגים הבאים:
1. איגרות חוב שהונפקו בערבוּת ממשלת ארה"ב, 41% מהחוב החיצוני, שהם 7.5% מהחוב הממשלתי.
2. איגרות חוב סחירות שהונפקו בשוקי העולם ללא ערבוּת ('הנפקות עצמיות'), 28% מהחוב החיצוני שהם 5% מהחוב הממשלתי
3. איגרות חוב שהונפקו ע"י ארגון הבונדס 26% מהחוב החיצוני שהם 4.5% מהחוב הממשלתי
4. הלוואות ממשלות זרות ומלוות שונות, 5% מהחוב החיצוני שהם 1% מהחוב הממשלתי.
חוב פנימי סחיר: איגרות החוב הממשלתיות הסחירות (73% מהחוב הפנימי, 60% מסך החוב)
5. אחזקותיו של הציבור עמדו על 23% (14% מסך החוב)
6. קופות הגמל וקופות ההשתלמות. בשנת 2011 19% (11.5% מכלל החוב)
7. קרנות הפנסיה בשנת 2011 הסתכם בשיעור של 15% (9% מכלל החוב)
8. אחזקותיהם של הבנקים בסוף 2011 עמד על 14% (8.5% מכלל החוב)
9. קרנות הנאמנותעמד על 8.5% (5% מכלל החוב)
10. משקיעים זרים באיגרות החוב הממשלתיות עומד על 6.5% (4% מכלל החוב)
11. בנק ישראל 5% (3% מכלל החוב)
החוב המקומי הלא-סחיר עמד על 143.2 מיליארד ש"ח (22% מהחוב של ישראל).
12. איגרות חוב מיועדות המונפקות לקרנות הפנסיה (איגרות חוב מסוג "ערד" ומסוג "מירון") מהווה 66% מזה (14.5% מהחוב הכולל)
13. איגרות חוב מיועדות המוחזקות על ידי חברות הביטוח (איגרות חוב מסוג "חץ") הם 28% מזה (6% מהחוב הכולל)
14. האמיסיות המנוהלות בחשב הכללי ויתרת מלוות החובה המנוהלים על ידי בנק ישראל עלו ביחס לשנת 2010 והסתכמו ב6% מזה (1.5% מהחוב הכולל)
הבנקים מקבלים 3 ורבע אחוז
ומחלקים משכנתאות ב4%.
בכיוון החסכונות,
הבנקים נותנים ריבית של חצי אחוז, כי יש הרבה אידיוטים שמוכנים לתת את כספם בנק ללא תמורה.
מי שאינו אידיוט - מעביר אותו למדינה (מקמ או שחר למשל) ומקבל עליו אחוז מעל זה.
אז נראה שבכל כיון שלא תלך - בנקים מרוויחים בערך אחוז.
למה?
כבר 60 שנה שלא נפתחים בנקים חדשים, רק נסגרים.
אז אין תחרות.
ומחלקים משכנתאות ב4%.
בכיוון החסכונות,
הבנקים נותנים ריבית של חצי אחוז, כי יש הרבה אידיוטים שמוכנים לתת את כספם בנק ללא תמורה.
מי שאינו אידיוט - מעביר אותו למדינה (מקמ או שחר למשל) ומקבל עליו אחוז מעל זה.
אז נראה שבכל כיון שלא תלך - בנקים מרוויחים בערך אחוז.
למה?
כבר 60 שנה שלא נפתחים בנקים חדשים, רק נסגרים.
אז אין תחרות.
אבל אם המדינה מלאימה את הבנק
אז מבחינתי זה אותו דבר. כלומר אם יש לי כסף בבנק שפשט (או עומד לפשוט) את הרגל אז הממשלה מלאימה אותו ומשלמת את כל חובותיו. כלומר כספי לא נעלם והממשלה תשלם לי אותו. האם זה לא כך?
בכל אופן עד כמה שידוע לי כך זה היה בישראל עד עכשיו.
לגבי חברות הבטוח: כיצד אפשר לדעת אם חברת הבטוח (שנניח שאני עומד להשקיע בה) יש לה ביטוח אסון בקרטל הביטוח הבינלאומי. לגבי חברות ההשקעה: איך אפשר לדעת אם הממשלה תתערב להצילם במקרה של פשיטת רגל?
אז מבחינתי זה אותו דבר. כלומר אם יש לי כסף בבנק שפשט (או עומד לפשוט) את הרגל אז הממשלה מלאימה אותו ומשלמת את כל חובותיו. כלומר כספי לא נעלם והממשלה תשלם לי אותו. האם זה לא כך?
בכל אופן עד כמה שידוע לי כך זה היה בישראל עד עכשיו.
לגבי חברות הבטוח: כיצד אפשר לדעת אם חברת הבטוח (שנניח שאני עומד להשקיע בה) יש לה ביטוח אסון בקרטל הביטוח הבינלאומי. לגבי חברות ההשקעה: איך אפשר לדעת אם הממשלה תתערב להצילם במקרה של פשיטת רגל?
זה ממש לא אותו דבר
אם תיקח את קפריסין למשל:
המדינה הלאימה את הבנק, אבל במקום לשלם את כל הכסף - החשבונות העשירים יקבלו רק חלק מכספם.
לעומת זאת במשבר הבנקים שהיה בישראל בזמנו היה ברור שלבנקים יש שווי מסויים, אז הנזק מההלאמה התקזז עם הרווח מהמכירה.
הפקת הלקחים גרמה לכך שהמרווחים שהמדינה לוקחת בפיקוח מספיק גדולים כדי שיהיה ניתן לתפוס כשלים לפני קריסה.
השקעות הנוסטרו למשל (הימור על שערי מטבע, מניות, ונדל"ן) נחשבו בעולם כנכסים לגיטימיים לפני המשבר, ובארץ נחשבו מסוכנים או כלל לא נספרו כנכסים.
בבנק - הכסף שלך רשום ככסף של הבנק (לצרכי "הדפסת כסף"), והבנק מבצע איתו השקעות שונות כאילו הוא שלו. גם אם זה כסף שיושב בעו"ש.
בחברות השקעה - הניירות רשומים על שמך בבורסה, והחברה מספקת בעיקר יכולת מסחר. אז קריסה תסכן את המזומן שיש לך בחשבון, ותפחית את הנזילות לתקופה מסויימת, ורוב ההשקעה נשאר מוגן.
לכן הצורך בהתערבות ממשלתית - קטן יחסית.
והכסף מוגן יותר מאשר בבנק.
כל חברות הביטוח חייבות להיות חלק מקרטל הביטוח הבינלאומי, אחרת הן מסוגלות לבטח רק בסכומים נמוכים.
למשל - אם יש רעידת אדמה, חברות הביטוח מסוגלות לספוג נזק מסויים (לפי המזומנים שנצברו אצלם ורצונם לסכן את אותם מזומנים), אבל אף חברה לא מסוגלת לממן את כל הנזק בעצמה.
אז כל חברת ביטוח מחליטה עד איזה סכומים היא מסוגלת לבטח, ונזקים גבוהים יותר מועברים לקרטל הביטוח (ואז החברה לא מרוויחה עליהם).
כמובן - שחברות הביטוח מעבירות לקרטל הביטוח את דמי הביטוח המתאימים - כדי לקבל את אותו ביטוח.
אם תיקח את קפריסין למשל:
המדינה הלאימה את הבנק, אבל במקום לשלם את כל הכסף - החשבונות העשירים יקבלו רק חלק מכספם.
לעומת זאת במשבר הבנקים שהיה בישראל בזמנו היה ברור שלבנקים יש שווי מסויים, אז הנזק מההלאמה התקזז עם הרווח מהמכירה.
הפקת הלקחים גרמה לכך שהמרווחים שהמדינה לוקחת בפיקוח מספיק גדולים כדי שיהיה ניתן לתפוס כשלים לפני קריסה.
השקעות הנוסטרו למשל (הימור על שערי מטבע, מניות, ונדל"ן) נחשבו בעולם כנכסים לגיטימיים לפני המשבר, ובארץ נחשבו מסוכנים או כלל לא נספרו כנכסים.
בבנק - הכסף שלך רשום ככסף של הבנק (לצרכי "הדפסת כסף"), והבנק מבצע איתו השקעות שונות כאילו הוא שלו. גם אם זה כסף שיושב בעו"ש.
בחברות השקעה - הניירות רשומים על שמך בבורסה, והחברה מספקת בעיקר יכולת מסחר. אז קריסה תסכן את המזומן שיש לך בחשבון, ותפחית את הנזילות לתקופה מסויימת, ורוב ההשקעה נשאר מוגן.
לכן הצורך בהתערבות ממשלתית - קטן יחסית.
והכסף מוגן יותר מאשר בבנק.
כל חברות הביטוח חייבות להיות חלק מקרטל הביטוח הבינלאומי, אחרת הן מסוגלות לבטח רק בסכומים נמוכים.
למשל - אם יש רעידת אדמה, חברות הביטוח מסוגלות לספוג נזק מסויים (לפי המזומנים שנצברו אצלם ורצונם לסכן את אותם מזומנים), אבל אף חברה לא מסוגלת לממן את כל הנזק בעצמה.
אז כל חברת ביטוח מחליטה עד איזה סכומים היא מסוגלת לבטח, ונזקים גבוהים יותר מועברים לקרטל הביטוח (ואז החברה לא מרוויחה עליהם).
כמובן - שחברות הביטוח מעבירות לקרטל הביטוח את דמי הביטוח המתאימים - כדי לקבל את אותו ביטוח.
לפי דבריך אני יכול לקבל ריבית של
אחוז וחצי על מקם או שחר.
אבל לפי מה שקראתי הממשלה משלמת 40 מיליארד ש"ח רק כריבית על החובות.
זה יוצא ריבית של 6%. אז איך זה שאני יכול לקבל מהמדינה (ישירות מהמדינה) רק אחוז וחצי?
ואם אני מקבל רק אחוז וחצי אז יש מישהו שמקבל הרבה יותר מ - 6% ריבית (כי הריבית הממוצעת היא 6%).
אחוז וחצי על מקם או שחר.
אבל לפי מה שקראתי הממשלה משלמת 40 מיליארד ש"ח רק כריבית על החובות.
זה יוצא ריבית של 6%. אז איך זה שאני יכול לקבל מהמדינה (ישירות מהמדינה) רק אחוז וחצי?
ואם אני מקבל רק אחוז וחצי אז יש מישהו שמקבל הרבה יותר מ - 6% ריבית (כי הריבית הממוצעת היא 6%).
נפרק את השאלה לגורמים
חלק מהחוב (החלק הזול יותר) הוא חוב מקומי סחיר.
מדובר ב60% מהחוב עליו המדינה משלמת 17 מליארד בשנה(מגלם ריבית של 4.5%)
על מלוות חוץ (18% מהחוב) משלמים 7 מליארד שקל בשנה (מגלם ריבית של 6% כתוצאה משערי מטבע שעלו).
על מלוות לא סחירים משלמים 7 מליארד שקל ( מגלם ריבית של 5% ריבית מובטחת לטווח ארוך יותר)
הלוואות לביטוח לאומי (הפרש בין המס לקיצבאות המחולקות) משלמים 6.5 מליארד (שמגלם ריבית מובטחת של 5.5% לטווח ארוך אפילו יותר).
נעזוב מלוות במטבע חוץ (שמוטות משערי מטבע),
נשארו מלוות סחירים ולא סחירים (פנסיות למשל) במטבע מקומי.
התקופה הממוצעת של מלוות סחירים היא 6 שנים.
התקופה הממוצעת של מלוות לא סחירים, ולביטוח הלאומי - ארוכה אפילו יותר.
אם נסתכל על ריבית על אג"ח ל7 שנים.
היום ריבית היא בערך 3 אחוז,
לפני 6 שנים, הריבית הייתה בערך 6 אחוז,
לפני מעל 6 שנים הריבית הייתה גבוהה יותר - עד לשיא של 10% ב2002.
כך שתשלום ריביות של 4.5%-5.5% נשמע מתאים וסביר.
תשלום הריבית הוא צפוי לרדת (לפחות כל עוד הריבית במשק נשארת נמוכה כל כך)
חלק מהחוב (החלק הזול יותר) הוא חוב מקומי סחיר.
מדובר ב60% מהחוב עליו המדינה משלמת 17 מליארד בשנה(מגלם ריבית של 4.5%)
על מלוות חוץ (18% מהחוב) משלמים 7 מליארד שקל בשנה (מגלם ריבית של 6% כתוצאה משערי מטבע שעלו).
על מלוות לא סחירים משלמים 7 מליארד שקל ( מגלם ריבית של 5% ריבית מובטחת לטווח ארוך יותר)
הלוואות לביטוח לאומי (הפרש בין המס לקיצבאות המחולקות) משלמים 6.5 מליארד (שמגלם ריבית מובטחת של 5.5% לטווח ארוך אפילו יותר).
נעזוב מלוות במטבע חוץ (שמוטות משערי מטבע),
נשארו מלוות סחירים ולא סחירים (פנסיות למשל) במטבע מקומי.
התקופה הממוצעת של מלוות סחירים היא 6 שנים.
התקופה הממוצעת של מלוות לא סחירים, ולביטוח הלאומי - ארוכה אפילו יותר.
אם נסתכל על ריבית על אג"ח ל7 שנים.
היום ריבית היא בערך 3 אחוז,
לפני 6 שנים, הריבית הייתה בערך 6 אחוז,
לפני מעל 6 שנים הריבית הייתה גבוהה יותר - עד לשיא של 10% ב2002.
כך שתשלום ריביות של 4.5%-5.5% נשמע מתאים וסביר.
תשלום הריבית הוא צפוי לרדת (לפחות כל עוד הריבית במשק נשארת נמוכה כל כך)
החזרה למוטב
New member
שאלת תם.
זה נכון שישראל נמצאת בחוב של בערך 650 מיליייארד שקלים?!!!!
כי אני דיי בהלם....
אם זה נכון, אז מדוע תמיד מדברים רק על 45 מילייארד שקלים גרעון?!!
בנוסף,
שמדובר על חוב של 650 מילייארד שקלים, הכוונה כלפי מדינות או גם כלפי גופים פרטיים בחוץ לארץ?
יש למישהו מושג לאיזה מדינות או גופים עיקר החוב של ישראל? וכמה.?
שאלה נוספת..
איזה נזקים לתווך ארוך או קצר, אנו משלמים כתוצאה מחוב כזה?
האם יש ריבית והצמדה על חוב כזה?
זה נכון שישראל נמצאת בחוב של בערך 650 מיליייארד שקלים?!!!!
כי אני דיי בהלם....
אם זה נכון, אז מדוע תמיד מדברים רק על 45 מילייארד שקלים גרעון?!!
בנוסף,
שמדובר על חוב של 650 מילייארד שקלים, הכוונה כלפי מדינות או גם כלפי גופים פרטיים בחוץ לארץ?
יש למישהו מושג לאיזה מדינות או גופים עיקר החוב של ישראל? וכמה.?
שאלה נוספת..
איזה נזקים לתווך ארוך או קצר, אנו משלמים כתוצאה מחוב כזה?
האם יש ריבית והצמדה על חוב כזה?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.