קרה לי
לפני כמה שנים היה לי יום חופש ביום השואה ושכחתי שיש צפירה בבוקר. ישנתי עד מאוחר, והתעוררתי מהצפירה. לקחו לי כמה שניות להתאפס על עצמי, אבל נעמדתי בחדר, לבד.
מאז, בימי זכרון וימי שואה בבקרים, אני דואגת לקום לפני הצפירה. השנה הייתי בבוקר יום הזכרון לבד בדירה ושמתי שעון מעורר לרבע ל11 רק כדי שאם במקרה אני ממשיכה לישון, לפחות אני אעמוד בצפירה.
חוצמזה, הצפירה אצלינו נשמעת מאד חזק, זה ממש מפחיד להתעורר מזה..