שאלת תם

[סתם פקיד זוטר]

ומכלל לאו אתה שומע הן.

 

[vanity of vanities]

לא כל אחד חכם כמוך...

 

[uri80]

כן. לזכר חברים.

 

[vanity of vanities]

 

[לשחות בעומק]

בטח ובטח!!!

שאני אעמוד ..
אנשים שבזכותם זכותנו בכלל לנשום ולדבר..
ובכלל גמאני חושב על הרגע הזה של האחדות...
יהי זכרם ברוך.

 

[רות בנדיקט]

כן

כי זה מרגש אותי.
זה ריטואל שנוגע בי, שלא כשאר טקסים יבשושיים אליהם הורגלתי. באופן אנוכי למדי אני מסוגלת להזדהות עם אנשים בני גילי, בני דורי או קרובים אלי תקופתית, מאשר עם בני דורו של רבי עקיבא. ולעמוד לזכרם לכבדם באופן סמלי כלשהו מעורר אותי מתרדמת השגרה היומיומית.
כמובן שאני משתדלת 'לזכור' את כל החללים, יהודים ושאינם, להכעיס.

 

[במבה9]

לא עומדת

אין לי נימוק ארוך ומלומד, אני פשוט לא מבינה בשביל מה וזה מרגיש לי פסיכי.
ברחוב אעמוד כמובן, אני נגד פרובוקציות.

 

[רות014]

עומדת

 

[יוצא ללא שאלה]

|באותו ענין| אני חושב לשאול אחרת

11 בבוקר. אתם ישנים. האם תקומו לצפירה? למישהו/י קרה מציאות זו?

מודה ומתוודה, שישנתי כל כך עמוק שלא שמעתי הן של השואה והן של יום הזיכרון (לפחות בשמונה בערב עמדתי).

---
אפשר למצוא בנימתי שאני ממש מכבד את "הצפירה". אבל העניינים קצת מורכבים מכך.

מבלי להאריך, (וזה גם עונה על השאלה שלך) נרד לשורש הענין - למה נועדה הצפירה? המטרה לשמה הוא נועד יכולה להתקיים גם בישיבה וגם בעמידה. ואפשר להגיד שלפי זה ההסתכלות שלי שברחוב זה אחרת כיון שיש עוד המון אנשים וכשכולם דבקים בדבר אחד, בעמידה אחת - זה מעלה את ערך הזיכרון, מדינה שלמה זוכרת, אבל בבית לבדך - אתה יכול לזכור דקה אחת ואלי אפילו שעה ושעתיים בקריאה והעלאת זכרונות.

אני מקווה שהמסר בסאב-טקסט הובן.

 

[רות014]

לי היה משהו מצחיק לפני כמה שנים.

היייתי צריכה לעבור בדיקות כדי לראות האם יש לי מיגרנות.
והבדיקה בבית חולים יצא ביום השואה..
בקיצור- חיברו לי מכשירים למוח עם ג'לי כזה.
ופתאום שאני מחוברת נשמע צפירה...
ידעתי שזה יום השואה..
אבל זה עדיין היה קטע.

 

[אביה המואביה]

קרה לי

לפני כמה שנים היה לי יום חופש ביום השואה ושכחתי שיש צפירה בבוקר. ישנתי עד מאוחר, והתעוררתי מהצפירה. לקחו לי כמה שניות להתאפס על עצמי, אבל נעמדתי בחדר, לבד.

מאז, בימי זכרון וימי שואה בבקרים, אני דואגת לקום לפני הצפירה. השנה הייתי בבוקר יום הזכרון לבד בדירה ושמתי שעון מעורר לרבע ל11 רק כדי שאם במקרה אני ממשיכה לישון, לפחות אני אעמוד בצפירה.

חוצמזה, הצפירה אצלינו נשמעת מאד חזק, זה ממש מפחיד להתעורר מזה..

 

[מרובע חסום]

לא קרה לי,

אבל לאח שלי יצא פעם לעמוד ביום השואה במקלחת...

 

[אביה המואביה]

הוי הקונוטציות..

של שואה ומקלחת..

 

[nini132]

 

[מרובע חסום]

כן, גם לנו היו...

 

[R a c h e]

בהחלט אעמוד

כנראה לכבודי כי לאלה שאני זוכרת היטב כל ימות השנה זה באמת כבר לא משנה ובכל זאת, אעמוד לכבודם.