שאלת עריכה.

[עמית ו]

שאלת עריכה.

נפל לידי טקסט מסויים לעריכה לשונית. מתואר שם משורר כלשהו בצורה הבאה: "שם המשורר(the name) , מהמוכשרים במשוררי המלחמה , (נהרג, תאריך) יכתוב עליהם, ..." השאלה שלי היא האם יש צורך להחליף את הפסיק בתוך הסוגריים? אני סבור שאין צורך, משום שההפרדה שיוצר הפסיק מסייעת למאמר לשמור על נימה קלינית ומרוחקת. גישה שקיימת ללכל אורך הטקסט הטענה מנגד היא שבמשפט יש יותר מדי פסיקים והוא לא נוח לקריאה. דעתכם?

 

[Eldad S]

עמית, אני, אישית,

לא מוצא טעם לפגם בפסיק שכתבת בתוך הסוגריים "(נהרג, תאריך)".

 

[נורית יהודאי]

המשפט ייכתב כך:

"(שם המשורר), מהמחוננים (או הכישרוניים ["מוכשר" הוא מוכשר לפסח, "כישרוני" הוא כישרוני]) (נפל בקרב ב[תאריך]) יכתוב עליהם..." עכשיו שני דברים: 1. לפני סוגריים לא יבוא פסיק אלא רק לאחריהם; 2. "יכתוב עליהם..." הוא ניסוח שמקורו כנראה בתרגום מילולי לאנגלית, אבל אני צריכה את המקור כדי לומר לך איפה הטעות ומה צריך להיות. נורית

 

[עמית ו]

תודה,

לאור הדעות החלוקות בנוגע לפסיק, אני אמתין לדעות נוספות. תודה על ההערה בנוגע ל"מוכשר" לא שמתי לב אליה. 1) וודאי, זו הייתה טעות הקלדה שלי, זה מה שקורה כאשר אני מקצץ משפטים. 2)מה בעייתי ב"יכתוב עליהם"? ישנו ביטוי אחר שמבטא את העובדה שהשיר שיובא מייד בהמשך רומז על האנשים הנ"ל ?

 

[unordained]

נראה לי

שהייתי אפילו מוסיף פסיק לאחר הסוגריים, או משמיט את הפסיק לפניהם. מאחר שמדובר במלחמה, הייתי כותב (נָפַל, [תאריך]) - כמו פה, באופן מנוקד. אפשר להיכנס להימורי טריוויה? הנה ההימור שלי: 1. המלחמה - מלחמת העולם הראשונה. 2. המשורר - ווילפרד אוון. 3. הפואמה - mental cases.

 

[עמית ו]

two out of three

3) "the parable of the old and the young"

 

[unordained]

hurray!

 

[Eldad S]

אתה פנומן!

 

[צמרון צף]

מה הבעיה עם "מוכשר" במובן

"בעל כישרון"? זה מופיע אפילו במילון.

 

[נורית יהודאי]

יכול להיות

שזה מופיע במילון אבל אני, במקום שאפשר לעשות הבדלה, עושה הבדלה.

 

[unordained]

ברוך המבדיל

אני תומך בהבדלות ובהקשבה לשפה, וקצת פחות ביראת כבוד למה שכתוב במילון (המקבילה של "זה כתוב בעיתון!"). סידני לנדאו, שערך לא מעט מהמילונים שיצאו בהוצאת קמברידג' (כולל מהדורת האונליין היפהפיה), כתב פעם שבתרבות שלנו נהנים המילונים מרמה כה גבוהה של סמכות ויוקרה, שהרבה הוצאות כבר יודעות שמספיק להכניס את המילה "מילון" לכותרת כדי לתת boost למכירות. (באותו הקשר הוא כתב בארסיות שלו נתנו ל"מילון השטן" של אמברוז בירס את הכותרת המדויקת יותר - "המכתמים של אמברוז" - הוא היה זוכה להתעלמות, כמו שראוי היה. ואז הוא הוסיף את השנינה הבלתי תרגימה: but one has to give the devil his due.)

 

[צמרון צף]

נהפוך הוא...

אילו המילה "מוכשר" הייתה מופיעה במשמעות הזו *רק* במילון, ובשפת היומיום איש לא היה משתמש בה כך, לא היה טעם להשתמש בה גם בתרגום. אבל אם *גם* בשפת היומיום ו*גם* במילון היא מוכרת כמציינת "בעל כשרונות", אינני רואה מניעה לשימוש. אלא אם כן המצב מחייב הבדלה, כמו למשל "עוף מוכשר" בכתבה על תוכי שיודע לנסוע על סקטים...

 

[נורית יהודאי]

הטהרנות היא גם מפלט העצלנים

ומקילה על חייהם. הפלפול שלך נשגב במקצת מהבנתי. אני, כמובן, עם אנ'או.

 

[צמרון צף]

אנסה להסביר אחרת

מדוע לא אהסס להשתמש ב"מוכשר" במקום ב"כישרוני"? מפני ש: (א) השימוש הזה במילה נפוץ מאד בשפת היומיום (ב) הוא גם תקני מבחינת השפה ואלה לטעמי שני התנאים הנדרשים. אילו תנאי א' לא היה מתקיים והייתי נתלה בדברי המילון בלבד, אז זה היה כמו לתרגם Soap כ"בורית".

 

[נורית יהודאי]

אבן-שושן חולק עליך

והוא היחיד שמקובל עליי. הוא מגדיר (בקיצור) "מוכשר" כ: 1. מתאים, מותאם; 2. עבר הכשרה לפסח.

 

[צמרון צף]

?!

גם אני הסתכלתי ב"אבן שושן"! המילון העברי המרוכז, הוצאת המילון החדש בע"מ, 2001 (עמ' 377) מוכשר: 1. מותקן, מוכן, ראוי ומתאים 2. בעל כשרונות ("תלמיד מוכשר") 3. מותר לשימוש, שנעשה כשר

 

[נורית יהודאי]

! אבל...

אבן-שושן שלי ישן יותר (1960) ולא כולל את 2. שלך. הייתכן שנמלך בדעתו מאוחר יותר? ייתכן, והריני עומדת מתוקנת. תודה.

 

[צמרון צף]

אני אוהב מילונים ישנים...

יש לי שניים כאלה (אנגלית-עברית) ומוצאים בהם דברים שלא מוצאים בשום מקום אחר. ובכל זאת, העברית היא שפה חיה, והמילונים לא יכולים להרשות לעצמם להישאר מאחור

 

[Boojie]

התחושה שלי

היא שבדרך כלל משתמשים ב"מוכשר" כתרגום ל-skilled (כגיוון ל"מיומן", למשל, "בעל מלאכה מוכשר", "מוכשר במלאכתו") וב"כשרוני" כתרגום ל-talented. הכוונה היא כמובן בתרגום או בשימוש מקצועי בשפה - בשפת יומיום אני חושבת ש"מוכשר" נפוץ הרבה יותר מ"כשרוני" במשמעות "בעל כשרון". מזכיר לי את ספרו של אהוד בן-עזר, "לשוט בקליפת אבטיח", שמספר על ילדותו של המספר, ושם הוא מזכיר איזה בן דוד מחו"ל שאמא שלו כל הזמן השתמשה בו כדמות חיקוי, וכינתה אותו שוב ושוב, "בחור מוכשר". כשהבחור עלה לארץ הוא התגלה כלא-יוצלח לא קטן, והילדים החלו לכנות אותו בינם לבין עצמם "מחור בוכשר", וכששאלו אותם מה זה הם טענו שזה משהו באיזושהי שפה זרה. (אגב, בהחלט יתכן שאני לא זוכרת את הפרטים נכון. קראתי את זה מזמןןןןןןןן).

 

[unordained]

אני התקוממתי רק

על סוג הטיעון "אבל זה מופיע במילון!", לא ביקשתי לנקוט עמדה בעניין "כשרוני" או "מוכשר". אם נסתכל על הדוגמה שמופיעה לעיל, "מהמוכשרים שבמשוררי ה-", אז "מוכשרים" אכן נשמע רע (אלא אם כן, כאמור, הם הוכשרו לפסח). עדיף, לטעמי, "מחוננים" (בעברית אנשים *מחוננים* או *ניחנים* בכישרון אמנותי). בשימוש חופשי יותר ניתן כמובן להשתמש ב"מוכשר" במובן שציינת, כמו במשפט: "הוא בחור מוכשר, אבל חבל שהוא מכלה את כל עיתותיו בקריאת מילונים."