שאלת סקר.
- פותח הנושא טלי תקומי
- פורסם בתאריך
תפן מוגדר כבית ספר ניסויי
פרטי? במידה מסוימת כן כי משלמים הרבה תשלומים ויש מוערבות הורים פתוח? אין בחינות עד כיתה ח או ט אבל יש שעורי בית, והמורים דורשים שיעשו אבל הילדים לא מרגישים שהמורים נגדם ולכן גם עושים את השעורים, לא מתחצפים בדרך כלל למורים מהניסיון שלי בלבד המורים קשובים לילדים ולהורים
פרטי? במידה מסוימת כן כי משלמים הרבה תשלומים ויש מוערבות הורים פתוח? אין בחינות עד כיתה ח או ט אבל יש שעורי בית, והמורים דורשים שיעשו אבל הילדים לא מרגישים שהמורים נגדם ולכן גם עושים את השעורים, לא מתחצפים בדרך כלל למורים מהניסיון שלי בלבד המורים קשובים לילדים ולהורים
iris mom of two
New member
15 ילדים בכיתה
ושתי מורות שאיכפת להם מהילדים. למידה תוך כדי משחק ונסיונות. אין משמעת (לא נחוץ) אבל יש הקשבה ולמידה. אין מבחנים כי המורות עובדות מקרוב עם התלמידים ומודעים לצרכים שלהם. יש תקשורת טובה בין מורים להורים. הילדים לומדים בקבוצות קטנות. ימים ארוכים יותר בבית הספר (אני ממש אוהבת שהבת נשארת בבית הספר עד 3:00) עם יותר הפסקות. האמת, בית הספר שאריאל לומדת בו כרגע די קרוב לזה. יש 21 תלמידים בכיתה ומורה עם עוזרת (זה כיתה ג). אורן בגן חובה באותו בית ספר ולו יש 15 ילדים בכיתה (אבל מורה אחת). לצערי הוא רק בחצי יום (חוזר ב11:30).
ושתי מורות שאיכפת להם מהילדים. למידה תוך כדי משחק ונסיונות. אין משמעת (לא נחוץ) אבל יש הקשבה ולמידה. אין מבחנים כי המורות עובדות מקרוב עם התלמידים ומודעים לצרכים שלהם. יש תקשורת טובה בין מורים להורים. הילדים לומדים בקבוצות קטנות. ימים ארוכים יותר בבית הספר (אני ממש אוהבת שהבת נשארת בבית הספר עד 3:00) עם יותר הפסקות. האמת, בית הספר שאריאל לומדת בו כרגע די קרוב לזה. יש 21 תלמידים בכיתה ומורה עם עוזרת (זה כיתה ג). אורן בגן חובה באותו בית ספר ולו יש 15 ילדים בכיתה (אבל מורה אחת). לצערי הוא רק בחצי יום (חוזר ב11:30).
פעם כתבתי פה בפרץ של אידאולוגיה
על בית הספר האידאלי שלי, חשבתי על זה מאז ואני עדיין חושבת כך. מבנה גדול שבו מתקיימים שעורים בכיתות קטנות של 7-10 תלמידים כל שעה עגולה על כל נושא. כשבמרכז המבנה סיפרייה ענקית, ספריית ספרים וגם ממוחשבת שבה התלמידים מבלים את רוב זמנם בקבוצות לימוד (יש מקומות מוקצים לכך) ולבד ומכינים שעורים שניתנים בכיתות הקטנות ועבודות. יש גם כיתות ממוחשבות, סרטים לימודיים שמוקרנים כל שעה. לתלמיד יש מערכת כללית של השעורים שמתקיימים כל שבוע במתחם והוא בונה לעצמו מערכת באמצעות יועצים שמתאימים את הרמה שלהם לשעורים, כמו גם את דרגת החופש שניתנת להם. בית הספר נראה כמו כוורת רוחשת כל הזמן בתנועה. דומה לאוניברסיטה, אבל בלי שעורים המוניים, עם יותר אינטימיות, והרבה יותר הכוונה של התלמידים.
על בית הספר האידאלי שלי, חשבתי על זה מאז ואני עדיין חושבת כך. מבנה גדול שבו מתקיימים שעורים בכיתות קטנות של 7-10 תלמידים כל שעה עגולה על כל נושא. כשבמרכז המבנה סיפרייה ענקית, ספריית ספרים וגם ממוחשבת שבה התלמידים מבלים את רוב זמנם בקבוצות לימוד (יש מקומות מוקצים לכך) ולבד ומכינים שעורים שניתנים בכיתות הקטנות ועבודות. יש גם כיתות ממוחשבות, סרטים לימודיים שמוקרנים כל שעה. לתלמיד יש מערכת כללית של השעורים שמתקיימים כל שבוע במתחם והוא בונה לעצמו מערכת באמצעות יועצים שמתאימים את הרמה שלהם לשעורים, כמו גם את דרגת החופש שניתנת להם. בית הספר נראה כמו כוורת רוחשת כל הזמן בתנועה. דומה לאוניברסיטה, אבל בלי שעורים המוניים, עם יותר אינטימיות, והרבה יותר הכוונה של התלמידים.
מחשבות ורגשות
New member
אין אפילו סיכוי קל שבקלים. נשמע טוב
מדי מכדי להיות אמיתי, אבל בהחלט קיים במעבורת 1701D שבמסע בין כוכבים.
מדי מכדי להיות אמיתי, אבל בהחלט קיים במעבורת 1701D שבמסע בין כוכבים.
לי יש דרישה אחת- שיהיה נעים
שיהיה נעים לילדים וכמובן כמובן ללא אלימות פיזית או מילולית של המורים או התלמידים. כל מה שנוגע לתוכניות הלימוד ממש לא מעניין אותי, אני חושבת שאת רוב העבודה מבחינת לימוד, ערכים וכו' צריכים לעשות ההורים. כמובן ש"הכי טוב" לשלב את האוירה הנעימה עם מורים ערכיים ומספר תלמידים מצומצם בכיתות, אבל כיום, במצב העגום של העם שלנו, אני מוכנה להסתפק בכך שלא יעליבו, יציקו או יתעמתו עם הילדים שלי.
שיהיה נעים לילדים וכמובן כמובן ללא אלימות פיזית או מילולית של המורים או התלמידים. כל מה שנוגע לתוכניות הלימוד ממש לא מעניין אותי, אני חושבת שאת רוב העבודה מבחינת לימוד, ערכים וכו' צריכים לעשות ההורים. כמובן ש"הכי טוב" לשלב את האוירה הנעימה עם מורים ערכיים ומספר תלמידים מצומצם בכיתות, אבל כיום, במצב העגום של העם שלנו, אני מוכנה להסתפק בכך שלא יעליבו, יציקו או יתעמתו עם הילדים שלי.
אני אומר לך מה הייתי רוצה שיהיה
ילד בכתה א' יתנסה בכמה וכמה מקצועות כולל אנגלית ואולי אפילו עוד שפה זרה. רוב השעות הוא ילמד חשבון וקריאה. בכתה ב' הוא יוכל לבחור איזה מקצועות הוא ילמד. תורה, חשבון ושפה יהיה חובה. השאר: הילד יבחר לאן הוא הולך מבין רשימה כזו. למשל: מחול, מוסיקה, אמנות, דרמה, אנגלית, ספורט ובטח שכחתי עוד כמה מקצועות. ואז, ילד שבוחר מה הוא ילמד, סביר להניח שילמד בהנאה. בנוסף, יום הלימודים יסתיים לכל המאוחר בשעה 13:00. אחרי השעה הזו, לא הילד ולא המורה יכולים לקלוט ולתפקד.
ילד בכתה א' יתנסה בכמה וכמה מקצועות כולל אנגלית ואולי אפילו עוד שפה זרה. רוב השעות הוא ילמד חשבון וקריאה. בכתה ב' הוא יוכל לבחור איזה מקצועות הוא ילמד. תורה, חשבון ושפה יהיה חובה. השאר: הילד יבחר לאן הוא הולך מבין רשימה כזו. למשל: מחול, מוסיקה, אמנות, דרמה, אנגלית, ספורט ובטח שכחתי עוד כמה מקצועות. ואז, ילד שבוחר מה הוא ילמד, סביר להניח שילמד בהנאה. בנוסף, יום הלימודים יסתיים לכל המאוחר בשעה 13:00. אחרי השעה הזו, לא הילד ולא המורה יכולים לקלוט ולתפקד.
בית הספר האוטופי
סתם קפצתי כאן להציץ, ואני מרימה את הכפפה. היה לי בית ספר אוטופי. למדתי בבית ספר כזה. המורה היתה איומה, אבל זה לא שינה לי כהוא זה. בילדותי גרתי בקיבוץ ושיטת הלימוד שהיתה נהוגה אז היתה שיטת הלימוד האישית. היינו מעט ילדים בקבוצה (15) ובכל פרק זמן נבחר נושא לימוד שאין ולו ולא כלום עם הנושאים "החשובים" של מערכת החינוך. כמה נושאים לדוגמא:"אנו אינדיאנים", "סביבות מגורים", "ציפורים", תפוחי עץ" (היו בקיבוץ מטעים),"מפה", וכו'. אני זוכרת עד היום בפירוט את חומרי הלימוד, ובעיקר את ההנאה העצומה מהלימוד עצמו. איך זה עבד: התחלקנו לקבוצות של 5-6 ילדים, כל קבוצה בחרה לה תת נושא מתוך הנושא הכללי, למשל בנושא תפוחי עץ, אני הייתי בקבוצת ה"גרנד אלכסנדר". כל קבוצה הכינה שאלות בהנחיית המורה, ויצאה לשטח לחקור ולמצוא תשובות. העבודה סוכמה בהצגה של סוגי התפוחים, אמצעי הקטיף והאריזה (עבדנו במהלך המחקר שלנו בקטיף וגם בבית אריזה) ושלל מאכלי תפוחים שלוקטו מנשות המשפחה המורחבת. (גברים לא כל כל בישלו אז) דוגמא נוספת: נושא הציפורים. כנ"ל חלוקה לסוגי ציפורים. כל קבוצה התבייתה על ציפור ועקבה אחריה. הקבוצה שלי חקרה את יונק הדבש. במשך שבועות תצפתנו על קן של יונקי דבש משלב הבנייה, ההטלה, גידול הגוזלים ועד שפרחו מהקן. אי אפשר לתאר את האושר שבסוג כזה של לימוד ואת האופן בו הוא נחרת בלב ובזיכרון. מצרכים דרושים: הורים מכורים לעניין. מנהלת יוצאת דופן. מורים שלא למדו בשום סמינר שהרס להם ת'שכל. קבוצות קטנות של ילדים. סוג המבנה ממש לא משנה. קרבה לטבע. ראש יצירתי ופתוח. חוץ מזה למדנו כמובן גם חשבון, תנ"ך, ספרות, אנגלית וכו'. הכל באותה רוח, בעבודה עצמית או קבוצתית. ולסיום שיר האינדיאנים מכיתה ד': צ'ינגלונגה צ'ינגלינגלונה, צ'ינגלונגה, צ'ינגלינגלונג. צ'ינגלה צ'יפ צ'יפ 'ציפ פאו צ'ינגלה צ'יפ צ'יפ צ'יפ פאו צ'ינגלה, צ'ינגלה ומהתחלה. יחד עם זאת: המסגרת היתה ברורה, המטלות היו ברורות, מסגרת הזמן והמקום היו ברורים. לא מדובר בחינוך פתוח, אלא בחינוך חוקר. לצערי, כשאני רואה כיצד לומדים היום ילדי (באחד מבתי הספר הטובים בארץ) לבי נחמץ. ושיהיה לכם בהצלחה!
סתם קפצתי כאן להציץ, ואני מרימה את הכפפה. היה לי בית ספר אוטופי. למדתי בבית ספר כזה. המורה היתה איומה, אבל זה לא שינה לי כהוא זה. בילדותי גרתי בקיבוץ ושיטת הלימוד שהיתה נהוגה אז היתה שיטת הלימוד האישית. היינו מעט ילדים בקבוצה (15) ובכל פרק זמן נבחר נושא לימוד שאין ולו ולא כלום עם הנושאים "החשובים" של מערכת החינוך. כמה נושאים לדוגמא:"אנו אינדיאנים", "סביבות מגורים", "ציפורים", תפוחי עץ" (היו בקיבוץ מטעים),"מפה", וכו'. אני זוכרת עד היום בפירוט את חומרי הלימוד, ובעיקר את ההנאה העצומה מהלימוד עצמו. איך זה עבד: התחלקנו לקבוצות של 5-6 ילדים, כל קבוצה בחרה לה תת נושא מתוך הנושא הכללי, למשל בנושא תפוחי עץ, אני הייתי בקבוצת ה"גרנד אלכסנדר". כל קבוצה הכינה שאלות בהנחיית המורה, ויצאה לשטח לחקור ולמצוא תשובות. העבודה סוכמה בהצגה של סוגי התפוחים, אמצעי הקטיף והאריזה (עבדנו במהלך המחקר שלנו בקטיף וגם בבית אריזה) ושלל מאכלי תפוחים שלוקטו מנשות המשפחה המורחבת. (גברים לא כל כל בישלו אז) דוגמא נוספת: נושא הציפורים. כנ"ל חלוקה לסוגי ציפורים. כל קבוצה התבייתה על ציפור ועקבה אחריה. הקבוצה שלי חקרה את יונק הדבש. במשך שבועות תצפתנו על קן של יונקי דבש משלב הבנייה, ההטלה, גידול הגוזלים ועד שפרחו מהקן. אי אפשר לתאר את האושר שבסוג כזה של לימוד ואת האופן בו הוא נחרת בלב ובזיכרון. מצרכים דרושים: הורים מכורים לעניין. מנהלת יוצאת דופן. מורים שלא למדו בשום סמינר שהרס להם ת'שכל. קבוצות קטנות של ילדים. סוג המבנה ממש לא משנה. קרבה לטבע. ראש יצירתי ופתוח. חוץ מזה למדנו כמובן גם חשבון, תנ"ך, ספרות, אנגלית וכו'. הכל באותה רוח, בעבודה עצמית או קבוצתית. ולסיום שיר האינדיאנים מכיתה ד': צ'ינגלונגה צ'ינגלינגלונה, צ'ינגלונגה, צ'ינגלינגלונג. צ'ינגלה צ'יפ צ'יפ 'ציפ פאו צ'ינגלה צ'יפ צ'יפ צ'יפ פאו צ'ינגלה, צ'ינגלה ומהתחלה. יחד עם זאת: המסגרת היתה ברורה, המטלות היו ברורות, מסגרת הזמן והמקום היו ברורים. לא מדובר בחינוך פתוח, אלא בחינוך חוקר. לצערי, כשאני רואה כיצד לומדים היום ילדי (באחד מבתי הספר הטובים בארץ) לבי נחמץ. ושיהיה לכם בהצלחה!
זה ממש לא בעיה
כי כשלומדים על תפוחים אפשר יופי ללמוד לוח כפל עם תפוחים וכשמחשבים כמה תפוחים יכנסו למגש אחד מבינים ממש מצוין למה צריך לוח הכפל והיסטוריה אף אחד לא אמר שהנושא חייב להיות רק טבע נושא מצויין יכול להיות לדוגמא שורשים וללכת לראיין את הסבים וללמוד מהם את תולדות ארץ ישראל, הגולה וכו ילמד אותם מצויין תקופה היסטורית חשובה ולא לשכח שכל מחקר כזה בסוף מגיע לידיעת כל הקבוצה אז אם אחד מספר על מרוקו והשני על ליטא זו דרך גם ללמוד גאוגרפיה
כי כשלומדים על תפוחים אפשר יופי ללמוד לוח כפל עם תפוחים וכשמחשבים כמה תפוחים יכנסו למגש אחד מבינים ממש מצוין למה צריך לוח הכפל והיסטוריה אף אחד לא אמר שהנושא חייב להיות רק טבע נושא מצויין יכול להיות לדוגמא שורשים וללכת לראיין את הסבים וללמוד מהם את תולדות ארץ ישראל, הגולה וכו ילמד אותם מצויין תקופה היסטורית חשובה ולא לשכח שכל מחקר כזה בסוף מגיע לידיעת כל הקבוצה אז אם אחד מספר על מרוקו והשני על ליטא זו דרך גם ללמוד גאוגרפיה
עם כל הכבוד
כך אפשר ללמד ידע רק ברמה הבסיסית. או שאולי תלמדי אינטגרלים עם תפוחים? או מספרים מרוכבים (אולי על ידי תפוחים שנרכבו
. גם לא את כל התרכובות בכימיה, למשל, אפשר לרקוח כי חלקן מסוכנות. זה לא שאני פוסלת, אלא לדעתי צריך לשלב את סוגי ההוראה השונים ולא להסתפק רק בסגנון אחד.
כך אפשר ללמד ידע רק ברמה הבסיסית. או שאולי תלמדי אינטגרלים עם תפוחים? או מספרים מרוכבים (אולי על ידי תפוחים שנרכבו
אני רוצה להזכיר לך שהשאלה הייתה
בית ספר יסודי ועד כמה שידוע לי לא לומדים שם אינטגרלים ולצורך הוויכוח אני עדיין לא פגשתי אינטגרלים ברחוב או בחנות מדוע צריך ללמוד אינטגרלים? כן יש את אלה שהולכים למגמות ראליות ואותם זה מעניין והם לומדים זאת כשעשוע (יש לי כאלה במשפחה) כל השאר זה לא צריך לעניין אותם, אם הלימודים יעניינו אותם הם ירצו ללמוד כל אחד כנטית ליבו חשוב יותר שנלמד אותם כישורי חיים, תיקשורת בין אישית, אי אלימות , גישור, תורת הדיבור כל המקצועות שיעזרו להם להיות בני אדם טובים יותר כל מה שלומדים בתיכון הרוב חוזרים על כך במכינות ואז כשזה מעניין אותם כי הם יודעים למה הם לומדים הם עושים זאת בשנה אחת
בית ספר יסודי ועד כמה שידוע לי לא לומדים שם אינטגרלים ולצורך הוויכוח אני עדיין לא פגשתי אינטגרלים ברחוב או בחנות מדוע צריך ללמוד אינטגרלים? כן יש את אלה שהולכים למגמות ראליות ואותם זה מעניין והם לומדים זאת כשעשוע (יש לי כאלה במשפחה) כל השאר זה לא צריך לעניין אותם, אם הלימודים יעניינו אותם הם ירצו ללמוד כל אחד כנטית ליבו חשוב יותר שנלמד אותם כישורי חיים, תיקשורת בין אישית, אי אלימות , גישור, תורת הדיבור כל המקצועות שיעזרו להם להיות בני אדם טובים יותר כל מה שלומדים בתיכון הרוב חוזרים על כך במכינות ואז כשזה מעניין אותם כי הם יודעים למה הם לומדים הם עושים זאת בשנה אחת
לא מסכימה.
בגלל הגישה הזאת יש כיום כל כך הרבה בורים ועמי ארצות. את צודקת אבל - לא שמתי לב שמדובר בבית ספר יסודי. שם, לפחות ב-3 הכיתות הנמוכות, זה באמת יכול לעבוד. בני, שכיום בכיתה ד', כבר לא יכול להסתפק בזה. כלי העבודה שלו, בין היצר הם אנציקלופדיות, אינטרנט וכו'. מאוד חשוב להקנות הרגלי למידה. לא ניתן ללמד לסכם ולהוציא את העיקר מטקסט, למשל, בשיטה הזאת.
בגלל הגישה הזאת יש כיום כל כך הרבה בורים ועמי ארצות. את צודקת אבל - לא שמתי לב שמדובר בבית ספר יסודי. שם, לפחות ב-3 הכיתות הנמוכות, זה באמת יכול לעבוד. בני, שכיום בכיתה ד', כבר לא יכול להסתפק בזה. כלי העבודה שלו, בין היצר הם אנציקלופדיות, אינטרנט וכו'. מאוד חשוב להקנות הרגלי למידה. לא ניתן ללמד לסכם ולהוציא את העיקר מטקסט, למשל, בשיטה הזאת.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.