אני לאט למדה
שמצב סוציו-אקונומי בישראל זה משהו סובייקטיבי לגמרי
אני חושבת שאני גרה בשכונה סבירה.
מכיוון ימין אנחנו שומעים קריוקי מזרחי (או כמו שהבן שלי קורא לזה "המיללים").
מכיוון שמאל אנחנו שומעים קריוקי שנות השמונים (או כמו שהבן שלי קורא לזה "הזקנים").
לפעמים מהכיוון שמאחורינו אנחנו שומעים קריוקי מעורב (או כמו שהבן שלי קורא לזה "אלו שלא מצליחים להחליט").
לי באופן אישי הקריוקי לא מפריע, אני רואה בזה רעש של חיים. צפירות של מכוניות, משאית ברברס, אוטו שממתין למישהו ומשאיר מנוע דולק, מפריעים לי הרבה יותר. אבל בעלי שונא את זה. בימים של הקריוקי הוא מסתגר בחדר בכיוון הכי הפוך לרעש הקריוקי, אוטם את החדר, ושומע מוסיקה. (או כמו שהבן שלי קורא לזה, "אבא מתגעגע לאמריקה").