שאלת גילאים

צלשלספק

New member
יש סיכוי למי שנראה לך שיש לכם סיכוי

מקסימום, במקרה הכי גרוע יצאת לדייט שניים וראית שהבחור קצת "ילד" בראש ובחיים עצמם.

ויש דברים שניתן לברר גם בטלפון...
 
אני מבוגרת מהבחור בשנה

(הוא בן 23). שנה זה כלום זמן,
אבל הפער בינינו הוא בכל זאת מאוד בולט ובהחלט לטובתי (בעיניי).

הזוגיות שלנו היא זמנית, אבל כרגע ממש טוב לי ואני בהחלט
מרגישה ש״הפור״ שלי עליו יש בו יותר יתרונות מחסרונות.

אז התשובה היא כן
 
בגילאים שלכם זה אולי יותר בא לידי ביטוי

בחורה יכולה להשתחרר מהצבא כבר בגיל 19, כך שבגילך (24) היא כבר התבשלה באזרחות כמה שנים טובות, ולעיתים כבר נמצאת לאחר סיום תואר ועמוק בתוך קריירה. בחורה בת 24 גם מבינה שאם היא לא תכוון את עצמה לקשרים רציניים, כעת בלי לחץ, לא הרבה זמן יעבור והיא תצטרך להתחיל לפעול מתוך לחץ (לכן אולי את רואה את הקשר כזמני, בעוד הוא בכלל לא חושב על זה, מבחינתו הזמן עכשיו "לא נספר" - שעון החול עומד מלכת).

אני חושב שרוב הגברים (לפחות החילוניים שבמרכז) מתחילים להבשיל מבחינת קריירה/שאיפות/התמסדות בגילאי ה- 30.
 
באיזה עולם

בחורות ישראליות בנות 24 הן כבר עמוק בתוך קריירה?
פחחח רחוק מכך. לא שהייתי מתנגדת, כן? אבל איפה אני איפה הקריירה שלי... אני יודעת שהיא אי שם באופק אבל עוד לא הגעתי אליה, אני מתברברת בדרך בלי GPS שיציל אותי.

24 אמרת? אני ב 3 שנים איחור כבר
 
לא בטוח שזה קשור לקליטה

תשני ל-"גלית", הרבה נשים מתבלבלות כש-"עמי" מדריך אותן בווייז, הן נלחצות.
 
אפילו לא ידעתי

שניתן לשנות.
בכל מקרה אני מעדיפה לשמוע את קולו הענוג של עמי ולא את גלית.
אבל זה לא קשור.
באמת אין קליטה - סלולרית.
 
זה תלוי אופי

אני זוכר את עצמי בתיכון: ספורט, גלישה בים, להציק למורות, חברים... ואני זוכר גם את הבנות החרשניות: יושבות שורה ראשונה בכיתה, קורעות את התחת על ספסל הלימודים, מזיעות על כל נקודה, ניגשות פעם שניה לפסיכומטרי (בתיכון!!).

כן, אז כשהשתחררתי מהצבא, הן היו לקראת סיום תואר ראשון, ואני בדקתי היכן הכי כדאי לשפר בגרויות, ומחירים לטיול לחו"ל כשאסיים...
 
אני עם בזיון ורעות

אני לא יודעת כמה ימשך ה״זמני״ הזה.
אני חובבת ריצות למרחקים קצרים. הוא דווקא ישמח למרתון.
אופי? דפיקות?
אנערף

ואם כבר חילונים במרכז- הכרתי יותר מידי גברים ונשים שנשארו
תקועים במקום בת״א במשך שנים בגלל מלחמת ההישרדות.
זו אחת הסיבות שאני ברחתי משם.
 

עדיג78

New member
רוב הנשים איתן יצאתי

היו מבוגרות ממני בכארבע שנים במממוצע, והיו גם כאלו שצעירות ממני ב-עד 8 שנים.

מצד אחד, אפשר להגיד שזה לא ממש משנה, מצד שני, עובדה ידועה היא שאני עדיין רווק.

באופן כללי אני מתחבר יותר לבנות גילי או מבוגרות ממני בטווח שאמרתי , עם הצעירות יותר (מבלי להכליל, רק מהנסיון שלי) זה הרגיש כמו קייטנה כזו - כייפי וקליל והכל, אבל לא משהו שהיה יכול להוביל לחתונה וילדים ובית עם גינה בגליל
 

במבי674

New member
בד"כ יצאתי עם צעירים ממני

איכשהו כמעט ולא יצאתי עם מבוגרים ממני.
תמיד חיפשתי איזה שהיא התלהבות, שמחת חיים ואנרגתיות שלא הצלחתי למצוא במבוגרים ממני
כמובן שלא בדקתי את כל בני סביבות ה40, אלא רק כאלה שפנו אלי או ענו לי


הבעיה עם צעירים ממני (ואני מדברת על 7-8 שנים הפרש) זה שבד"כ אנחנו נמצאים במקומות שונים בחיים ואהבה לא תמיד מפשרת.

כיום אני בזוגיות מאושרת ומדהימה עם בחור שקטן ממני ב5 שנים.
אנחנו במקומות קצת שונים בחיים, אבל זה ממש לא מפריע לזוגיות שלנו כי בסופו של דבר אנחנו מתכווננים לאותו כיוון
יש לו אינטיליגנציה רגשית מאד גבוהה וזה משהו שלא היה קיים בבחורים אחרים (צעירים) שיצאתי איתם.

ככה שבסופו של דבר - הכל ענין של מה מחפשים. אני חושבת שאין טעם לפסול משהו מראש אם יש שפה משותפת. תמיד שווה לנסות
 
זו לא אותה שאלה בדיוק לגברים ולנשים

אם ניקח גבר בן 35, בשבילו לצאת עם בחורה שגדולה ממנו ב- 5 שנים, זה אומר סיכויים טובים לבעיות פוריות לא פשוטות (במידה והיא לא הקפיאה ביציות).

אם ניקח את אותו גבר בן 35, בחורה בת 30 (או כל גיל צעיר יותר)שפוסלת אותו על גיל, עושה זאת רק בשל סטיגמות/דעות קדומות/תחושה של מבחר יתר...

אני מוצא הבדל מהותי בין שני המקרים.
 

somewoman

New member
אני

לא חושבת שעניין הגיל האו כזה משמעותי, זה יותר עניין של בגרות ומקום בחיים..
לא סתם את נמשכת למבוגרים יותר ממך, הבגרות הנפשית שלהם כנראה מתאימה לך יותר..

יצאתי עם יותר צעירים, אבל זה לא באמת יכול להוביל לכיוון רציני, כי המקום בחיים והדרישות שלהם ממערכת יחסים שונה משלי..
אם אכיר מישהו צעיר ממני עם אותם דרישות למערכת יחסים כמוני ונסתדר מנטלית לא יפריע לי הגיל שלו..

בני מאורס לבחורה שגדולה ממנו בשעה שנים כמעט.. הם מסתדרים מצויין, הם פשוט באותו מקום בחיים
 

Anna begins cc

New member
בעיניי זה לא באמת פקטור של גיל.

זה יותר עניין של מה שכבר נאמר פה- מקום בחיים.
אמנם רוב האנשים בגילאים מסוימים נמצאים באותו מקום בחיים,
במיוחד בגלל הנורמה הישראלית (תיכון-צבא-טיול-תואר)
אבל כבר פגשתי בני 40 שהיו בדיוק באותו ראש שלי ולא הרגשתי את ההפרש,
וגם פגשתי בני 24 שהיו יותר רציניים ומיושבים בדעתם משאני אי פעם אהיה,
אז נראה לי שזה אופי בשילוב בחירות בחיים, שמביא אדם לאן שהוא נמצא,
ובסופו של דבר- אני רוצה מישהו שנמצא במקום שלי,
או שלפחות מבין ומכבד את המקום שלי.

אני מודה, אני לא במקום הכי מיושב ומסודר בעולם, ובטח לא איפה שרציתי להיות בגיל 28,
אבל לא בא לי לצאת עם מישהו שרק עכשיו התחיל את התואר ועוד מחפש את עצמו (שני מבולבלים במערכת יחסים זה כבר יותר מדי
)
מצד שני, גם לא בא לי לצאת עם מישהו שלא יזרום לצאת לבירה ב2 בלילה, או ללכת לרקוד בהופעות, או לעשות איתי שטויות באופן כללי..

אז אני מכוונת לגיל שנראה לי שיתאים, ומקווה לטוב
 
זה חייב להיות ב-2 בלילה ?

את יודעת שלשינה מסודרת של 7-8 שעות, בשעות קבועות, תרומה רבה למערכת החיסון, לזיכרון, ולחילוף החומרים ?
 
ודבר נוסף

"אמנם רוב האנשים בגילאים מסוימים נמצאים באותו מקום בחיים,
במיוחד בגלל הנורמה הישראלית (תיכון-צבא-טיול-תואר)"

הנורמה הזו (לפי איך שהכתבת אותה), מסתיימת בערך בגיל 25 לנשים, ו 27 לגברים. משם והלאה, כל אחד לעצמו...
 
למעלה