שאלות:

[ounce]

שאלות:

 

[ounce]

וכי למה?

לגבי הצירוף "וכי למה?" שמשמעותו היא בקירוב טוב "למה?", האם קיים ביטוי דומה בצורה "ובכי למה?" (uvhi lama)?
כך או כך, אשמח אם תתייחסו בתשובתכם לביטוי שבו כן מופיעה המילה "בכי" כתקינה: "מצבו בכי רע".

תודה מראש!

 

[איתי שלר]

ובכי למה

מצורפת תמונה בצד.

וברצינות:
כשממלצים בתלמוד שאדם לא יצא לנדוד בדרכים בלילה אלא באור היום, אומרים:
לעולם יכנס אדם ב"כי טוב" ויצא ב"כי טוב" (כלומר באור היום שעליו נאמר וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב), ומכאן נוצר הביטוי "בכי טוב". אין ביטוי כזה "ובכי למה" (מלבד המתואר בתמונה).

 

[ounce]

הצחקת אותי

ואם כך, למה יש "וכי למה?"? מאין הכפילות? (כי, למה)


ומה לגבי "מצבו בכי רע?"

 

[איתי שלר]

וכי

נראה לי שהמילה "וכי" משמשת כמילת פתיחה לשאלה רטורית: "וכי תעלה על דעתך ש...?" (ברור שלא).
"וכי למה זה עלה בכבש ומסר לך את נפשו, לא שתתן לו שכרו בו ביום?!" (ספרי, דברים רעט).
נדמה לי שבדר"כ שאלות "וכי למה" הן שאלות של תמיהה שאינך מצפה לתשובה (או לפחות לא לתשובה מוצדקת).
אבל יש גם מקרים שמתשמשים בצירוף כבשאלת "למה" רגילה להדגשת הפליאה.

לגבי "בכי רע" הביטוי נגזר כניגוד של "בכי טוב" (שבמקור משמעו בבוקר כבדרשת התלמוד לעיל, אבל הורחב למצב טוב באופן כללי).

 

[ounce]

תודה רבה

 

[ounce]

שאלה זו נפתרה.

 

[ounce]

פריפה

ֿלפי מילון ספיר המקוון, פירושי המילה פְּרִיפָה הם:
1. רכיסה, חיבּוּר, כִּפתוּר: כל המחבר בגד לחברו קרֵי פריפה (רש"י שבת סה)
2. סיכּה לחיבּוּר ולהצמדה של פֶּתַח בּבֶגד וכד': באמצעות הפריפה אפשר לחבר את שולי הגלימה

הפירוש השני מדבר על סיכות וכפתורים שייעודן לחבר חלקים של הבגד ובכך לסגור אותו.
הפירוש הראשון מדבר על הפעולה שמתבצעת בעזרת אותו כפתור (אותה פריפה), ובנוסף לפעולה של חיבור או כִּפתוּר מוזכרת גם פעולת "רכיסה".
האם אכן פעולת הפריפה יכולה לתאר גם פעולה של רכיסת רוכסן? הרי כאמור, לפי פירוש 2 פריפה היא כפתור.

הערך בויקימילון עשוי לחזק את טענתי (שפריפה אינה רכיסה) בהציגו תמונה של קרס עתיק שמייצג פריפה, ובכך עוד יותר מרחיק אותנו מהמשמעות המודרנית של כפתורים עגולים המושחלים לתוך חור בבגד ולבטח של רוכסנים.
להלן הערך: http://he.wiktionary.org/wiki/פריפה

יש לציין שלפי מילון ספיר הערך פּוֹרֵף (פועל) מוגדר כ- רוכֵס, מחַבּר בכפתור או בסיכּה
ומצורפת אליו דוגמה: הוא פרף את כפתורי מעילו ויצא מביתו.

מצד אחד בכל הערכים במילון ספיר מוזכרת פעולת הרכיסה, ומצד שני בתמונות ובדוגמות מילוליות מדובר רק על כפתורים ובעיקר על כפתורי קרס עתיקים שננעצים בבגד.

מישהו יכול ליישב את הבלבול?

תודה מראש וסוף שבוע נעים לכול

 

[trilliane]

רכיסה לא חייבת להיות ברוכסן, זה הכול

 

[ounce]

ליצוק, לצקת או שתיהן?

 

[איתי שלר]

גם וגם

 

[ounce]

השריה או השרייה?

לאו דווקא למילה המסוימת (או המסויימת) הזאת, איך יודעים מתי לכתוב יו"ד כפולה?

 

[trilliane]

השריה. יו"ד עיצורית לא מוכפלת ליד אם קריאה

יו"ד כפולה לפני ה"א (שאינה מופּקת, כלומר עיצורית) בכתיב החסר תבוא לציון תנועת i ולא בגלל העיצוריות, כאמור. לפיכך: שתייה, מאפייה, חזייה וכו' אבל בעיה, הלוויה וכו'. ראייה = רְאִיָּה, ראיה = רְאָיָה.

כללי האקדמיה לכתיב חסר הניקוד: (כדאי לשמור במועדפים)
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingVocalizationSpelling/Pages/ikkar.aspx

 

[ounce]

דבר שלא הבנתי:

בפסקה השלישית מהסוף (בנושא היו"ד העיצורית) נכתב:
"אבל יו"ד עיצורית לא תיכפל
– בראש המילה, כגון ילד, ישיבה, יצא (=יֵצֵא).
– אם היא סמוכה ליו"ד אחרת, כגון ייסד (=יְיַסֵּד), יישיר (=יַיְשִׁיר)."

בשורה השניה בציטוט שלי, באתר שלהם הדוגמות עם היו"ד היחידה מודגשות, ובשורה השלישית הדוגמות עם היו"ד הכפולה מודגשות, והן גם מתקשרות לכותרת שאומרת כי יו"ד עיצורית לא תיכפל במצב זה.
האם הדוגמה שהודגשה בשורה השלישית היא דוגמה למצב תקין או למצב שאינו תקין?

ובהקשר זה, מה נכון?: הוא יגש/ייגש מחר למבחן.

תודה!

 

[trilliane]

הדוגמאות של האקדמיה הן למה שנכון

בדוגמאות של היו"ד הסמוכה ליו"ד אחרת יש פעמיים יו"ד כי היו"ד סמוכה ליו"ד אחרת... ולכן היא לא תיכפל, כדי שלא יהיו 3 יו"ד רצופות.

לשאלתך, הצורה הנכונה היא ייגש. זו לא הכפלה של היו"ד העיצורית אלא הוספת יו"ד בגלל תנועת i, בדיוק כמו ניגש, תיגש וכו' (רק שכאן אות אית"ן היא יו"ד).

 

[ounce]

פירוש מילולי למילות שעבוד

אשמח לשמוע פירושים מילוליים למילות הקישור/שעבוד הבאות (ואם ברצונכם לבאר עוד מילים עם פירוש מעניין, מה טוב):

משום ש (שום?)
למרות (הייתי מהמר שיש קשר למילה מרות marut)
על אף ש (היש קשר למילה אף? כעס?)
מפני ש
יען כי

אשמח לביאורים בדומה להסבר על "כיוון ש" באתר השפה העברית:
http://www.safa-ivrit.org/style/keivan.php

תודה מראש!

 

[trilliane]

שני תיקונים קלים

1. "למרות" אינה מילת שעבוד אלא פותחת תיאור ויתור (הצירוף "למרות ש" נחשב ללא תקני).
2. גם "על אף ש" נחשב ללא תקני; מבחינה תקנית יש "אף ש" או "אף על פי ש" או "על אף ...." (בלי ש).
אני כותבת "נחשב" כי אלה לא קביעות של האקדמיה עצמה אלא מוסכמות לשוניות בקרב מורים, עורכים, מדקדקים וכו'.

 

[ounce]

תיקון והערה

1. אכן ציינתי בתוכן השרשור כי ברשימה יופיעו גם מילות קישור שאינן שיעבוד ואמנם לא כתבתי זאת בכותרת כדי לא להעמיס.

2. צודקת. הכוונה הייתה למילת השיעבוד התקנית, אך למעשה זה לא רלוונטי כי בכולן מופיעה "אף", שלעניות דעתי משחקת את אותו התפקיד בכל אחד מהצירופים. עם זאת, אפשרי שאני טועה והמילה אף בצירוף "אף ש" מבטאת "אפילו" ובצירוף "על אף" היא מדברת על חרון והשתנתה משמעותה עם השנים (מתקשר אל: על אפו ועל חמתו).

 

[ounce]

המשך לסעיף 2:

זה בדיוק מה שאני מחפש. אני רוצה לדעת מהו הפירוש המילולי של הצירופים שהזכרתי, כדי להבין האם מילת היחס התמימה "על אף" בעצם מדברת על כעס, בדומה לצירוף "בעטיו של" שמדבר במקור על עצה והיום מתייחסים אליו כאל צירוף סיבה לכל דבר (לאו דווקא מתקשר לעצה שניתנה).

אשמח גם להתייחסות למילה: בגלל.
האם מדובר במילה גלל (glal)?

תודה!

 

[trilliane]

טוב, אם כבר התחלנו לדקדק בקטנות

1. "למרות" גם איננה מילת קישור... אני יודעת שלא כולם מקפידים ושיש קצת בלבול בתחום, אז בוא נעשה סדר בדברים:

מילות קישור מקשרות משפטים זה אל זה והן כוללות מילות חיבור ומילות שעבוד.

מילות חיבור מחברות בין האיברים במשפט מחובר (מאוחה).

מילות שעבוד פותחות פסוקיות במשפט מורכב.

"למרות" אינה עושה אף אחד מהנ"ל כי היא אינה פותחת משפט אלא תיאור (משלים פועל) ולכן היא תואר הפועל (במבנה סמיכות "למרות <שם עצם>").

http://www.milononline.net/value.php?vldid=982098&search=%EC%EE%F8%E5%FA
(נראה שבמקרה גם קיבלת תשובה לשאלתך על הדרך... לא התכוונתי...

(למעשה לא ידעתי זאת עד לרגע זה).

"בגלל", להבדיל, היא מילת יחס [אני יודעת שלא שאלת, אבל אני כבר בשוונג]. מילות יחס אינן מילות קישור (הן לא מקשרות בין משפטים) אלא מורות על היחס בין שני שמות עצם או בין פועל לשם עצם. ניתן לזהות מילות יחס בקלות כי הן נוטות לפי הגופים השונים בסיומות השייכות של שמות העצם (בגללי, בגללך, בגללם וכיו"ב).
לפי מילון ספיר היא אכן ב+גלל, אבל אין לי מושג מה זה אומר בהקשר זה...
http://www.milononline.net/value.php?vldid=1058638&search=%E1%E2%EC%EC

2. המילה "אף" משמעותה "גם". כך גם במילה "אפילו" שמורכבת מ"אף" + "אילו" ו"אילו" מורכבת מ"אם" + "לו". זו הסיבה לכך ש"אפילו" מקבילה ל"גם אם". עוד קצת על הנושא ומדוע אין טעם להתרגש מהצירוף "אפילו אם" (שנחשב בימינו ללא תקני) מדבריהם של גיא דויטשר ואחרים:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1072&messageid=154866284