שאלות על IUGR

כרגע אני בשבוע 24

ועדיין לא מזריקה קלקסן, אם כי הבנתי מהרופא שלי שכנראה זה יהיה השלב הבא, אחרי שנבדוק דופלר ובהנחה שכל שאר הבדיקות יהיו תקינות (מי שפיר, אקו לב). לא סביר שיעשו לי בדיקות קרישיות, בטח ישר אקבל את הזריקות. אני מקווה שהזריקות האלה עוזרות באמת... אפשר לשאול מתי גילו אצלך את ההפסקה בצמיחה (באיזה שבוע)? ומה הטיפול שקיבלת? קלקסן?
 

etti34

New member
העניין הוא, לדעתי,

שחבל על כל יום שעובר. בהחלט לא נראה לי שיעשו בדיקות קרישיות בשלב זה. נראה לי שאין טעם להמתין עם הקלקסן עד לאחר הבדיקות הבאות, כי להזיק - הוא לא יזיק. מקסימום לא יועיל. שווה לנסות לבחון הקדמת התור לקופרמינץ אפילו למחר. את ההפסקה בצמיחת העובר בהריון הראשון גילו אצלי בשבוע 36, וגם זה - לגמרי במקרה. פשוט אף אחד לא חשד שיש איזושהי בעיה עם ההריון שלי, כיוון שעד שבוע 30 העובר התפתח כמו שצריך, ולא הייתי במעקב מיוחד כלשהו. כאשר גילו את זה כבר יילדו אותי באופן די מיידי בזירוז, כי זה היה שבוע מתקדם. זה לא מה שקורה אצלך כרגע. עם הקלקסן התחלתי רק בהריון הנוכחי, שהגיע אחרי כמה הפלות. אני באמת חושבת שחבל להמתין במקרה שלך.
 
בעיקרון אני במעקב אצל הרופא שלי

וביום ששי בבדיקנ ראינו שיש גדילה, אם כי איטית. את יודעת כמה זמן עבר אצלך מהרגע שהעובר הפסיק לגדול ועד ללידה? הבנתי שיילדו אותך בשבוע 36, כמה זמן לפני כן העובר לא גדל?
 

etti34

New member
אני לא בדיוק יודעת,

כמה זמן לפני כן העובר הפסיק לצמוח. לא הייתי במעקב מיוחד כלשהו, כי חשבו שההריון תקין לחלוטין. בשבוע 32 עשיתי מעקב גדילה סטנדרתי, שהיה תקין, ואז בשבוע 36 עשיתי שוב מעקב גדילה - בו ראו שמשבוע 32 העובר כמעט ולא צמח בכלל! לכן - החליטו ליילד כמעט מייד. מכיוון שלא הייתי במעקב צמוד - אני לא ממש יודעת איך הדברים קרו אצלי בין שבוע 32 ל- 36. תראי, נזכרתי גם במשהו שפרופ' קופרמינץ הסביר לי פעם. הוא הסביר לי ש- IUGR בדרך כלל לא מתחיל להתפתח לפני משהו סביב שבוע 28, מלבד המקרים הקשים יותר - שמתפתחים אפילו בסביבות שבוע 25. לכן, אני חושבת שאם כבר עכשיו יש אצלך חשד לעיכוב בצמיחה, אז אסור להתמהמה עם זה, וצריך להתחיל לטפל באופן אקטיבי, עם כל הכבוד למגוון הבדיקות שמבצעים במקביל. כי כל הבדיקות לא יועילו אם לא יינתן טיפול כלשהו.
 

surfer4

New member
חייבת לתקן אותך, אצלי זה היה IUGR בשבוע 27

והתינוקת הפסיקה להתפתח משבוע 24 - כך שאין לי מושג איך רשמת ש-IUGR לא מתחיל לפני שבוע 28
 
כן, ואצלי היה IUGR משבוע 24

אבל זה לא משנה את העובדה שזה נדיר יחסית. אכן, יש מקרים לא מעטים של IUGR בשליש השני להריון, אבל עדיין רוב מקרי הIUGR מופיעים בשליש השלישי, וזו הסיבה שעל הרבה מהם לא עולים עד הלידה, כשפתאום שמים לב שהילד נולד קטן לגיל ההריון, ומזל שהם לא מתפתחים מוקדם יותר, אחרת היו לנו הרבה יותר מקרי IUFD...
עתליה
 

etti34

New member
לא אמרתי שזה בלתי אפשרי שיקרה,

אמרתי רק שבדרך כלל, כמו שעתליה כבר ציינה לפניי, זה מתפתח במהלך השליש השלישי להריון. המקרים הקשים יותר, והנדירים יותר, מתפתחים סביב שבוע 24 - 25. זה מה שלי הוסבר בכל אופן. כנראה שהמקרה שלך נחשב בגדר אותם מקרים קשים ונדירים, כפי שציינתי.
 
זה שעדיין יש גדילה זה מצוין

אבל תביאי בחשבון שאת רק בשבוע 24 והפער כבר גדול, וללא טיפול לא מן הנמנע שהתופעה תלך ותחמיר, לאור העובדה שיש עוד הרבה זמן עד שתגיעי לתחום פחות או יותר בטוח מבחינת שבוע הלידה. גם אצלי, עם IUGR בערך מהשבוע שלך, הגדילה נמשכה (לאט מאוד) עד שבוע 31 בערך, אבל זה לא משנה את העובדה שהמצב היה חמור, ורוב הזמן הזה הייתי מאושפזת. חוצמזה, אני כבר הייתי עם קלקסן בזמן שזה קרה, ולדעתי זה מאוד מיתן את התופעה. אני לא רוצה בכלל לחשוב מה היה קורה ללא הזריקות, ולכן אני חושבת, כמו אתי, שכדאי שקופרמינץ כן יראה אותך בהקדם האפשרי, על מנת שתוכלי להתחיל בקלקסן בהקדם (אם יימצא לנכון). עתליה
 
הייתי מאושפזת בגלל אוסף של סיבוכים

שבאמת תקצר היריעה מלתאר, אבל מה שחשוב לענייננו הוא שלIUGR אין טיפול פרט למנוחה מוחלטת ותזונה מתאימה. כשהמצב מחמיר עד כדי סכנה לעובר, מסיימים את ההריון (כמובן בהנחה שמדובר בגיל הריון שבו ייזום לידה הוא אופציה). מטרת האשפוז הייתה בעיקר מעקב צמוד, שכלל 3-4 מוניטורים ביום + 2 א"ס בכל יום, כדי לזהות את השלב שבו המצב מתדרדר, וזה, אגב, דבר שדי מומלץ לעשות אותו במקרים של IUGR רציני, במיוחד כשהזרימות רעות. עתליה
 

מישמיש28

New member
מה הכוונה במנוחה מוחלטת ובתזונה מתאימה?

אני מחכה ליום ראשון לתשובה מהרופא שלי שיחליט אם לאשפז אותי או לא... כבר הצלחתי לאבד כיוון ובעיקר נמצאת בלחץ היסטרי... (שני העוברים שלי קטנים מגיל ההריון , אחד קצת יותר (קטן בשבוע וחצי שבועיים) - נכון ליום רביעי האחרון) בנוסף יש איזשהו ממצא במוח שאף אחד לא מצליח להסביר לי (מבנה טיפתי של הקרן האוקסיפיטלית) שבגללו עלי לעבור דיקור מי שפיר ובנוסף לבצע מעקב התפתחות מוח של העובר. בקיצור... אם חשבתי שהדרך להריון הזה היתה ארוכה וקשה (שלוש שנים של טיפולים) ,יש לי הרגשה שהמצב רק מחמיר. היום אני נמצאת בשבוע 26+0 ואני מתה מפחד ...
 
אצל תאומים תופעת הIUGR שכיחה הרבה יותר

מאשר בהריונות יחידאיים (מופיעה במשהו כמו 20%-30% מההריונות, אם אני זוכרת נכון את הסטטיסטיקה). אני זוכרת שכשהייתי מאושפזת בהיי-ריסק עם סיפור דומה, רוב הנשים בהריון תאומים שהיו מאושפזות איתי, היו מאושפזות בגלל צורות שונות של IUGR ולא בגלל צירים, בניגוד למה שהיה אפשר לצפות... זה גם די סביר ששני העוברים יהיו קטנים במידה שונה. ההחלטה אם לאשפז או לא היא בדרך כלל פונקציה של כל הנתונים, כמו למשל הערכת תפקוד השלייה, כי כאשר התפקוד יורד הסכנה לחיי העוברים נעשית משמעותית, כך שאני מניחה שהרופא שלך יבדוק את הזרימות לפני שיחליט איך ממשיכים הלאה. מבחינת האשפוז עצמו, כפי שאמרתי לך לא עושים שם הרבה פרט למוניטורים וא"ס. את אמורה להיות במנוחה, כלומר לא להסתובב, למרות שסביר להניח שירשו לך לרדת מהמיטה לאכול. מבחינת תזונה, מצבי IUGR הם לא הזמן לדיאטה. אמנם לכאורה עוברים מסוגלים לגדול על חשבון האם, ולשגשג גם אם היא נעשית עור ועצמות, אבל בפועל, במקרי IUGR מסוימים כן מוקדשת מחשבה להרכב התזונה של האם. לגבי תחושת הייאוש מכך שהדרך להפי-אנד לא נגמרת אחרי שלוש שנים מסויטות של טיפולים, אני יכולה רק להזדהות... לפעמים נראה כאילו שאנחנו נמצאות במבחן אינסופי של הנחישות שלנו להיות אמהות, נכון? אני מקווה עבורך בכל לבי שתעמדו בהצלחה ב"מבחן" הזה, ושהוא יהיה האחרון. עתליה
 
רוצה לעודד, עדיין יכול להיות טוב

אני אחרי שני הריונות עם IUGR. בהריון השני העיכוב בגדילה התגלה בשבוע 22-3 בסקירה. הערכת משקל היתה 369 גר'. אצלינו זרימות הדם השתנו מבדיקה לבדיקה, לפעמים היו בנורמה והרבה פעמים לא. התחלנו מעקב גדילה, + בדיקות - כולל בדיקות קרישיות + אספירין. רופא שהופניתי אליו למעקב (הערכת משקל +זרימות), ראה שהפער גדל ולמרות זאת אמר לי לחזור רק עוד 3 שבועות, (וזה רופא ששלח אותי לזירוז עם הבכור לאחר שנעצרה הגדילה שלו). בעיננו זה לא מצא חן, (בהריון ה1 התגלה IUGR פחות רציני בשבוע 30 והרופא המטפל נתן מעקב יותר רציני) חזרנו לרופא המטפל עם הממצאים ואמרנו את דעתינו, הופניתי למעקב בסיכון גבוה, התחלתי עם אספירין, נשלחתי לבדיקות נוספות, כולל בדיקות קרישה, באחת מהן, פרוטאין S יצא ערך נמוך גם להריון, התשובה הגיעה בדיוק ביום בו התברר שיש עצירת גדילה, הייתי בשבוע 32, ונשלחתי להשגחה בבי"ח. (הייתי בתל השומר) קיבלתי צלסטון להבשלת הראות, ובסוף עברתי זירוז בשבוע 36 (אחרי חודש אישפוז), היא הספיקה לגדול עוד קצת ונולדה 1.632 ק"ג. הקטנטונת כבר בת חצי שנה.
 
תודה על העידוד ../images/Emo140.gif

הסיפור שלך מאוד מעודד (מה גם שדיי מזכיר את מצבי), וגם מלמד אותי דברים נוספים. בינתיים אני אשתדל להרגע, סך הכל היינו בבדיקה יום ששי והיא עדיין גודלת, אני מניחה שלחכות שבוע לקופרמינץ לא יהיה נורא (אם כי ביקשתי מהמזכירה שלו לשאול אותו אם כדאי להקדים את היעוץ). איפה עשית את המעקב בסיכון גבוה, אגב?
 

happy

New member
יכולה לספר לך מניסיוני

בהריון של ביתי משבוע 22 התחילו הבעיות גדילה ומשבוע 24 היה כבר פער בין הבטן לירך. בשבוע 35 כבר היה חשש משמעותי. מאחר ואני מטופלת פרטית של פרופ שניידר שהוא עובד באסף הרופא והיה צורך לעשות לי דופלר מידי הוא פשוט דאג לאשפז אותי בהריון בסיכון ויום למחרת עשו לי דופלר. תבדקי אם קופרמינץ עושה דופלר בקליניקה שלו. עד כמה שאני יודעת רופא שעושה סקירות יש לו אפשרות לעשות דופלר. המון בריאות
 
מה זה IUGR ?

סתם מתעניינת ... אתן כותבות במונחים מאד רפואיים, ואני ... בתחילת הדרך... לא כ"כ מבינה... אז אם מישהי תוכל להסביר ...
 
IUGR

בגדול מדובר בפער בגדילה בין מה שהעובר צריך להיות לפי שבוע ההריון לבין מה שהוא בפועל. הסבר מפורט יותר תוכלי למצוא בטאגליינס תחת הכותרת IUGR.
 
IUGR = intra uterine growth retardation

או בעברית - עיכוב בצמיחה התוך-רחמית. כפי שנכתב כאן, אכן מדובר במצב שבו קיים פער של שבועיים לפחות בין המדידות השונות של העובר ובין הצפוי לפי גיל ההריון. באחוזונים זה אומר שהעובר יימצא מתחת לאחוזון 10. הבעיה בIUGR אינה רק שהתינוק נשאר קטן, אלא שבדרך כלל עצירת הגדילה מהווה סימפטום לתחלואה כלשהי שעלולה לסכן את בריאותו ואף את חייו של העובר, ולכן היא מצדיקה מעקב צמוד וטיפול מתאים. עתליה
 
למעלה