שאלות על אימוץ
- פותח הנושא גיורא24
- פורסם בתאריך
רק לעניין המחלוקת של השפעה ומשמעות הגנטיקה
(כי לנושא השרשור עצמו כבר התייחסתי). תכונות גנטיות הן דבר חמקמק.כן, אף אחד לא מתכחש לקיומן, אך אף אחד גם לא יודע להגדיר מהן בדיוק אותן תכונות גנטיות שכל אדם ירש, ועד כמה ואלו מהן משתנות בעקבות השפעה הורית וסביבתית. אני מסתכלת על בתי המאומצת ומרגישה שבחלק מהתכונות היא הכי דומה לנו מכל הילדים ולעומת זאת אני מסתכלת על חלק מילדיי הביולוגיים ושואלת את עצמי (ולא רק - זו שאלה שנשאלת על ידי המשפחה כולה, ותמיד, אפילו אחרי שנים שכבר כולם מודעם לזה, בפליאה אמיתית גם אם במעט בהומור): מאיפה לעזאזל יצא לנו הילד הזה, שנדמה שאין כל קשר בין שורשיו הביולוגיים למה שיצא. לא במראה, לא באופי, לא בהתנהגות. בכלום. אני מסתכלת על הילד הזה, שאני נורא אוהבת, והוא חידה בשבילי. חידה בלתי מפוענחת.
אז כן, יש תכונות גנטיות ערטילאיות. לחלקן תהיה השפעה יותר גדולה וחלקן יטושטשו עם הזמן וחלקן לא יורגשו כלל. אי אפשר לדעת, אי אפשר לנחש, אי אפשר לחזות. מה שיש לנו זה הילד הזה כאן ועכשיו ואנחנו רק יכולים להשתדל לחנך אותו על פי דרכנו ואמנותנו ולא להניח מראש שכאן זו גנטיקה ולכן אין לנו מה לעשות. ושוב - כל כך הרבה פעמים קשה להאמין שלילדים ביולוגיים יש אותה גנטיקה כמו לנו מרוב שאין שום דמיון, אך גם במקרה הזה, אין שום הבדל - עלינו מוטל הגידול והחינוך, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לעשות כל מה שתלוי בנו, לא פחות ולא יותר.
(כי לנושא השרשור עצמו כבר התייחסתי). תכונות גנטיות הן דבר חמקמק.כן, אף אחד לא מתכחש לקיומן, אך אף אחד גם לא יודע להגדיר מהן בדיוק אותן תכונות גנטיות שכל אדם ירש, ועד כמה ואלו מהן משתנות בעקבות השפעה הורית וסביבתית. אני מסתכלת על בתי המאומצת ומרגישה שבחלק מהתכונות היא הכי דומה לנו מכל הילדים ולעומת זאת אני מסתכלת על חלק מילדיי הביולוגיים ושואלת את עצמי (ולא רק - זו שאלה שנשאלת על ידי המשפחה כולה, ותמיד, אפילו אחרי שנים שכבר כולם מודעם לזה, בפליאה אמיתית גם אם במעט בהומור): מאיפה לעזאזל יצא לנו הילד הזה, שנדמה שאין כל קשר בין שורשיו הביולוגיים למה שיצא. לא במראה, לא באופי, לא בהתנהגות. בכלום. אני מסתכלת על הילד הזה, שאני נורא אוהבת, והוא חידה בשבילי. חידה בלתי מפוענחת.
אז כן, יש תכונות גנטיות ערטילאיות. לחלקן תהיה השפעה יותר גדולה וחלקן יטושטשו עם הזמן וחלקן לא יורגשו כלל. אי אפשר לדעת, אי אפשר לנחש, אי אפשר לחזות. מה שיש לנו זה הילד הזה כאן ועכשיו ואנחנו רק יכולים להשתדל לחנך אותו על פי דרכנו ואמנותנו ולא להניח מראש שכאן זו גנטיקה ולכן אין לנו מה לעשות. ושוב - כל כך הרבה פעמים קשה להאמין שלילדים ביולוגיים יש אותה גנטיקה כמו לנו מרוב שאין שום דמיון, אך גם במקרה הזה, אין שום הבדל - עלינו מוטל הגידול והחינוך, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לעשות כל מה שתלוי בנו, לא פחות ולא יותר.
כבר קרה לי יותר מפעם שפרסמתי בטעות הודעה שנועדה לפורום מסוים בפורום אחר לגמרי (בפעם האחרונה, ממה שזכור לי, התייעצתי משום מה דווקא בפורום הבלוגיה - פורום שאני אף פעםלא כותבת בו - בקשר למזון לכלבים), ונשמתי לרווחה לגלות שאני בפורום אימוץ ולא בפורום ספרים (שבו אופייני השימוש בספויילר) או משהו כזה.
באמת מעניין, ואנקדוטה
לפני הרבה שנים הלכתי ברחוב והסתכלתי למטה וראיתי כלב ממש מקסים: זרוק כזה, היפי למראה, שיער כזה פרוע בצורה מקסימה, סוג של תלתול, נראה חופשי והולך בצורה מיוחדת. מייד חשבתי לעצמי שהוא דומה מאוד לחברה שהייתה לי. הרמתי את הראש ואת מי ראיתי? את החברה! מתברר שזה היה הכלב שלה
הם היו דומים בצורה מדהימה!
לפני הרבה שנים הלכתי ברחוב והסתכלתי למטה וראיתי כלב ממש מקסים: זרוק כזה, היפי למראה, שיער כזה פרוע בצורה מקסימה, סוג של תלתול, נראה חופשי והולך בצורה מיוחדת. מייד חשבתי לעצמי שהוא דומה מאוד לחברה שהייתה לי. הרמתי את הראש ואת מי ראיתי? את החברה! מתברר שזה היה הכלב שלה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.