שאלות כלליות

[אבי קדם]

שאלות כלליות

שלום אנו בשלבי הליך מעבר לקנדה יש לי מספר שאלות, אני ממש אשמח אם תענו (וברצינות) 1) מה המניע שהניע אתכם לעבור לקנדה ? (במישור כללי, לא דברים אישיים) 2) מה כן התאפשר לכם בקנדה שלא התאפשר בישראל ? 3) נקודות חיוביות\שליליות ישראל-קנדה 4) האם ובאילו תנאים הייתם חוזרים לישראל ? תודה אבי.

 

[גיי40 גברי]

תשובות

1. המניע היה חוקים לברליים ואי התערבות בחיים האישיים. 2. עבודה בסביבה נינוחה, חיים ללא לחץ דת ומשפחה. 3. קנדה קרה גדולה נדיבה וגאה. ישראל חמה (גם במובן החברתי-משפחתי), קומפקטית קולנית ומעייפת. 4. הייתי חוזר לשנות הפנסיה.

 

[אבי קדם]

דוקא בפנסיה לחזור ע"מ להתעצבן ?

 

[יאנג4]

המניעים למעבר לקנדה

ישראל בתהליך הדרדרות מתמשך, החלקים הליברלים-חילונים שבה הולכים ומתמעטים, המצב הבטחוני -אסטרטגי הולך ורע. קנדה מאפשרת אופק תקווה לחיים נורמליים יותר ואיכותיים בעיקר לבני הדור הבא. הגעגועים לנעורים בארץ ישארו תמיד, אך גם מי שעדיין תקוע בישראל גם חש נוסטלגיה לימים עברו. איכות החיים בקנדה ללא מילואים, ללא איום טילים, ללא צעקות ודחיפות , ותוך כיבוד זכויות האדם והאזרח שלך שווים את קשיי ההגירה.

 

[mapleleaf]

תשובותיי

1. ה-4 בנובמבר 95, כפייה דתית, חוסר תרבות וגזענות, החום בקייץ! 2. לחיות בשלום ובשלווה מבלי שיסתכלו עליי בעבודה שאני הולך הביתה בזמן כי יש לי משפחה שאני רוצה לראות. 3. שליליות בקנדה.. התרבות היא שונה לטוב ולרע, אני מוצא את החברה הקנדית יותר סגורה מהישראלית אבל גם כאן יש יוצאים מן הכלל (בייחוד מהגרים), סביר להניח שיש עוד כמה נקודות אבל לא עולה לי בראש כרגע... 4. אם היו קיימים קיבוצים כמו פעם סביר להניח שלא הייתי מתנגד לבלות שם את שנות הזהב. מלבד זה אני לא מוצא סיבה לחזור, החיים בישראל לא ממש קוסמים לי. שיהיה לך בהצלחה עם תהליך ההגירה.

 

[מאיוש 25]

Maple leaf קלעת בול במספר 2

זה אחד הדברים הכי מעצבנים במקום העבודה של בעלי שכאילו זה מוזר לרצות ללכת הביתה בזמן כדי להיות עם המשפחה! ובכלל מושג המשפחה כמעט לא קיים אצל האנשים שם במיוחד המנכ״ל !! נותנים לבעלי תחושה שהוא חלש שהוא בכלל חושב על המשפחה והילדים !! הדבר הזה מטרייייייף אותי יש להם שם הרגל להישאר שעה נוספת כל יום בעבודה שלא תמיד יש סיבה מוצדקת לזה ! המנכ״ל שם נזכר בדברים הכי חשוב חצי שעה לפני סוף יום העבודה

 

[גיי40 גברי]

כשאתה בפנסיה אתה מתחכך פחות בשלטון

ואתה בוחר לך עם מי לבלות את זמנך, ללא חברים לעבודה, למילואים שלא אתה בחרת. אתה בוחר מתי לנסוע בתוך הארץ ולאן, ולאו דווקא יום-יום לעבודה בשעות העומס.

 

[shuttles]

תשובות

1. קנדה היא מדינה שחיה תוך תכנון לעתיד. ישראל חיה מהיום למחר. 2. בקנדה, לעומת ישראל, אני יכולה לחיות תוך תכנון לעתיד. 3. אני לא עושה השוואות בין דברים שאי אפשר להשוות בינהם. זה טפשי. 4. סעיף מס' 1 מסביר את התנאים שלי.

 

[dekelsgi]

כל מילה-זהב

 

[עמי וינהאוז]

תשובות מזוית אחרת

כמו כל ישראלי אחר בקנדה אני נפגש עם הרבה ישראלים, אם תשאל ישראלים בטורונטו מה גרם להם להגר מהארץ תקבל את התשובות שחברי לפורום כבר ענו לך. אבל אם תנסה לגרד מתחת לפני השטח תקבל את התשובות האמיתיות. כל ישראלי כאן חווה סוג של כשלון שגרם לו לחפש את מזלו הרחק מכור מחצבתו. המוטיב שחוזר בשיחות אישיות ביני לבין בני ארצי כאן בקנדה, הוא מוטיב הפער בין החלום למציאות, אתה מגיע לגיל שבו ברור לך שאתה לא הולך להשיג את ההשגים שדמיינת שתשיג. הפער בין העתיד שציירת לעצמך לבין המציאות אינו ניתן לגישור, אתה רואה את החברים שלך שהצליחו וזה דוקר לך בעיניים. בקנדה היאוש יותר נוח. אין לך מה להתבייש במצבך כי אף אחד לא מכיר אותך וממילא לאף אחד לא אכפת. לרוב הישראלים כאן קשה להודות בזה ולכן הם יקפצו כמוצאי שלל רב על כל כתבה של ישראלי שמסביר למה הוא הולך לרדת מארץ וכמה חרא בארץ ואיך עוד מעט הערסים והחרדים יהפכו לרוב. אם תפגוש אותי פנים אל פנים בקנדה אני גם אדקלם את התקליט השבור של כל הישראלים פה, כי לא קל להודות בכשלון. תצטרך הרבה בירה כדי להוציא ממני את האמת.

 

[drz400e]

אתה צריך להחליף את האנשים שאתה מדבר איתם...

נשמעים כמו דאונרים רציניים. ברוך הבא לפורום. תהיה לך הזדמנות לגלות פה שלא כולם "נכשלו". שלא את כולם מעניין "לדקור בעינים". אגב , שמת לב שאך אחד בשרשור לא אמר כסף? זה למרות שאני יודע שכל מי שהגיב כאן חי טוב. תחשוב על זה.

 

[עמי וינהאוז]

אני לא קושר כסף להצלחה

גם אני לא הזכרתי כסף, אני לא קושר כסף להצלחה, אם הייתי מצליח ומקבל את המשרה שבה חשקתי בארץ הייתי מקבל הרבה פחות כסף ממה שאני מרוויח כאן ועכשיו, אני אדם מאושר מטבעי, וכדי להיות מאושר צריך להיות כן עם עצמך

 

[shuttles]

אם אתה לא קושר כסף להצלחה,

אז מה זה? "אתה רואה את החברים שלך שהצליחו וזה דוקר לך בעיניים"

 

[TamarToronto]

 

[WarrenBuffett]

יכול להיות שאני לא מסתובב באותם חוגים כמוך

אבל בשנים שאני כאן, לא פגשתי מעולם מישהו שהגיע לכאן מסיבות כלכליות או של כשלון בקריירה. במקרה הפרטי שלי, פשוט נגמרה לי המדינה, ולמרות הרוווחה והחופש הכלכליים המוחלטים אליהם הגעתי בארץ, העדפתי להסתכל קדימה במקום אחורה.

 

[אבי קדם]

אצלי זה ..

אצלנו פשוט לא רואים את האור בקצה המנהרה פה אני עובד, הכל טוב, אבל אין ממש ערך לכסף שאני מכניס אנחנו נמצאים בכור לחץ יש כאן ברמת המדינה וברמת האזרח התנהגויות בלתי מובנות בעליל (על אף שאני ישראלי... ואני ציוני! ) אני לא ממש רואה עתיד זה העניין

 

[גיי40 גברי]

זאת גישה שלילית ואפילו קצת מתוסבכת

 

[עמי וינהאוז]

נכון, זאת תשובה מתוסבכת ושלילית.

אבל הפורום הזה הוא קבוצת תמיכה לאנשים כמונו שרוצים להשתכנע שעשינו את הדבר הנכון. אילו כולנו היינו מאמינים באמת ובתמים שקנדה היא המקום הנכון בשבילנו, רוב התעבורה בפורום הזה לא הייתה באה לעולם. כמו בכל קבוצת תמיכה, חשוב לדבר גם על השלילי לא רק על החיובי, ואסור לרדת על מי שרק כרגע הודה בכשלונו.

 

[drz400e]

אני לא חושב שאני מסכים על ההגדרות

קודם כל , כל הסיפור הזה של כישלון. לעבור מדינה ולגלות שהיא לא מה שחשבת , זה לא כישלון. אם כבר משהו זה הצלחה (בזה שעשית צעד שרבים חוששים לעשות) , וגילוי עצמי. לגלות שמשהו לא מתאים לך זה רחוק מכישלון. לי דוקא נראה שאת כל טרמינולוגית ה"נכשל בחו"ל " במציאו כאלה שפוחדים אפילו לנסות , כחיזוק עצמי לפחד שלהם. אני גם לא חושב שאנחנו "קבוצת תמיכה לאנשים כמונו שרוצים להשתכנע שעשינו את הדבר הנכון" . רובנו כבר משוכנעים , ומבסוטים בחלקם. אנחנו מקום לתמיכה , כן , וגם hub חברתי. אבל "קבוצת תמיכה לאנשים כמונו שרוצים להשתכנע שעשינו את הדבר הנכון"? לא חושב.

 

[יאנג4]

הקבוצה שהכי קרובה לי בעולם הם ישראלים-קנדים

כדאי להיות קצת קנדים רב-תרבותיים בעניין הזה.העובדה שישנה קבוצה של ישראלים-קנדים היוצרים קשר ביניהם לא מעידה על דבר בנוגע לכשלון או הצלחה בקליטה בקנדה. דור ראשון להגירה ולפעמים יותר בודאי קשור למורשת ולעבר שלו. בקנדה הרי כמעט כולם עם מקף בין שתי זהויות : צרפתי-קנדי, סיני-קנדי, איטלקי-קנדי או יהודי קנדי. אנחנו ישראלים-קנדים: סוג מיוחד וחדש של זהות. כולנו עברנו שינוי, וכשאני מדבר עם ישראלים בארץ אני מבחין שנוצר כבר הבדל מסויים בינינו במנטליות, בחויות ובדימויים. בהחלט הקבוצה שהכי קרובה לי בעולם הם הישראלים-הקנדים.