נכון לרגע זה
(כי מחר בטח יהיו לי תשובות הפוכות): שם: מיכה גיל: 40 בחרתי בניק הזה כי: פעם אני בטח אמצא הסבר מתקבל על הדעת. ארץ מגורים: ישראל ארץ מוצא: ישראל עיר בעולם: תל אביב, ברצלונה, סלבדור, ורנאסי, בנגקוק. פורומים נוספים: פורום כדורגל עולמי בספורטאנטר (שאני מנהל, והלוואי שמישהו כבר יחליף אותי). הגעתי לפורום ברזילאית בעקבות: לחפש אנשים שאוהבים את ברזיל, כדורגל, ובעיקר כדורגל ברזילאי. פתגם אהוב: רק כלבים אוהבים עצמות שורה משיר שמתארת אותי: כמו אווז הבר שחוצה את השמיים/אתה הולך ישר לא שם לב לכוכבים/שזוהרים כדי לסנוור את העיניים/משהו בך יאמר לך: המשך בדרכך. דמות ספרותית/קולנועית שדומה לי: טום קרוז ב"איש הגשם". כשאגדל אני רוצה להיות: אני גדול וקטן וטוב לי עם זה (אני מקווה שאתם הבנתם כי אני לא). משהו שעושה לי טוב: ים, שמש, והרבה מדיטציות. הופעה שלא אשכח: ישראלית: ההופעה האחרונה בהחלט של אריק איינשטיין. ברזילאית: יום אחד ידידה שלי הודיעה לי שיש כרטיסי הזמנה לאיזה מופע ג'ז בהיכל התרבות, היא לא יודעת מי המוסיקאי, ואם אני רוצה לבוא, זה מתחיל בעוד חצי שעה. באתי. התיישבנו מקדימה באמצע (אם יש קשרים לא צריך פרוטקציה) ואז עלה על הבמה איגברטו ז'יסמונטי. סגנון מוזיקלי: כל מה שהוא לא אלקטרוני. ריקוד מועדף: שימו משהו ברזילאי ויאללה בלגן. קבוצת כדורגל: ברצלונה ונבחרת ברזיל. וכמו שכבר אמרו כל קבוצה שמשחקת יפה (כמעט). בי"ס לסמבה: לא מכיר מספיק את ההבדלים ביניהם כדי לדרג. געגועים: משתדל להסתכל קדימה, ומנסה ללמוד איך לראות גם להווה. . ביקור אחרון/הבא בברזיל: האחרון: Festas Juninhas da Penta. הבא: מישהו מוכן לממן לי את זה? ישראל או ברזיל? גם וגם. קורקובדו או הר הסוכר? אפשר חוף שקט בנורדאסטה? תשבצים או סודוקו? ממש לא. ריאליטי או טלנובלה? כדורגל. קאיטנו, ג'יל, שיקו או מילטון? גל קוסטה או מריה בטאניה? איבט סנגאלו או דניאלה מרקורי? כולם ועוד כמה. שושה או סנדי וג'וניור? כשסנדי תעשה את איירטון סנה זצ"ל ופלה יבדל"א נדבר. פלה או רונלדו? גרינצ'ה. גווארנה או קאיפיריניה? לא חשוב, העיקר שיהיה הרבה אלכוהול. אבוקדו: עם סוכר או עם מלח? נקי. ירוק, צהוב או כחול? תלוי ביום, בשעה, במצב הרוח. אני איש צבעוני. שאלה שלא נמצאת בסקר הזה ואני רוצה לענות עליה: אם לא ברזיל אז? הודו. וסיני לחופשות קצרות. שאלה שאני רוצה שאחרים יענו עליה: למה ברזיל? בשבילי, כשהייתי מאד צעיר, זאת היתה מטפלת קריוקה קשוחה שהכריחה אותנו לגמור את הכל מהצלחת כי "בברזיל ילדים הוכלים אבנים". החלטתי שאת זה אני מוכרח לראות. שנים אחרי זה נסעתי לראות את זה, אבל ראיתי גם שכשעוצר האוטובוס על יד הילדים שאוכלים אבנים, והדלת נפתחת ומהרדיו שלו בוקעת מוזיקה, הם מתחילים לרקוד. איך אפשר לא להתאהב? הצעת ייעול לפורום: ספריית קליפים (חוקיים, כמובן). אני אתרום את החלק של הכדורגל.