בהונות פסיון
New member
הגדרות, פרופורציות וכו'...
אתה מתקומם על כך שאני לכאורה אומר לקהילה שלמה שתסתגר ליום שלם. כמה תיקונים: ראשית, לא כפיתי עליהם להסתגר בבתיהם. אמרתי שמי שלא טוב לו לראות את המצעד, שיישאר בבית. אין ספק שגם מי שייצא מביתו ויסתובב ברחובות השכונות הדתיות והחרדיות לא ייאלץ לראות את ה'תועבה' - המסלול שתוכנן מתוך התחשבות, עובר לאורך פחות מק"מ בין גן העצמאות לגן הפעמון - הרחק מהשכונות הדתיות והחרדיות. חרדי שיראה את המצעד - כנראה שבא במיוחד למקום בו המצעד צועד, ואל ילין על כך. גם 'יום שלם' זה לא ממש מדוייק - משך המצעד הוא 45 דקות (כמה כבר לוקח ללכת פחות מק"מ אחד?) לפיכך, נדרשת המנעות מהגעה לקטע הרחוב שבין גן העצמאות לגן הפעמון, למשך 45 דקות, במקרה שאתה לא יכול בשום אופן לראות את ה'תועבה' של אנשים שנבראו בצלם מפגינים למען שוויון זכויות - זה לא נראה לי מוגזם
. ואם מדברים על מחירו של חופש הביטוי - זה נראה לי מחיר סביר לחלוטין. וודאי מחיר זול יותר ממה שאני משלם לזכות הביטוי של הדתיים בתל אביב החילונית. בהודעה קודמת שלי תארתי כמה וכמה 'מצעדי גאווה דתיים' המתקיימים בתל אביב. הרבה יותר מפעם בשנה, הרבה יותר מ-45 דקות כל פעם. אתן שוב חלק מהדוגמאות: . הלכתי בשבת אחת, מוקדם בבוקר, להזיע בחדר הכושר ברח' בן יהודה בת"א (כל אחד ועונג שבת שלו . מול חדר הכושר יש בית כנסת. בדיוק כשעברתי שם, יצאו מבית הכנסת אל המדרכה עשרות רבות של דתיים, והתחילו בשירים וריקודים בקולי קולות. להזכירך, זה היה בשבת, בשעת בוקר מוקדמת, בליבה של תל אביב החילונים והמנמנמת. חשבתי לעצמי: זה כמו מסיבת גאווה, אבל של דתיים (אפילו לא מצעד גאווה - מפני שלא היה שם עניין של הפגנה, דרישה לשוויון וכד' - סתם שמחה). אין ספק שזה לא התאים לחלוטין לסביבה. יתרה מזאת, אין ספק שזה הפריע מאד לכל השכנים ולכל מי שעבר שם. אף אחד לא פצה פה ולא אמר להם מילה (ולמותר לציין שאף אחד לא איים, קילל, הרביץ, זרק אבנים, ריסס שוטרים או ניסה לרצוח). התגובה ה'קיצונית' ביותר היה מבטים של תמהון. 2. במקומות שונים בתל אביב החילונית (תחנת הרכבת, תחנה מרכזית, רח' דיזנגוף וכד') עומדים מפעם לפעם דתיים ומציעים לעוברים ושבים חילוניים להניח תפילין. גם זה בעיני מצעד גאווה של דתיים (ואולי גרוע מזה - כאן יש פניה יזומה לציבור 'לעבור צד'. במצעד הגאווה שלנו אף אחד לא מזמין אתכם לשנות את אמונתכם ונטייתכם ו'לעבור צד' אלינו). גם במקרה הזה - אף חילוני לא פוצה פה ומצפצף נגדם. 3. מדי פעם אני קופץ מהכסא לקול רעש מחריד מהרחוב - מכונית של ברסלבים עם רמקולים בעוצמה של דיסקוטק מרעידה את הרחוב כולו ועוצרת את התנועה, בלב ליבה של תל אביב החילונית. מה זה אם לא מצעד גאווה דתי, בעל אופי של מסיבה (כמו המצעד ההומואי של תל אביב שאתם כל כך מגנים). 4. כל שנה בחודשי הקיץ מגיעים עשרות אוטובוסים עם אלפי אנשים (בימים הזוגיים) ונשים (בימים האי זוגיים) לחוף הנפרד בת"א החילונית: פקקי תנועה איומים, צפיפות ודוחק, ומראות משונים לחלוטין של אנשים ונשים לבושים מכף רגל ועד ראש בשמלות וחליפות בשיא החום והלחות... וזה קורה כל יום במשך כל הקיץ, ולא רק פעם בשנה למשך כמה שעות כמו המצעד שלנו בירושלים. אתה אומר: "מצעד ממש לא הדרך להשיג זאת. מצעד מטרתו לחגוג משהו, מה אתם חוגגים?אם הייתם מעוניינים למחות על משהו הייתם עושים הפגנות, לא מצעדים..." נו, באמת... הרי לא הגדרת הארוע ('הפגנה' או 'מצעד') משגעת את המתנגדים האלימים, אלא עצם קיומו. האם העובדה שמדובר בהפגנה שהולכת ברחוב לאורך ק"מ אחד, ולא עומדת במקום אחד - זה מה שעושה את ההבדל? המצעד בא בראש ובראשונה להפגין למען שוויון זכויות. אני מודה שיש בו גם אלמנט של 'חגיגה', אבל לא 'חגיגה' במובן של 'מסיבה' כמו שאולי התכוונת. אני באופן אישי, כמו רבים מחברי, חוגגים את חרותנו, את העובדה שיש לנו כח נפשי לחיות את חיינו כפי שאנחנו מאמינים, למרות היחס המשפיל המבזה והאלים מצד אנשים אחרים, מצד יהודים אחרים.
אתה מתקומם על כך שאני לכאורה אומר לקהילה שלמה שתסתגר ליום שלם. כמה תיקונים: ראשית, לא כפיתי עליהם להסתגר בבתיהם. אמרתי שמי שלא טוב לו לראות את המצעד, שיישאר בבית. אין ספק שגם מי שייצא מביתו ויסתובב ברחובות השכונות הדתיות והחרדיות לא ייאלץ לראות את ה'תועבה' - המסלול שתוכנן מתוך התחשבות, עובר לאורך פחות מק"מ בין גן העצמאות לגן הפעמון - הרחק מהשכונות הדתיות והחרדיות. חרדי שיראה את המצעד - כנראה שבא במיוחד למקום בו המצעד צועד, ואל ילין על כך. גם 'יום שלם' זה לא ממש מדוייק - משך המצעד הוא 45 דקות (כמה כבר לוקח ללכת פחות מק"מ אחד?) לפיכך, נדרשת המנעות מהגעה לקטע הרחוב שבין גן העצמאות לגן הפעמון, למשך 45 דקות, במקרה שאתה לא יכול בשום אופן לראות את ה'תועבה' של אנשים שנבראו בצלם מפגינים למען שוויון זכויות - זה לא נראה לי מוגזם
. ואם מדברים על מחירו של חופש הביטוי - זה נראה לי מחיר סביר לחלוטין. וודאי מחיר זול יותר ממה שאני משלם לזכות הביטוי של הדתיים בתל אביב החילונית. בהודעה קודמת שלי תארתי כמה וכמה 'מצעדי גאווה דתיים' המתקיימים בתל אביב. הרבה יותר מפעם בשנה, הרבה יותר מ-45 דקות כל פעם. אתן שוב חלק מהדוגמאות: . הלכתי בשבת אחת, מוקדם בבוקר, להזיע בחדר הכושר ברח' בן יהודה בת"א (כל אחד ועונג שבת שלו . מול חדר הכושר יש בית כנסת. בדיוק כשעברתי שם, יצאו מבית הכנסת אל המדרכה עשרות רבות של דתיים, והתחילו בשירים וריקודים בקולי קולות. להזכירך, זה היה בשבת, בשעת בוקר מוקדמת, בליבה של תל אביב החילונים והמנמנמת. חשבתי לעצמי: זה כמו מסיבת גאווה, אבל של דתיים (אפילו לא מצעד גאווה - מפני שלא היה שם עניין של הפגנה, דרישה לשוויון וכד' - סתם שמחה). אין ספק שזה לא התאים לחלוטין לסביבה. יתרה מזאת, אין ספק שזה הפריע מאד לכל השכנים ולכל מי שעבר שם. אף אחד לא פצה פה ולא אמר להם מילה (ולמותר לציין שאף אחד לא איים, קילל, הרביץ, זרק אבנים, ריסס שוטרים או ניסה לרצוח). התגובה ה'קיצונית' ביותר היה מבטים של תמהון. 2. במקומות שונים בתל אביב החילונית (תחנת הרכבת, תחנה מרכזית, רח' דיזנגוף וכד') עומדים מפעם לפעם דתיים ומציעים לעוברים ושבים חילוניים להניח תפילין. גם זה בעיני מצעד גאווה של דתיים (ואולי גרוע מזה - כאן יש פניה יזומה לציבור 'לעבור צד'. במצעד הגאווה שלנו אף אחד לא מזמין אתכם לשנות את אמונתכם ונטייתכם ו'לעבור צד' אלינו). גם במקרה הזה - אף חילוני לא פוצה פה ומצפצף נגדם. 3. מדי פעם אני קופץ מהכסא לקול רעש מחריד מהרחוב - מכונית של ברסלבים עם רמקולים בעוצמה של דיסקוטק מרעידה את הרחוב כולו ועוצרת את התנועה, בלב ליבה של תל אביב החילונית. מה זה אם לא מצעד גאווה דתי, בעל אופי של מסיבה (כמו המצעד ההומואי של תל אביב שאתם כל כך מגנים). 4. כל שנה בחודשי הקיץ מגיעים עשרות אוטובוסים עם אלפי אנשים (בימים הזוגיים) ונשים (בימים האי זוגיים) לחוף הנפרד בת"א החילונית: פקקי תנועה איומים, צפיפות ודוחק, ומראות משונים לחלוטין של אנשים ונשים לבושים מכף רגל ועד ראש בשמלות וחליפות בשיא החום והלחות... וזה קורה כל יום במשך כל הקיץ, ולא רק פעם בשנה למשך כמה שעות כמו המצעד שלנו בירושלים. אתה אומר: "מצעד ממש לא הדרך להשיג זאת. מצעד מטרתו לחגוג משהו, מה אתם חוגגים?אם הייתם מעוניינים למחות על משהו הייתם עושים הפגנות, לא מצעדים..." נו, באמת... הרי לא הגדרת הארוע ('הפגנה' או 'מצעד') משגעת את המתנגדים האלימים, אלא עצם קיומו. האם העובדה שמדובר בהפגנה שהולכת ברחוב לאורך ק"מ אחד, ולא עומדת במקום אחד - זה מה שעושה את ההבדל? המצעד בא בראש ובראשונה להפגין למען שוויון זכויות. אני מודה שיש בו גם אלמנט של 'חגיגה', אבל לא 'חגיגה' במובן של 'מסיבה' כמו שאולי התכוונת. אני באופן אישי, כמו רבים מחברי, חוגגים את חרותנו, את העובדה שיש לנו כח נפשי לחיות את חיינו כפי שאנחנו מאמינים, למרות היחס המשפיל המבזה והאלים מצד אנשים אחרים, מצד יהודים אחרים.