זה לא כל כך מפתיע
הרי כתם האור של הלייזר הוא לא חומר, לא גל ולא מידע. הניתוח קלאסי לחלוטין. דמיין לעצמך שכדה"א נמצא בראשית הצירים ויש שתי פלנטות בקואורדינטות (1,0) ו-(0,1) כשהיחידות של הצירים זה שנות אור. בזמן t=0 אני מכוון את הלייזר פויינטר שלי לכיוון (1,0), ואחרי שנה מופיע על הפלנטה הזו כתם האור* לשמחת תושביו שגילו חיים על כדה"א. אני פתאום מחליט להזיז את הלייזר בתנועה מעגלית במהירות זוויתית קבועה של חצי פאי קווי רדיאנים בשנייה. אחרי שנה ושנייה תושבי הפלנטה ב-(0,1) יראו את כתם הלייזר. אם היו פורשים נייר לבן על הקשת המעגלית בין שתי הפלנטות האלה, כביכול היינו יכולים לראות את כתם הלייזר נע עליו. אורכו של הקטע רבע היקף המעגל (כלומר פאי*שנת אור\2) ומשך התנועה 1 שנייה כמובן, חישוב גס מראה שהמהירות של הכתם היא פי 50 מיליון ממהירות האור. מבחינת האופטיקה של העניין, מעניין מה ירגיש צופה על הקשת המעגלית. אם הלייזר מקוטב לינארית אז ככל הנראה יהיו מקומות על הקשת הזאת שבכלל לא יראו את הלייזר. חשוב לציין שאין כאן שום סתירה לשום תורה פיזיקלית. כתם של אור הוא לא אחד מהדברים שתורת היחסות מגבילה את המהירות שלהם, הוא לא מעביר שום אינפורמציה בין שתי הנקודות שהוא נע ביניהן מהר ממהירות האור. * פיזיקלית זה מגוכך כמובן, אין לייזר עם פיזור כזה קטן.
