לדעתי
ההתמסרות לכוח נעשית ע"י הבנה שהעולם החומרי אינו מחזיק ערכים של ממש עבור הנשמה. העולם החומרי בנוי עבור הכלי שלנו (הגוף שלנו), אמנם עבור החלק הרוחני שלנו - אין חומר. ברגע שאתה עושה את ההבדלה, שהחומר שאתה רואה/מרגיש אינו בעל משמעות אמיתית, אתה מתחבר אל העוצמה. וחוויתי את זה כבר, זאת תחושה של חוסר דאגה, כל מה שבמישור החומרי לא יכול להדאיג אותך. אושו מתייחס לרוח האינסופית (כמו שאתה כינית אותה) ומכנה אותה כ"תודעה הכללית", ועל הכוח הזה אני מדבר. הכוח כבר מביט מתוכך, אך אתה אינך מצליח לעשות את ההפרדה. אינך מצליח להבין שאתה טיפה בים של תודעה. התודעה שמסתכלת מתוכך אינה מייחסת משמעות לחומר, פשוט לא כל האנשים מצליחים באמת לבודד את עצמם ולהרגיש את אותה תודעה.