רוח
לפי הבנתי, צריך שתרגיש בך את הגרעין, הניצוץ של הרוח האינסופית. קטן ככל שיהיה, להכיר בקיומו. הניצוץ הזה לעולם אינו נדבק בזהות הארצית הגשמית, למרות שהוא משחק איתה. הוא מעבר לכל. צריך גם להבדיל (ודברים חשובים אמר ברק בנושא) בין בעיות נפשיות לבין קריאת הניצוץ לחופש. אם הריקנות והנמאסות יכולות להתמלא בזוגיות, חברה, עבודה, הרי שבסך הכל כל שצריך הוא ללמוד מחדש איך ליהנות מהחיים שלך כאדם בעולם החומר והרגש והשכל. ללמוד מה עושה לך טוב ואיך לממש את עצמך בכיוון. ללמוד איך להתגבר על טראומות הנפש, הפצעים שחוסמים ומשתקים אותך. לנסות שוב ושוב עד שיהיה בסדר - לצאת, להיפגש, לטייל, להתעסק בחומר, לאתגר את השכל, לעורר את הרגש. אבל אם באמת כל זה לא נוגע בך גם אחרי שניסית ופתרת בעיות יחסיות אצלך, ותהיה כן עם עצמך, אתה תרגיש שאתה מתפשר על האמת שלך. תגלה ששום דבר ארצי לא יכול למלא אותך, כל עוד לא נתת לרוח שליטה. ואיך מתמסרים? הלוואי והייתי יכול להגיד לך, כי זה משהו בתוכך שצריך להיפתח. התמסרות היא כאשר אתה מקבל בשלמות כל מה שבא לכיוונך, מקבל את הרגע הזה, כולל כל הדברים שאתה מאמין שהם טובים/רעים. מתוך ידיעה שהכל הוא כמו שצריך להיות. אבל במקביל כדאי להסיר את הגבולות הנפשיים שלקחת על עצמך, לנקות את עצמך. ולקבל את המציאות האנושית הבסיסית (כמו שאמרת - מה יקרה אם תקפוץ מהגג) כנתון ולא כמגבלה. אתה רואה את העולם כמגבלה - כי אתה מסתכל בעיניים של גבולות (הראייה או התפיסה היא המגבילה). אפשר גם להגיע למקום של שקט בפנים אצלך, ששום דבר לא נוגע בו ושום דבר לא נמצא בו - אפילו לא מחשבה או תחושה. הוא כל כך עמוק שאפילו אין לו גבול, אין לו סוף. והנה לך דוגמה למשהו שהוא הכי שלך, ובכל זאת לא מוגבל. ההתמסרות באה מתוך אמון בקיום, בקוסמי, במה שאין לו מילים אבל אתה מרגיש בנוכחותו התמידית בך. נגיד ככה - הקיום שלך הוא דבר קיים, נתון, כמו שהוא. הקיום הוא אחד. החלוקה והגבולות והזהויות הן זווית הראייה שלך. זאת אומרת, מה שאתה רואה עכשיו במיאוס כגשמי, גס, חסר חיים, חסר אהבה ונשמה - הוא ביטוי של אותה רוח אינסופית. אתה פשוט רואה את פני השטח, את הקנקן. ולא צריך ללכת רחוק - הגוף שלך הוא לכאורה מין בית כלא כזה, אבל בעצם הוא גם המקדש וגם הרוח החיה עצמה. כאדם אתה יכול לחוות התמסרויות קטנות, לדוגמה באינטימיות מוחלטת (לא מדבר דווקא על משהו מיני) כלפי אדם אחר, או בישיבה לאור השמש, או באותו שבריר שנייה של התפעלות מיופי הגשם או הפרח
