אולי אתה צודק
כי אני נזכרת איך תמיד מבקשים תמונה (הגברים). תמיד רוצים לראות איך אני נראית. אבל מגיעים אלי, קודם כל בגלל השיחה. חוצמזה: גבולות: חושבת שגבר שמן מאד, גם האישיות שלו תהיה קשורה לזה. קשה לי להסביר לך במילים הרגשה שיש לי באופן נורא בסיסי, שגוף ונפש קשורים אחד לשני. אני חושבת שאישיות משתקפת בעיניים, בצורת האצבעות, בכל הפרטים של הגוף. קשה לי להאמין שאדם עם אישיות מעניינת (בעיני) לא אראה אותה גם בגוף שלו, בעיניים, בחיוך, בתנועות ובג'סטות. זה אף פעם לא קרה. אני מכירה מישהו, לא חתיך, הוא קצת מכוער אפילו, אבל כשאני חושבת עליו, נמתח לי חיוך על הפרצוף. הוא שובב, אמיתי, שד שכזה.. אין בינינו כלום, חוץ מיחסי עבודה, אבל אם זה היה מתאים לי (ולו) אז הייתי יכולה לראות את שנינו ביחד. בעוד שנים, כשנזדקן, אז עם מה תחיה? עם האישיות. ואישיות גם בונה את הגוף שלה, מנהלת את חייה, עושה דברים שמעניינים אותה, לומדת... זה הרבה יותר משתלם בעיני. המראה חשוב, אבל הוא באמת בעיני המתבונן. אסתטיקה זה כמו פורנוגרפיה: עניין של גאוגרפיה (כמשל. יש עוד גורמים).
