מצטרפת...
לדיעה שהסיבה היחידה שאני יכולה להעלות בדעתי שלא ארצה ללמד מישהו, תהיה הגישה שלו. גם אז, כמובן, אנסה קודם לטפל בזה. גישה - אני מתכוונת למישהו שבא להראות שהוא חזק, שהוא יודע, שרואה בכל דבר תחרות, ולא מספיק רגיש לשלמותם של התלמידים האחרים. מבחינתי, זהו כלל בל יעבור. כל דבר אחר, אינו סיבה, וגם לא נתקלתי בבעיה כזו. זכור לי מקרה אחד של איש יחסית מבוגר, שלמד אצל מורה אחר הידוע בעבר התחרותי שלו, ובא גם אלינו "כדי להוסיף אימונים". עלה למזרן בלי להציג את עצמו, חגר חגורה לבנה שלא ברור אם אכן זו דרגתו, וכל פעם שתלמיד הציג שאלה למורה הוא מיד התחיל "להסביר" לו בלי לשים לב (?) שהמורה גם התחיל לענות. כשהתחלנו לתרגל חופשי, הוא התחיל לבצע תרגילים קרביים מסוכנים, בלי לוודא קודם אם האוקה שלו מכיר את התרגיל ויכול ליפול בביטחון, הביצוע היה מחוספס ומסוכן. מהר מאוד התחילו החברה לדחות את ההזמנות שלו לרנדורי. המורה דיבר איתו, אני דיברתי איתו. לא עזר. באחד השיעורים להם הייתי אחראית (המורה לא היה), ניגשתי אליו לפני הרנדורי והודעתי לו, בפסקנות - אני מודה - אילו תרגילים הוא לא עושה. יותר הוא לא הופיע, החברה הודו לי ואיש לא מצטער. ואגב, זה מתקשר לדעתי לדיון שהיה כאן על תחרותיות. הגישה, הגישה... אני לא יכולה לחשוב על שום סיבה אחרת לא לרצות ללמד, אדרבא, זה במהות האומנויות שלנו, שיש מקום לכל אחד.