שאלה

שאלה

שאלה בקשר למילה התעלתה.

למשל במשפט הבא - "איך אחד לקח את נקודת הפתיחה שלו והוריד אותה לטמיון בעוד האחר התעלה עליה ושבר את כל המוסכמות"

האם עלי לכתוב התעלה עליה או התעלה מעליה?
או שמא שתי הצורות תקינות?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אתה מתייחס לנקודת הפתיחה בצורה מוזרה

אתה יכול להוריד לטמיון כל מיני דברים (השקעה, למשל), אבל נקודת פתיחה? לא מסתדר לי. אני ממליצה לך לגגל קצת את הצירוף ולראות באילו הקשרים משתמשים בו (לרוב של עבודה, השקעה מרובה של זמן/כסף או דברים דומים).
&nbsp
גם "התעלה" לא ממש מסתדר לי כאן; אם כבר צמח ממנה / התפתח ממנה / הוציא את המיטב...
&nbsp
ואולי יהיה ברור יותר אם תסביר מהי אותה "נקודת פתיחה".
 
תשובתי

מדובר בשני חיילים - האחד חסון, מלא פוטנציאל והשני שמנמן ושלומיאל.
&nbsp
האחד עסק במרדנות, וגרם לכך שיעיפו אותו מהטירונות בעוד האחר התעלה על כל המכשולים, גם בפן הצבאי וגם האישי, ועבר את הקורס בהצלחה.
&nbsp
זו הפסקה המלאה - "כשאני נזכר היום בשתי הדמויות מהטירונות, אני לא יכול שלא להרהר על הניגוד ביניהם. איך אחד לקח את נקודת הפתיחה שלו והוריד אותה לטמיון בעוד האחר התעלה עליה ושבר את כל המוסכמות."
&nbsp
אולי יש מילה עדיפה מ"נקודת פתיחה"...?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אם כך

נתוני פתיחה או נקודת מוצא, ועדיין בעיניי לא זה ולא זה... וכאמור, אף אחד מאלה לא מתאים (לדעתי) ל"הורדה לטמיון" (כפי שהסברתי בתגובתי הקודמת).
&nbsp
למה לא להשתמש במשפט שכתבת במקום ללכת סחור סחור?
"האחד עסק במרדנות, וגרם לכך שיעיפו אותו מהטירונות בעוד האחר התעלה על כל המכשולים, גם בפן הצבאי וגם האישי, ועבר את הקורס בהצלחה."
&nbsp
זה בדיוק זה (בגדול; יש גם מה לשפר במשפט הזה). המשפט השני שאתה מנסה לתקן נראה לי כמו פרשנות מיותרת שמנוסחת לא מוצלח.
&nbsp
אגב, אני חושבת שעדיף "להרהר בניגודים ביניהם" ולא "על".
 
"כשאני נזכר היום בשתי הדמויות מהטירונות, אני לא יכול שלא

"כשאני נזכר היום בשתי הדמויות מהטירונות, אני לא יכול שלא להרהר על הניגוד ביניהם. איך אחד לקח את נקודת הפתיחה שלו גדושת הפוטנציאל והוריד אותה לטמיון, בעוד האחר התעלה על זו שלו הנמוכה מים המלח וניתץ את כל האין-ציפיות."
 
תודה לשניכם


trilliane האם לא תקין/מקובל לכתוב "מהרהר על"?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
בשמחה


לא יודעת לגבי "תקינות", האקדמיה ללשון לא עוסקת בכך...
לי אישית זה לא ממש מסתדר בהקשר, ונראה שמילון ספיר תומך בכך:
&nbsp
מְהַרְהֵר [תמ]
1.(בּ-) חושֵב, עולות במוחו מחשבות, עולה בו הִרהוּר: מהרהר בלבו (ברכות ג, ד)
כּל הַיום הִרהַרתי בכָך
2. (אַחַר-, על-) חושד, מותח ביקורת על-: כּל המהרהר אַחַר רַבּו, כאילו מהרהֵר אַחַר שכינה (סנהדרין קי.)
http://www.milononline.net/value.php?vldid=992182
&nbsp
אני חושבת ש"על" הגיע מפעלים דומים כמו "חושב על". אני מכירה בעיקר "מהרהר ב" בהקשר הזה ולא בדקתי עד כמה מקובלת האפשרות השנייה (אתה יכול לחפש בגוגל ולהתרשם).
 
בוהק

&nbsp
העיניים בהקו מתקווה או בתקווה?
&nbsp
הנה ההקשר - מבחינתם עוד היה סיכוי שאחזור, אפשר היה לראות את זה בעיניים של השגריר שלהם, שבהקו בתקווה, כזו שגרמה לי להתהפך מבפנים.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אפשר כך או כך, המשמעות מעט שונה

אני מעדיפה "בתקווה", נשמע טוב יותר, אם כי אישית הייתי מוותרת על המליצה הזאת, כפי שאתה יודע...
&nbsp
ואגב, שים לב שאתה מערבב משלבים, כי שאר המשפט מנוסח במשלב בינוני למדי. אתה צריך להשתמש יותר בכינויי קניין חבורים ופחות בניסוחים דיבוריים כמו "אפשר היה לראות את זה".
&nbsp
למשל:
מבחינתם עוד היה סיכוי שאחזור; ניתן היה לראות זאת בעיניו של השגריר שבהקו בתקווה, כזו שגרמה לי להתהפך מבפנים.
&nbsp
אני עדיין לא אוהבת את "מבחינתם" או את "להתהפך מבפנים", אבל אי אפשר לשפוט משפט במנותק מהמכלול.
 
שתי שאלות

&nbsp
1. האם הביטוי "טעם של עוד" נחשב סלנג? משלב לשוני נמוך? האם ישנו צירוף בעל משמעות דומה במשלב לשוני גבוה יותר?
&nbsp
2. האם תקין לכתוב "צוותת", במשמעות של צוותו אותך?
&nbsp
תודה לעונים :)
 
1. לפי מילון רב מילים, ביטוי זה אינו נחשב לא לסלנג ולא למשלב

דיבורי (שכן במקרים שבהם נמנים ביטויים עם קטגוריות אלה, מציין זאת המילון במפורש - ומכלל לאו אתה שומע הן). כלומר ביטוי זה נמנה עם השפה הכתובה הבינונית (שפת העיתונות למשל).
2. לא תקין. הצורה התקינה היא צוּותָ. (הוספתי כאן ניקוד עזר, שהוא צורת הטיפול המומלצת ע"י האקדמיה במילים "בעייתיות).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
1. לא ממש סלנג, אבל כן שפה מדוברת, משלב לא רשמי

מתאים גם לשפת העיתונות הלא מעונבת (לתחושתי הלשונית). עד כמה שהתרשמתי מהכיוון שלך, זה לא במשלב הספרותי שאתה מכוון אליו (אם כי אין לי ספק שרבים מהסופרים בימינו לא יימנעו מכך).
&nbsp
אני חושבת שחלק ממה שמנמיך את המשלב הוא השימוש ב"של" לפני המילה "עוד" (שאינה שם עצם). הניסוח התקין יותר הוא "טעם לעוד" ומכיוון שיש כאן השאלה, אולי עדיף "רצון לעוד" / השתוקקות לעוד (משהו בכיוון). זה יהיה כמובן פחות מחויך ויום-יומי, אז האלה רק מה אתה מחפש.
&nbsp
2. לא, מכיוון שבעברית שני עיצורים רצופים ללא תנועה חוצצת ביניהם (כלומר הראשון בשווא נח) לא נכתבים; נכתב רק עיצור אחד בדגש חזק (משלים) וכך זה גם בכתיב חסר הניקוד. בנטיות עבר המסתיימות בתי"ו אחרי שורש המסתיים בתי"ו אמורים לכתוב תי"ו אחת בלבד, אבל ההגייה בעברית בימינו היא של שתיים (כאילו הראשונה בשווא נע, בד"כ) וכך גם הכתיב הרווח. אפשר להשתמש בניקוד עזר, ועדיין לקחת בחשבון שהוא לא בהכרח יהיה ברור לקורא. הפתרון שאני ממליצה עליו הוא "מעקף", כלומר לנסות לעקוף את הבעיה באמצעות ניסוח אחר (למשל "ציוותו אותך").
 
דומני שאת נוקטת כאן החמרת יתר, ושניתן להשתמש ב"טעם של עוד"

בלא כל חשש גם בכל דבר ספרות (ובלבד שאיננה 'ספרות מעונבת' כלשונך
).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לא נקטתי כל החמרה וודאי שניתן להשתמש בביטוי, זו חירות הכותב

הוא יכול להשתמש ללא חשש בכל ביטוי שיבחר, כולל בסלנג. השאלה היא רק מה סגנון הכתיבה שלו ומה מתאים לו, ולמיטב התרשמותי הוא מכוון גבוה יותר ולכן הגבתי בהתאם.
 
למעלה