שאלה

[trilliane]

זה יותר דיבור יום-יומי לא רשמי, ולכן גם מופיע במילון הסלנג

המקיף של רוביק רוזנטל (אבל זה לא ממש "סלנג").

 

[חוכך בדעתו 2]

זהו, שזה לא סלנג (ואף לא 'שפה מדוברת'), ומלהיכשל

בטעות שזו רמתו של הביטוי ניסיתי למנוע אותך - זאת הייתה מטרת תגובתי לטריליאן.
זו לא שפה שישתמש בה עמוס עוז, אך לטעמי כל סופר שאינו אושיית ספרות יכול לנקוט אותו בלא היסוס.

 

[trilliane]

אבל לא כתבתי שזה סלנג... ולגבי רמת הביטוי, אני עומדת מאחורי

דבריי, ואף נימקתי מבחינה דקדוקית מדוע זה לא יכול להיות ביטוי תקני. לדעתי הכללתו במילון הסלנג המקיף מדברת בעד עצמה (כאמור, לא סלנג, אבל בהחלט ברמה של שפה מדוברת, יום-יומית, לא רשמית, לא ממש מעבר לכך).

 

[חוכך בדעתו 2]

סלנג - התייחסתי לדבריו של אור הקטן (וגם בדברייך היה מעין

קל המטה את המחשבה לעבר הסלנג: ...הוא יכול להשתמש ללא חשש בכל ביטוי שיבחר, כולל בסלנג").

רמת הביטוי:
- עיתון הארץ - 290 מופעים (כולל במאמרים שאינם מתחום המסעדנות)
- מעריב - 23 מופעים (כנ"ל)

הבחינה הדקדוקית - השפה אינה מתמטיקה.

מילון הסלנג - רבמילים (בלי תיוג של סלנג או של שםה דיבורית).

 

[trilliane]

הלא מלכתחילה כתבתי שזה קיים גם בשפת העיתונות, לשם מה החיפוש?

ואכן, השפה אינה מתמטיקה; אבל בעיניי היכללות במילון הסלנג חזקה יותר מסיווג במילון שידוע כליברלי (ולכן לא ממהר להנמיך משלבים) וכמו כן בד"כ מילונאים מסווגים משלב כדיבורי רק אם הוא מובהק, כלומר משלב נמוך. כאן מדובר במשלב בינוני-נמוך ולכן זה לא מפליא אותי.

זאת ועוד, פעולה חיובית כמו סיווג בקבוצה חזקה יותר מהסקה על דרך השלילה מאי-ציון משלב. דומני שאתה מעניק לאי-הסיווג במילון רב מילים חשיבות חזקה יחסית ו"גושפנקא" שלא בהכרח הייתה להם כוונה לתת.

בשורה התחתונה, הצירוף מאפיין שפה לא רשמית וזה אך הגיוני בהתחשב במבנה הדקדוקי שלו.

 

[אור הקטן 2]

עומד בפתח

האם הצירוף תקין/מקובל? האם הינו במשלב לשוני בינוני-גבוה?
&nbsp
הנה ההקשר - "אבל אני ידעתי את האמת, שבשורה נוראה עומדת בפתח"

 

[trilliane]

תקין, מקובל ובמשלב בינוני גבוה

אבל פחות מתאים להקשר במשפט, לדעתי.
חשבתי שעדיף "רובצת על פתחנו" (או אולי על ביתנו?) ואז גיגלתי וראיתי שיש יותר "רובץ לפתחו" בהקשר קצת שונה, אז אני כבר לא בטוחה.

 

[אור הקטן 2]

אבדוק את זה, תודה

 

[חוכך בדעתו 2]

'עומדת לנקוש על דלתנו'.

 

[אור הקטן 2]

ברשותכם

מחפש מילה נרדפת ל"ברשותכם". המילה לא מתאימה כיוון שהיא נאמרת מפיו של רופא אדיש, והיא מקנה לו מין אדיבות. מחפש מילה נרדפת או משפט שרופאים נוהגים לומר כשהם מתחילים לדבר בפני החולה.

הנה ההקשר -

דוקטור גלפנד כבר שקע בכיסא העור שלו ולחץ על כפתור הטלפון. "מלכה, אל תעבירי אלי שיחות בחצי השעה הקרובה", הורה למזכירתו.
הוא הזדקף במושב, הטה את המסך וסוף סוף הביט עלינו. "אני אתחיל ברשותכם", אמר. הרגל של אמא החלה לנתר, כפי שקורה תמיד כשהיא לחוצה. הוא העביר מבט ארוך על שלושתנו, לוודא שאנו קשובים.

אולי "אני אתחיל עתה" (במקום החלק המודגש), אולי זה יפתור את הסוגיה...

 

[trilliane]

זה נשמע יותר נימוס רשמי קר וממש לא אדיב בהכרח

אבל אתה יכול פשוט לוותר על המילה וחסל... או לוותר על "אני אתחיל" ופשוט לתת לו להתחיל... לא יודעת מה נאמר לפני או אחרי אז קשה לי לייעץ.
&nbsp
אם אתה מחפש איזו פתיחה לדברים, אפשר גם משהו קר יותר כמו "לענייננו" או "בחנתי את התיק" או (אם תשומת הלב לא מופנית אליו) "אני רוצה להתחיל". יש אין ספור אפשרויות, אבל באמת שבלי הקשר מלא זה קשה.

 

[אור הקטן 2]

עזרת לי בכל זאת (גם בלי ההקשר)

ויתור על המילה מסתמנת כאפשרות הנכונה.

 

[trilliane]

 

[אור הקטן 2]

לרדת

&nbsp
"הוא החל להסביר בכלליות על המחלה, מבלי לרדת לפרטים מטרידים"
&nbsp
האם "לרדת" בהקשר הנ"ל נחשב סלנג, אם כן, אולי עדיף "מבלי להתעמק בפרטים מטרידים".

 

[trilliane]

לא סלנג אלא משלב דיבורי, אכן

"הוא החל להסביר על המחלה בכלליות, בלי להתעכב על הפרטים המטרידים" (ואלמלא סוף המשפט הייתי מציעה פשוט "מבלי לפרט"). אפשר גם "תוך שהוא פוסח/מדלג/מוותר על הפרטים המטרידים" (אם אתה ממש רוצה להדגיש שזו השמטה מכוונת).

 

[אור הקטן 2]

תודה על התשובה, עזרת כהרגלך

 

[חוכך בדעתו 2]

הערה צדדית. דומני ש'בכלליות' היא מילה במשלב דיבורי

(לא רחוקה כל כך מהמילה 'בכללי'), ועדיף להשתמשבמקומה בצירוף 'באופן כללי'.

 

[אור הקטן 2]

תודה על שתי ההערות חוכך

 

[trilliane]

לא; זו צורה רגילה של תה"פ בעברית, כמו במהירות, בזהירות,

בנחישות, באדיבות, ברכּוּת, בקלות ועוד ועוד.
במקום להשתמש בצירוף מסורבל של "באופן <שם תואר> אפשר ומקובל להשתמש בתואר הפועל הנוצר ממילת היחס ב+שם עצם מופשט, לרוב כזה המבטא תכונה (פעמים רבות בגזירה של תואר+וּת). זה תקין לחלוטין ולא שייך למשלב הדיבורי.

 

[חוכך בדעתו 2]

כמובן

: באבהות, באמנות, באיתות, באלוהות, באימהות

כהנה וכהנה תוארי פועל הנגזרים בדרך של ב+שם עצם מופשט.
שפה אינה מתמטיקה. 'החוק' לפעמים מתקיים ולפעמים אינו מתקיים.
כך גם במקרה של בכלליות: תואר פועל דיבורי למהדרין.