כאחד שמוציא לטיולים כלבים הרבה, הרבה-הרבה,
יותר תוקפניים (או ריאקטיביים=תגובתיים, בעלי תגובות יתר בעגה המקצועית) ממה שאתה מתאר פה, במסגרת התנדבות בצער בעלי חיים ר"ג, אני יכול רק לומר לך שמעבר לשיקום ההתנהגותי שמבוסס על חיזוקים חיוביים, חיזוקים פונקציונליים, התניות נגד (כלומר להתנות את מה שכרגע נתפס אצל הכלב כמשהו מאיים או חשוד למשהו חיובי יותר) וכדומה, ושעבור כל זה נדרשת עבודה יסודית, ממוקדת ומדויקת מאוד - מעבר לזה יש גם את עניין ההתנהלות היומיומית עם הכלב. ההתנהלות היומיומית עם הכלב יכולה להיות פשוטה הרבה יותר ברגע שלומדים כמה פרוטוקולים וכמה טכניקות פשוטות מאוד להתנהלות יומיומית עם הכלב.
לא תידרשנה להערכתי יותר מפגישה אחת או שתיים עם מאלף כדי ללמד אתכם כמה פרוטוקולים פשוטים להתנהלות יומיומית איתו שאולי לא יבצעו מהפך התנהגותי מפליג אצל הכלב, אבל לפחות ילמדו אותו "נוהלי טיול" שבעזרתם כל התופעות הללו שאותן אתה מתאר ימנעו כמעט לחלוטין ושיעזרו לכם מאוד לטייל עם הכלב מבלי שכל טיול יהפוך להיות "סרט" כדבריך.
בעיקרון מדובר בעבודה עם קליקר ופאוץ' עם חטיפים, כשהכלב לומד התניה אחת פשוטה למראה כל אדם או כלב שמטריד אותו או שנראה לו חשוד או מאיים (והלא זו הסיבה לתגובה תוקפנית או ריאקטיבית) - במקום לגשת ולבדוק אותו או לקפוץ אליו או חמור מכך, הוא לומד פשוט להחזיר מבט אל הנוהג למראה אותו טריגר למשמע צליל הקליקר כדי לקבל חטיף.
מהר מאוד ההתניה הזאת נטמעת אצל הכלב, ובכל פעם שהוא חולף על פני טריגר כזה, במקום "לצאת" עליו או לכיוונו, הוא לומד להחזיר מבט אליכם. לעיתים נדרשות כמה וכמה הפניות מבט כאלו תמורת קליק+חטיף עד שהטריגר חולף. (לטכניקה קוראים Look At That או בראשי תיבות - LAT).
בחצי שעה אנחנו מלמדים בצב"ח ר"ג את המתנדבים שלנו, אלו שיוצאים עם הכלבים הבעייתיים, ושאינם מאלפים ואין להם שום ידע מקצועי קודם, את נוהלי הטיול הללו ואת הפרוטוקולים הפשוטים הללו.
שוב, לא מדובר בעבודת שיקום התנהגותי יסודית (שעבורה פגישה אחת או שדתיים עם מאלף לא תספקנה) אבל בפירוש נוהלי הטיול הללו יכולים לעזור לכם מאוד ולהקל עליכם מאוד את חוויית הטיולים היומיומיים שלא יהפכו אותם לסרט.
במצטבר, יש לזה גם ערך שיקומי - הכלב לומד איפוק, לומד מאוד לסמוך על בעליו שיחלץ אותו ממצבים מאיימים ("הנה אדם חשוד, אני מפנה את מבטי ממנו כלפיך, אתה תצ'פר אותי, והאיש החשוד ייעלם בינתיים"), לומד להיות מתואם עם בעליו, לומד שאין זה מתפקידו להגן על הבעלים, ובעיקר - יש כאן ערך משמעותי מאוד של התניית נגד - הכלב לומד להבין (ברמת ההתניה הרגשית) שכל בנאדם או כלב שנתפס בעיניו כרגע כחשוד או כעוין מנבא את בואו של החטיף הטעים, ולכן מתקשר אצלו, בסופו של דבר, לחוויה חיובית, במקום להיות משהו עוין או מאיים כפי שזה כרגע.
