ואגב עניין תחושת הבעלים מאוד רלוונטי לנו
אבל אני לא סגור על כמה הוא רלוונטי לפותחת השרשור, הכלב אצלם כמה שבועות בודדים והוא לא כלב צעיר. יכול להיות שהוא בחרדה ממקום חדש ומוציא את זה בצורה רעה.
גולי קשור אלינו בצורה פסיכית, הוא כלב רגיש בצורה יוצאת דופן, כמישהו לא מרגיש טוב הוא לא יזוז ממנו, כשמישהו בדיכאון או עצוב הוא יצא מגדרו לגרום לו להרגיש טוב, אם רק היית רואה איך הוא היה עם הבת זוג שלי כשהיא הייתה בשבעה על סבתא שלה היית מבין, אם היית רואה איך הוא היה עם באפי כשהיא הייתה נכנסת לחרדה בגלל זיקוקים היית עם דמעות בעיניים. וכשאנחנו בחרדה הוא יגן עלינו. הבעיה היא שהוא לא מבין שאנחנו בחרדה מזה שהוא יגן עלינו ופה מתחיל המעגל,לחץ--->קיצור רצועה--->כלב דרוך--->תגובה--->עוד יותר לחץ שלנו. ידענו את כל זה גם בזמנו אבל כשאתה כל הזמן בתוך הסיטואציה אתה מוצא את עצמך לא מסוגל להפריד את זה והכלב מושפע מזה במיוחד כלב כל כך רגיש אלינו כמוהו. בגלל זה הלכנו על אופציית הפנסיון, כי אנחנו לא הצלחנו להירגע.
אבל אני לא סגור על כמה הוא רלוונטי לפותחת השרשור, הכלב אצלם כמה שבועות בודדים והוא לא כלב צעיר. יכול להיות שהוא בחרדה ממקום חדש ומוציא את זה בצורה רעה.
גולי קשור אלינו בצורה פסיכית, הוא כלב רגיש בצורה יוצאת דופן, כמישהו לא מרגיש טוב הוא לא יזוז ממנו, כשמישהו בדיכאון או עצוב הוא יצא מגדרו לגרום לו להרגיש טוב, אם רק היית רואה איך הוא היה עם הבת זוג שלי כשהיא הייתה בשבעה על סבתא שלה היית מבין, אם היית רואה איך הוא היה עם באפי כשהיא הייתה נכנסת לחרדה בגלל זיקוקים היית עם דמעות בעיניים. וכשאנחנו בחרדה הוא יגן עלינו. הבעיה היא שהוא לא מבין שאנחנו בחרדה מזה שהוא יגן עלינו ופה מתחיל המעגל,לחץ--->קיצור רצועה--->כלב דרוך--->תגובה--->עוד יותר לחץ שלנו. ידענו את כל זה גם בזמנו אבל כשאתה כל הזמן בתוך הסיטואציה אתה מוצא את עצמך לא מסוגל להפריד את זה והכלב מושפע מזה במיוחד כלב כל כך רגיש אלינו כמוהו. בגלל זה הלכנו על אופציית הפנסיון, כי אנחנו לא הצלחנו להירגע.
), על מקרים בהם הבעלים כבר מתחיל להרגיש חוסר-אונים אל מול הכלב. ושברגע שזה קורה - הכלב כבר פחות רלוונטי. הבעיה כרגע היא בבעלים, וצריך קודם כל לעזור לו להתגבר על כך! ורק אחר כך לחזור ולעזור לכלב.