מכיוון שהישר BC מקביל לציר Y,
הנוסחה שלו היא: X=A, כשהעֶרֶך של A קבוע, אם כי עדיין לא ידוע לנו. המשמעות של זה היא: כל נקודה שלא תיקח על הישר הזה, ה-X שלה ישאר ללא שינוי, לא חשוב מה ה-Y. בשביל למצוא את הקואורדינטות של נקודה B, נפתור מערכת של שתי משוואות עם שני נעלמים, והמשוואות האלו הן בדיוק הנוסחאות של שני הישרים, ש-B היא נקודת החיתוך שלהם: Y=X/2-4 X=A הערך של X כבר נתון במשוואה השנייה. מציבים אותו בראשונה ומקבלים ישירות: Y=A/2-4 בדיוק באותה דרך נמצא את הנקודה C, שהיא נקודת החיתוך של הישרים: Y=8-X X=A וזוהי מערכת המשוואות עבור הנקודה C, והקואורדינטות שלה הן: X=A, Y=8-A עכשיו נשתמש בנתון הנוסף כדי למצוא סופית את A. נתון ש-Y של נקודה B הוא בדיוק ב-3 יחידות יותר מ-Y של נקודה C. כלומר: A/2-4 - (8-A) = 3 פותרים את המשוואה ומוצאים את A: A/2-4-8+A=3 3A/2=15 A=10 נשאר לנו רק להציב 10 במקום A בקואורדינטות של B ו-C בשתיהן X=A=10 בנקודה B Y = A/2-4 = 10/2-4 = 1 בנקודה C Y = 8-A = 8-10 = -2 כלומר הנקודות הן: (B(10,1 ו-(C(10,-2 הערה: נתון אחד לא כל כך כתוב: שהנקודה B נמצאת מעל נקודה C. רק רואים את זה בשרטוט! לכן, בעיקרון, קיים פתרון נוסף, כאשר הן מתחלפות במקומות. זה קורה משמאל לנקודה A, וליתר דיוק כאשר X=6. אבל מכיוון שהבאתָ פתרון אחד בלבד, אז מן הסתם כוונת המשורר היתה להסתמך על התמונה ולהחליט ש-B נמצאת מעל C.