שאלה

אכן

ומי שרוקד איתי זה האחד והיחיד יענקל'ה לוי, רק חבל שלא ממש רואים אותו..(התמונה צולמה במפגש הפורומים אצל "זה הזמר" מנהלת פורום ברבור באוגוסט 2005 )
 
יענקל'ה.. איזה מוצלחת ?

התמונה "על הפנים"..... הרי לא רואים את הפנים שלך... מכל מקום... המסגרת מרשימה.
 
דבל'ה - אל תמעיט מיופיה של אוהבת...

בגרמנית יש משפט : "שיינה ריקן אוך אנציקן" גב יפה גם כן מענין. אם היא היתה מפנה אלי את הפנים - מה אתה היית רואה בתמונה? את מה, שאני חשתי באחורי. לכן - עדיפה התמונה הזו - "על הפנים". יענקלה לוי
 

AyeleDance

New member
אתם צודקים בהחלט -

אנו כאן כמהים לרועה הקטנה ולהורה מדורה בלבד - שום דבר אחר לא יכנס בשערנו:) מי זה בכלל השלמה הזה? מעולם לא שמעתי עליו. כולכם מוזמנים למחנות חו"ל לראות מאות רקדנים רוקדים רק את הריקודים האלה במשך 3 ימים ולילות :)
 

ylamm

New member
לא לחפש שם אחר להרקדות העם

להרקדות שיש היום, הנקראות ריקודי עם, צריך לדעתי להמשיך לקרוא ריקודי עם. להמשיך להשמיע שירים חדשים לצד ישנים. כמו שלריקודים סלונים לא משנים את השם, ולריקודי בטן (שמאד פופולאריים היום) לא משנים את השם...יש היום חוגים רבים כמו ריקודי MTV או ג'ז וכו' וכל אחד בוחר לעצמו. מי שלא אוהב את סגנון ריקודי העם גם שירים חדשניים לא יימשכוהו. היתה לי שיחה דומה עם אחי שאוהב רק טכנו וריקודי מועדונים, ונסיתי להסביר לו..אך ללא הועיל. מה גם שאני, גם בצעירותי, נהנתי מהשירה העברית האמיתית וגם ממוזיקת דאנס, אך את הדאנס אני מעדיפה לשמוע באוזניות כשאני צועדת במרץ. לכן חשוב לנו ציבור הרוקדים לא לנסות לשנות סגנון שכל-כך אהוב עלינו כי אז נאבד את הזהות האמיתית של ריקודי עם. גם למחיר של קירוב אנשים חדשים וצעירים יש גבול.
 
לא מדובר בשינוי שם

לפחות לא אני דיברתי על כך. אני שאלתי, האם זה שהשירקודים הם בני זמננו ולא מנגינות או שירים ישנים,מקדם ומביא עוד אנשים להרקדה. בכל אופן, יש דיעות שונות ותודה על תגובתך.
 
יענקלה. סקירה מעניינת.

נהנית לקרוא את דבריך ומסכימה עם מרביתם. אך לא אכנס לזה, אלא לפתרון שמצאו לשמחתי חלק מן המרקידים. ריגשת אותי בהזכירך ריקודים כמו: "הנך יפה", "על גמלי", "בת הכרמל" וכו' לצערי ריקודים אלו ניתן לרקדם לרוב, רק בהרקדות הנוסטלגיה. ויחד עם כל אהבתי לריקודים אלו יכולה אני ליצור רשימה לא מבוטלת של ריקודים חדשים שגם אותם אוהבת לרקוד. אז מה עושים? הפתרון הוא בהרקדות המגוונות. המשלבות ישן עם חדש, כמבנה הרקדה. (ולא כתופעה חריגה מדי פעם) ניתן לראות את זה היטב בהרקדות במטרווסט ובגן נחום. וישר כוחם של מדריכי ההרקדות הנ"ל שהשכילו דעת את צרכיהם של לא מעט רוקדים, כמוני. כך שלי ומבחינתי, זהו הפתרון האידאלי לעבור את השינויים בשלום. ורק אחת לסיום כשאני רציתי לעודד מישהי להתחיל לרקוד, בטעותי, הבאתי אותה להרקדה ב"ספורטק", מתוך מחשבה שתראה "שרקודי עם זה לא רק צדיק התמר..." ובסוף ההרקדה (שאני נהניתי בה מאוד) לשאלתי - מה את אומרת? היא שאלה אותי... ואיפה כל השירים הישראלים היפים .... ושנינו יודעים למה היא התכוונה שבוע טוב
 

ZEEVS1970

New member
משפט שאהבתי במיוחד בדבריך../images/Emo45.gif

"כלומר - שירי ארץ ישראל , שעליהם בנויים ריקודי העם שלנו, שאנו מנסים לשמור בנוסטלגיה , בביצוע חדש, יכולים להלהיב , גם את הדור הצעיר." גם אני חושב שאפשר לקרב צעירים לריקודי-עם עם ביצועים חדשים לשירים ישנים. מה שעושה את ההבדל הוא העיבוד המוסיקלי ויש ביצועים אינסטרומנטליים נפלאים לריקודים ישנים שלדעתי לא מזכירים בכלל את הביצועים הישנים של פעם. די אם נזכיר את הביצוע האינסטרומנטלי היפה של "הפרחים" ל"הנך יפה רעייתי" או את הביצועים התזמורתיים היפים שננסי ברנדס עשה ל"יש פרחים" ול"הורה נעורים" או את היצוע האינסטרומנטלי המקסים לריקוד הישן "אגלי טל" שאיננו שונה כלל בסגנונו המודרני מריקודים כמו "שושנים של פחם" או "איילה" שחוברו בשנות ה90. אולי בהרקדות נוסטלגיה יש אנשים שמבקשים להתרפק דווקא על הביצועים הישנים של פעם עם האקורדיאון החליל והתוף אבל אני אולי גם בגלל גילי הצעיר יחסית לרוב רוקדי הנוסטלגיה דווקא העדפתי תמיד ביצועים כמה שיותר חדשים ומודרניים. אני טוען בדיוק כמוך יענקל'ה שאם מדריך ישכיל ללמד ריקודים ישנים בהרקדה רגילה אך ישתמש בביצועים מודרניים ונעימים לאוזן הרוקדים לא רק שלא יתנגדו אלא ישמחו ללמוד כל ריקוד כזה ואפילו יופתעו מן הסתם מכך שהריקוד מצד אחד מיוחד ומקורי ומצד שני לא קשה מדי וזה הרי בדיוק סוד כוחם ויופים של הריקודים הישנים.
 

No name for now

New member
ריקודי עם זה עדיין לעם

התרבות משתנה ולכן גם ריקודי העם גם עוברים שינוי בסגנון השירים והריקודים, את העם אי אפשר להחליף זה שהסגנון הישן השתנה לא צריך להיתפס כדבר רע, אתה בעצמך סיפרת לא פעם כמה קשה היה לך בגלל הדור היותר ותיק. כל דור מביא משהו חדש, כיוון שהמדינה משתנה וגם התרבות, אם זה טוב או רע זה ויכוח אחר אבל אי-אפשר לחסום את השינוי באמצעות הידבקות לסגנון הקודם בריקודי עם. הותיקים צריכים לקבל את החדש, והלא ותיקים צריכים להכיר בכך שמה שהיה קודם גם היה טוב. אני לא יודעת מה בדיוק קורה בהרקדות בחו"ל אבל מההתרשמות שלי מההרקדות בהן הייתי, שיחות עם אנשים שרוקדים בחו"ל וקריאה בפורום באנגלית, נראה ששם מבקשים את הריקודים החדשים למחנות, מלמדים אותם בחוגים ורוקדים אותם הרבה לפני שהיוצרים (מהארץ) מלמדים אותם פה. יוצא שבחו"ל רוקדים ריקודים עם ישראליים שבישראל עוד לא שמעו עליהם
הגולם קם על יוצרו
 
כשאני משווקת את התחביב הממכר שלי

גם אני מספרת כמוך... שהשירקודים (מילה מגניבה)אינם זרים ויש מגוון רחב של מקצבים ומוזיקה עכשויות וגם אני מציעה שיבאו לראות לפחות אותי רוקדת... אבל זה לא עובד. הרבה מתלהבים מההתלהבות שלי, ושמחים בשמחתי, אבל ללמוד את הצעדים זה נראה כקריעת ים סוף למי שלא מתחבר לסגנון הריקוד. והאמת, אוהבת ללכת לבד לתחביב שלי ולפגוש עולם שלם שמחכה לי..על רחבת הריקודים.
 
לדעתי.לא מספיק להכיר

את השירים[חלק גדול מהשירים הכרתי בחוגים] בלי מוטיבציה ראשונית וסקרנות ללמוד בחוג לריקודי עם.אי אפשר לקרב מישהו.כמובן מי שכבר התחיל חייב להתמיד כדי להשתלב וליהנות מהריקודים ומכאן המוטיבציה עולה. לא מזמן רקדתי באחת ההרקדות החופשיות במוצאי שבת.המון צופים מסביב.והנה התקרבה אלי בהתפעלות גדולה הבת הצעירה של גיסתי שעמדה וצפתה ברוקדים ואמרה:"יוווווווו,איך את יודעת לרקוד.הריקודים מאוד קשים". "אני רוצה להתחיל ללמוד ריקודי עם,אבל זה נראה לי קשה" עניתי לה:שתתחיל בחוג למתחילים.לומדים ריקודים קלים ולאט לאט מתקדמים לריקודים מורכבים יותר. לא נראה לי שהיא התחילה-מוטיבציה-ביצוע החלטה-התמדה והתמדה........
 
למעלה