שאלה

[פרפר צהוב20]

לא שזה כל כך נורא.... ../images/Emo8.gif

 

[שושנה כהן של הצאט]

הריקודים האלו הם נכסי צאן הברזל

של ריקודי עם ומתאימים מאד למתחילים , כי הם קלים

 

[No name for now]

נכון, אבל...

כמה מגיעים להרקדה וחושבים לעצמם: "הלוואי ומוישל'ה זוכמיר ישמיע היום את צדיק כתמר"

לטעם המוזיקלי יש חלק נכבד בריקודי עם, עצם העובדה שהיום יש יותר מגוון בשירים פותח את הדלת בפני אלה שלאו דוקא אוהבים שירים של חיים משה, יהורם גאון והפרברים (כמה דוגמאות אקראיות)

 

[אוהבת לרקוד]

צודקת מאוד סיגל

וכל מילה נוספת,גורעת.

 

[אוהבת לרקוד]

../images/Emo45.gif צודק מאוד ציון

גמלי חבל שלא ניפגש....אולי במפגש הפורומים ביום ב'...

 

[תלתלים8]

מאוד מוכר!!

גם אני מוצאת את עצמי מסבירה שריקודי עם זה לא רק צדיק כתמר והורה, אלא ריקודים לשירים הכי חדשים והכי יפים. אני חושבת שלרוב אהבת מוסיקה ואהבת ריקודים הולכים ביחד, לכן אני חושבת שהעובדה שהשירים מוכרים, אכן יכולה לקרב אנשים לריקודים. השאלה היא איך שוברים את המחסום שיש לאנשים כאשר הם שומעים על חוג ריקודי עם, מניסיון שלי הסברים לא מספיקים.

 

[אוהבת לרקוד]

../images/Emo45.gifצודקת

נראה לי שזה מה שאני אעשה,פשוט אזמין אותם לאוניברסיטה לראות.

 

[שביט האחד והמיוחד]

אין תשובה חד משמעית.

בפועל ההרקדה של היום זה גם הרועה הקטנה מן הגיא,וגם מציאות אחרת,זה גם ערב בא וגם סרט שחור לבן. היופי בהרקדות הוא השילוב הנפלא המשלב את ריקודי כל הזמנים בערב אחד. גם צעירים בני שלושים גדלו על השירים מכל הזמנים. אם כי שירים עכשווים מוסיפים גוון של חדשנות להרקדה ולאוירה,אין בכך ספק. ומכאן,אם וכאשר יגיעו אנשים לראות את ההרקדה הם יופתעו לראות את הקף הגילאים הרחב של הרוקדים,יבחינו אף קרוב לודאי במכרים רוקדים. והשאלה היא :האם זה "יתפוס"אותם או לא? אני מודה שביקשתי מזוג רקדני ריקודים סלוניים ודרום אמריקאיים לבא ולראות ריקודי עם. הם באו ,היו ערב שלם,מאוד נהנו מהאוירה,אך זה לא לטעמם,הם לא מחליפים את הריקודים שהם רוקדים בריקודי עם,ואף לא מוכנים לרקוד ריקודי עם כתוספת. יש אחרים שכן "נדלקים"ממבט ואו משמיעה ראשונה. הכל עניין של "כימיה".

 

[אוהבת לרקוד]

כאשר מדובר

באנשים שאוהבים סוג מסויים של ריקודים, סלסה או ריקודים סלוניים, מאוד קשה להם, להיכנס לעולם הריקודי עם. אחת הסיבות לכך, היא ריבוי הריקודים החדשים ומגוון הצעדים שצריך לזכור בכל ריקוד וריקוד. לעומת זאת, בסלסה ובריקודים הסלוניים, יש צעדים בסיסיים, המוצאים לכל ריקוד.(ותקנו אותי אם אני טועה)

 

[שביט האחד והמיוחד]

ריקודים מגוונים.

בסלסה ובריקודים סלוניים יש אכן צעדים בסיסיים. ומכאן יש מתפתחות ואריאציות מרהיבות ממש. בריקודים סלוניים יש היום חוגים ל"ריקודי הופעה",כלומר שכלול והתמקצעות בריקודים אלה. חוגים אלה מוצעים ל :לפשוטי העם",כלומר לרקדנים רגילים. גם בריקודי עם יש צעדים בסיסיים,אך כמגוון הרוקדים,כך מגוון הביצועים. כאשר רקדנית בלט רוקדת ריקודי עם (ויש כאלה)הדבר ניכר היטב בתנועותיה העדינות והאציליות. יש רוקדים ותיקים מאוד שתמיד יראו ככאלה שהחלו לרקוד אתמול,מהצד הם יראו כמתחילים. אך מאחר שאין מבחני קבלה בכניסה לאולם הריקודים,יכול לבא מי שרוצה. ואם אגע בשאלה המקורית,התשובה לא השתנתה,אדם שיראה את ריקודי העם והם "ידברו "על ליבו,יכנס למעגל הרוקדים. הצופה של היום הוא רקדן ההווה והעתיד. נו, שיבואו כבר הזוג הצעיר,יש לי תחושות טובות לגביהם....

 

[אוהבת לרקוד]

נכון שיש צעדים בסיסיים

אבל עדיין אתה צריך לזכור כל כך הרבה וזה דיי שונה מסלוניים וסלסה. אני מקווה שהם יסכימו לבוא מתי שהוא, וכמו שנאמר"יציצו ויפגעו"..

 

[יענקלה לוי מהקריות]

ויכוח ניצחי

גם אני בצעירותי התלבטתי בשאלה - איך למשוך צעירים לריקודי עם. הייתי צריך לשכנעם , שזה לא רק הורה ושאבתם מים. חלק מריקודי הראשונים היו "מהפכניים", ואודה שהשתמשתי גם במוסיקה "לועזית" (סאני, טוסטוס פננה,סולטי דוג רג וכדומה). אבל .. אבל... הם היו אמצעי ולא מטרה. מכמה ריקודים פסבדו-ישראליים עברתי לקומה אחא ושחרחורת. כשהרוקדים גילו את היופי בריקודים - אי אפשר היה לעצרם. הם ליוו אותי , לאורך כל הדרך. חלק מהם מדריכים אתכם היום. תאמינו לי - שחלק גדול מהמכורים היום לריקודי האוניברסיטה, המטרווסט, והאליאנס , כולל המדריכים - הם תוצר של העבודה שלנו. הם לא באו לריקודי עם מ"חי למענך" - אלא מהנך יפה, על גמלי, בת הכרמל , דודי לי ואתי מלבנון, דבקה אוריה וכדומה. מי שהפך את האמצעי למטרה - והמשיך במנגינות ובריקודים לועזיים, או בריקודי השורות , קרא לפעולתו בשם אחר. היו חוגים לריקודי עמים, ריקודי שורות, סלונים , בלקנים ועוד שמות. אנחנו המשכנו בשמנו - ר י ק ו ד י - ע ם, ושמרנו על הסגנון. היום רואים בצער - שהשומרים על הגחלת, נמצאים באולפנים, בהרקדות הנוסטלגיה,בשעה אחת בלילה,או אצל מדריכים איכותיים, שיודעים ללמדם ולשלבם בהרקדותיהם הגדולות. אף מדריך צעיר לא יעיז להתחיל חוג ולהישאר בסגנון של ריקודי עם , הוא יאלץ להתחרות עם הסביבה ועם הכוחות החזקים , שצצו בשטח - אם הוא רוצה לשרוד. מאידך, שמעתי, על מדריכים שהפריזו בהתחלה, עם הריקודים העכשוויים , וגילו מהר - שאלה בורות אשר לא יכילו מים. בלי עומק ונכשלו. החוגים שלהם - נסגרו . הם רצו להיכנס מהר לנעליים של בעלי הניסיון, שתפסו מקומות מרכזיים, ומשכו אנשים רבים , לכיוון הרצוי להם. כך אפשר גם להבין את הסימביוזה שנוצרה בין יוצר צעיר להרקדה גדולה ומסיבית. הצעיר "מתיידד" עם המרקיד המוביל ומשתדל להשחיל אצלו את ריקודיו החדשים , או אז ,מתפתחת האמביציה המנצחת - "אני הראשון" , "רק אצלי", והתחרות מתגלגלת, עד שאין הכר לריקודי עם. בעולם התרבותי והמדעי משנים שמות לתופעות חדשות. המושג "רופא| התפצל לקטגוריות שונות. יש רפואה משלימה, יש הילינג, הומופט,מגיד עתידות ועוד. גם במחשבים יש שינויים. לא כל דבר נקרא מחשב. רק אצלנו השאירו את השם ריקודי עם - לכל סוגי הפעילויות. לידיעתכם - בארצות העולם , אני מעורב בזה אישית - נמאס מהכיוון שמתפתח בארץ. והמארגנים של מחנות מבקשים להזמין יוצרים עם ריקודים ישנים. הם מבקשים, בכל לשון של בקשה , לא להביא להם ריקודים חדשים, שלא מבליטים את שירת ארץ ישראל. בשירה בציבור בחו"ל - מתלהבים מהשירה הישראלית השורשית , שירת ארץ ישראל היפה. אביא הוכחה מהריקוד "וואי וואי" - שהביצוע החדש , של גבי שושן הלהיב את ישראל שיקר , "אשר גילה את אמריקה" - בריקוד החדש שיצר. או דוגמא נוספת, איך הביצוע החדש של את הגשם, החיה מחדש את הריקוד של אלי רונן. כלומר - שירי ארץ ישראל , שעליהם בנויים ריקודי העם שלנו, שאנו מנסים לשמור בנוסטלגיה , בביצוע חדש, יכולים להלהיב , גם את הדור הצעיר. צריכים מדריכים שקשורים לארץ ולתרבותה, אשר אוהבים את המקורות - הם ידעו לחבב את הריקודים הישנים, לשמור עליהם. לא כל הריקודים הישנים הם צדיק כתמר או לא אהבתי די. יש ריקודים יפים ומענינים, גם אם נמאס לשמוע את אותו ביצוע כל הזמן. אין לנו תזמורת וירטאוזית בכל ערב הרקדה, שתלהיב את הרוקדים בחידושי ביצועים, אבל אפשר לשכנע זמרים צעירים, כמו מכוכב נולד, שיקחו כמשימה לשיר ולעבד מחדש , שירי עם יפים , ועל ידי כך לשמור על ארץ ישראל היפה והמקורית. יש לחפש שם אחר להרקדות שמתפתחות היום. אלה - ל א ר י ק ו ד י ע ם יענקלה לוי

 

[דב אורבך]

ליענקל'ה

כתבת : ".....לידיעתכם - בארצות העולם , אני מעורב בזה אישית - נמאס מהכיוון שמתפתח בארץ. והמארגנים של מחנות מבקשים להזמין יוצרים עם ריקודים ישנים. הם מבקשים, בכל לשון של בקשה, לא להביא להם ריקודים חדשים, שלא מבליטים את שירת ארץ ישראל......" אני התרשמתי יענקל'ה (על פי שיחות אישיות עם כמה מדריכים המבקרים שם), כי דוקא מארגני המחנות בחו"ל, הם אלה המבקשים "כמות" של ריקודים חדשים (ולא ישנים ושחוקים) כדי למלא את אולמותיהם וכך "למכור" את ההשתלמות כדי להגביר כך את הכנסתם. ואני גם יודע על "זמן לחץ" שנמצאים כמה מהיוצרים המוזמנים, כדי להשלים טרם נסיעה את מיכסת הכמות שהוזמנה. אתה מצהיר פה משהו שלא שמעתי ואני מבקש הבהרה.

 

[יענקלה לוי מהקריות]

דבל'ה - הזמנה לחו"ל לפי הכוח המוביל

מי שמצליח בארץ, ויש לו הרקדות מובילות - מוזמן. הביקורת על איכות הריקודים, נשמעת בשיחות אישיות. אני לא רוצה להזכיר שמות. הטענה - מכל מבול הריקודים החדשים, שלומדים במחנה נשאר אחד או שניים. בארה"ב, יש יוצרים מקומיים,גורו משלהם, שמוכרים את מרכולתם, עוד לפני בוא הגורוס מישראל. הכמות לא נסבלת. מאחל לך ולאשתך - שבת והרקדות נעימות. מצפה לראותך באיזה שהוא מקום. הייתי אתמול בגיניגר - נהניתי מאוד. היה שם מריוס - מארגן קורסים ומחנות מהולנד. חברו של יונתן גבאי. האטרקציה - נגן מפוחית פה, קוראים לו ד"ר ניב, מארה"ב. למדנו את הריקוד "מישהו הולך אתי", של יונתן גבאי , בשירתה של עופרה חזה. יענקלה לוי

 

[ירון מישר]

מה שכתבת נכון מאד:

כדי "למשוך" לקוחות למחנות שלהם הם מכגישים צורך להזמין את השמות החמים ביותר מהרץ וללמד הרבה ריקודים חדשים שעדיין לא נראו אצלם - זה מה שמביא לקוחות וכסף (די דומה למה שקורה בארץ). הקולות שיענקלה מספר עליהם אכן נשמעים מהרוקדים הוותיקים יותר. הרוקדים החדשים, אלה הרוקדים שנים ספורות בלבד, רוצים עוד ועוד ריקודים חדשים (כמו בארץ) האמת שאפשר לתת להם ריקודים מלפני 10 שנים כחדשים כי חלקם לא שמע עליהם מעולם, אבל אז הוותיקים ישבו בצד ויגידו "את זה אנו כבר יודעים אז למה שוב נותנים לנו?". וכך יוצא שכולם רצים קדימה בלי לנשום לרגע. טוב או לא? יחליט כל אחד לעצמו. ד"א בדיווח שלי מהלולים כתבתי בדיוק על זה והבאתי, בין היתר, את דבריהם של שני רוקדים מייצגים - האחד רוקד 3 שנים בלבד והאחרת, צעירה ממנו בכ-15 שנה, אבל רוקדת שנים רבות.

 

[פרפר צהוב20]

יוצא מכך...

שאין הבדל גדול בין "שם" ל"כאן" - החדשים רוצים חדש והותיקים נאמנים לישן... אז מה עוד חדש?

 

[ירון מישר]

המסקנה הראשונה

ברובה נכונה, ההקש שעשית אל המסקנה השנייה - מוטעה לחלוטין! גם אני וגם וותיקים (טוב אני לא רק ותיק אלא גם עתיק...

) אחרים אוהבים ריקודים חדשים וגם עיבודים חדשים לריקודים קיימים - לשם גיוון. לחלק מאיתנו פשוט נמאס ללמוד עוד ועוד ללא תכלית כאשר 90% מזמן הלימוד מתברר כביזבוז זמן הרקדה בלבד. רובנו גם לא הולכים לרקוד 18 פעמים בשבוע כמו בעבר ולכן מסתפקים במועט ורוצים פשוט ליהנות מהריקוד.

 

[אוהבת לרקוד]

יענקלה ../images/Emo140.gif

קודם כל תודה רבה על תשובתך המפורטת והמושקעת

אני חושבת שבהחלט אין זהות בין האנשים שגרים בארץ , לבין אלו שגרים בחו"ל...ובכל מה שכתבת אתה צודק. הישראלים בחו"ל,כמהים ומתגעגעים כל מה שמזכיר להם את הארץ וכאן מדובר בהחלט על "צדיק כתמר" ועל "הרועה הקטנה". ואילו רוב הרוקדיפ פה, מעדיפים לרקוד את שלמה ארצי או אייל גולן. מצורפת מתנה...(חברה שלי יצרה לנו "מסגרת" לתמונה..)

 

[שושנה כהן של הצאט]

אוהבת לרקוד התמונה שלך ?

 

[שושנה כהן של הצאט]

עכשיו קצת סטיתם מהנושא , זה לא

אומר שכל מי שאוהב שירים ישראליים יתחבר גם לריקוד עם, אני מכירה הרבה שאוהבים שירים ולריקודים לא מתחברים.