שאלה שנשאלתי בראיון
חברה מתקשרת עם ספק. הספק הבטיח לשלם עבור הסחורה [100 אלף דולר] במועד מסוים כאשר ע"פ ההסכם כל איחור בחודש = 1% ריבית. הספק בוחר להעביר תשלום באמצעות צד ג'. אותו צד ג' משלם 101 אלף דולר, וטוען להשבת האלף דולר הנותרים - שכן הוא עצמו לא התחייב לשלם את הריבית ומכאן שזה עושר שלא במשפט להנות מ'הטעות' שלו. החברה רוצה לטעון שלא להשיב.
לא היה לי מושג מה לומר - טענתי ליחסי שליחות. טענתי שבעצם השלוח נכנס בנעלי השולח ולכן הוא מחויב באותם דברים כמו זה ששלח אותו ושיתחשבן עם השולח לגבי ה"טעות". מה התשובה האמיתית?
חברה מתקשרת עם ספק. הספק הבטיח לשלם עבור הסחורה [100 אלף דולר] במועד מסוים כאשר ע"פ ההסכם כל איחור בחודש = 1% ריבית. הספק בוחר להעביר תשלום באמצעות צד ג'. אותו צד ג' משלם 101 אלף דולר, וטוען להשבת האלף דולר הנותרים - שכן הוא עצמו לא התחייב לשלם את הריבית ומכאן שזה עושר שלא במשפט להנות מ'הטעות' שלו. החברה רוצה לטעון שלא להשיב.
לא היה לי מושג מה לומר - טענתי ליחסי שליחות. טענתי שבעצם השלוח נכנס בנעלי השולח ולכן הוא מחויב באותם דברים כמו זה ששלח אותו ושיתחשבן עם השולח לגבי ה"טעות". מה התשובה האמיתית?
