שאלה שמציקה לי

שאלה שמציקה לי

בכל פעם שמדברים על אנשים שלא יכולים להביא ילדים לעולם (שרשור ילדים או אהבה )ומזכירים את נושא האימוץ התשובה הראשונה שיש לאנשים לומר, מאומץ הוא לא ילד שלי, ואני כל פעם רוצה לצעוק מחדש כן, הוא כן שלי. האם יתכן שפעם אחת בחיים כולם טועים ואני צודקת גלית
 
הילד הזה הוא שלי(ך).

באחד הימים , או הלילות ,או הימים-לא זוכרת אמרתי למישהי בצ´אט שאמרה שלא חוכמה להכנס להריון, החוכמה לשמר אותו עד לידה, כי לא חוכמה ללדת תינוק החכמה היא לגדל ילד. ילד הוא של מי שאהב אותו,גידל אותו חינך אותו ולא מהמקור הביולוגי של ההפריה וההולדה. אז אני לא יודעת מי זה "כולם" ואם הם טועים או צודקים ולמה זה חשוב בכלל,מה "כולם" חושבים/אומרים. אני רק יודעת שילד הוא של מי שאוהב אותו והוא ההורה שלו. בין אם בדרך הטבע או בדרך האימוץ. את לא צריכה לצעוק את יכולה גם ללחוש. והוא "שלך" כי את האמא שלו.
 

גליה13

New member
כאמא לילד מאומץ- (וגם לילד ביולוגי)

אני צועקת לך בחזרה "א-ת צ-ו-ד-ק-ת" אבל אני חושבת שאדם צריך לחוות את עצמת ההורות המאומצת כדי להבין שאין בינה לבין הורות ביולוגית דבר ...
 
יחידה אחת

לדעתי אין כאן בכלל שאלה של צודקת או טועה. זה דבר כל כך אישי ומשתנה בין אדם לאדם. אלו שכן אימצו, עד כמה שאני יודעת, רואים במאומץ ילדם לכל ענין ודבר. ואלו שלא אימצו,שהביאו ילדים לעולם, בדרך טבעית יותר או פחות, כלומר-לאחר הריון, מדוע דעתם נחשבת? הם לא שם, לא נאלצים להתמודד עם ההחלטה. בשבילך, אם הבנתי נכון ודיברת על עצמך, הוא שלך? הרי לך התשובה, נתת אותה בעצמך - הוא שלך!!!
 
פרח שגדל בגינה שלי הוא פרח שלי ../images/Emo39.gif

שלומלום לך גלית, כן את צודקת! פרח גדל בגינה שלך הוא פרח שלך ולא משנה היכן הוא נבט. שלומלום
 

אורמור

New member
שלומלום-מאמצת מיד לגינה שלי

את משפט המחץ שלך! גדול אהבתי פרח שגדל בגינה שלי הוא שלי ולא משנה היכן נבט!
|כלנ ית|
לחיי הפרחים של כולם שממש לא משנה היכן נבטו העיקר שיפרחו וישגשגו!
אור גננית מדופלמת
 
הוא/היא שלך.....שלך.....ורק שלך...

ושל אישך(למען הדיוק!) הם טועים!!!
אל מי תקומי בלילה כשיחלום חלום רע?-לילד שלך! למי תנגבי את הדמעות-כי העליבו אותו בגן? לילד-שלך! למי תשימי יוד כחול על הברך כי נחבל?-לילד שלך! את מי תלמדי לרכב על אופניים? את הילד שלך! ואת התעודה של כיתה א´ עם הכל אלפים-של מי תמסגרי? של הילד שלך! וכשיגיע לגיל מצווה, ועם בוא החברה ראשונה אלייך הביתה-בשמחתו של מי תשמחי? של הילד שלך! להמשיך??? הוא שלך-את מגדלת אותו, את דואגת לכל מחסורו, את דואגת להעניק לו חום ואהבה, את שם כשטוב לו וגם שם כשרע...... ובאמת-מה זה חשוב באיזה דרך לו זכית-מחוסר ברירה????? הוא שלך-שלך-ורק שלך!!!
 

ירקרק

New member
אהבתי במיוחד...

את הקישור והשייכות של... "גיל המצווה" ו"החברה הראשונה"
[מסכים גם עם כל השאר!] ירקרק
 
שלךךךךךךךךךךך ../images/Emo124.gif

וגם שלי שלי! אין לי מושג בן כמה הבן שלך אבל רוצה לספר לך על ההתמודדות שלי עם האימוץ. כשאימצנו את בננו (גוזל בן ימים ספורים) לפני 29 שנים (ב-17/6/73 למען הדיוק) לא היתה פתיחות מי יודע מה בארץ לנושא האימוץ (טרום תקופת האימוצים מברזיל), והבנתי שרוב האנשים לא ידעו בדיוק איך ל"אכול" את התופעה וע"כ החלטתי אני להאכיל אותם מיוזמתי. הרמתי טלפונים למשפחה וחברים והודעתי בחצוצרות שאנחנו מאושרים להודיע על הצטרפותו של בננו למשפחה. למחרת היום יצאתי עם העגלה לרחובות העיר והצגתי בגאווה את בננו בפני כל השכונה (ובמיוחד בפני הרכלניות השכונתיות) קיבלנו המון עידוד וחום מהסביבה והבן נכנס למשפחה ולקהילה בטבעיות כמו כל תינוק אחר שנולד בסביבה. מה שאני רוצה לומר לך הוא שאנשים יבחנו את האימוץ קודמכל לפי הדרך שאת תציגי ותתייחסי אליו, בינינו, עבורם זו רק דקה של רכילות, וישר עוברים לרכילות הבאה. מסר ממני אלייך, תתייחסי לבן שלך הכי טבעי שאפשר, תן לו הרבה אהבה, אל תסתירי ממנו את עניין האימוץ - ותהני מהורות נהדרת, כמו כל הורות ביולוגית אחרת. הילדים שלנו הם לא ילדים מהבטן הם ילדים מה-
- זה כל ההבדל! אני פה בשבילך לשאלות נוספות.
 

ליידילי

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo168.gif../images/Emo79.gif../images/Emo24.gif

והיתר... בהזדמנות קרובה... מקווה.
 

האלי

New member
DEAR LADY

כבר זמן שהוד מעלת כבודה תופיע לנו כאן ותכבדנו בנוכחותה... טוב קפה וכל זה כבר תדאגי לעצמך, אני הלכתי לישון, רק שתקומי מחר, שתדעי ששמחתי לראות אותך... שלך, האלי.
 

פפו

New member
שלך בלבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גם אם אי פעם יגלה את מוצאו הביולוגי ישאר שלך כי את שנותיך הטובות הענקת לו ואת זה לא ניתן למחוק.
 
גליתוש יקרה ../images/Emo5.gif

אני מניח שלפחות חלק מהשאלה הופנתה אליי, אולי כדי לתת כוח. לכן אני רוצה בהחלט להשיב כאן מעל גלי הפורום הנפלא והמחבק הזה. כמו שטענתי בעבר אני עדיין ממשיך לטעון ברגע שמחליטים על אימוץ אז בהחלט הילד הוא שלך ורק שלך לטוב ולרע. אבל עצם הרגע של ההחלטה ללכת לאימוץ זה רגע קשה מנשוא. זו החלטה שאומרת בראש מורכן זהו התיאשתי אני מחליט לאמץ כי אני לא יכול לעשות זאת לבד. נכון שעכשיו תגידו לי אתה מדבר שטויות והנה תסתכל עלינו ותראה אותנו אבל כל אחד הוא אינדבידואל וכל אחד מחליט ומרגיש אחרת. אני חושב שלפני החלטה כזו יש למצות את כל הדרכים עד הסוף. אבל כן ילד מאומץ הוא בפירוש ילד שלך.....
 

אורמור

New member
אני האחרונה שאנסה לשכנע מישו...

שהילדים האלה הם שלי.. כי אם לא אז של מי בדיוק הם? אני ממש לא מצליחה להתרגז מתגובות משונות של אנשים לאימוץ, זה רק מצחיק אותי ומעורר אצלי סלחנות לבורות שלהם. לו היה לי שקל על כל שטות ששמעתי בהקשר לאימוץ היתי עשירה,אבל כמו למייקי, לי לא רשום להיות עשירה.
מה שכן רשמו לי זה את היכולת לצחוק,לגחך קלות כל פעם שמישו מגיב בבורות. ואין סוף לואריאציות,החל ב"כל הכבוד"..וזו תגובה נפוצה כאילו מה כל הכבוד? למי? מה יש משו יותר טבעי מלהגיע להורות ולא משנה באיזו דרך? כאילו עשיתי טובה למישו? כן, עשיתי, לי.אז על זה כל הכבוד? גליתה,אני לא צריכה לאשר לך שהוא שלך, זה אפילו רשום לך בתעודת הזהות! וללא ספק חתום לך בלב. אז כן את צודקת!!!!!!!!!!!!!! אני את ילדי הריתי בלבבי,כמו שחונה אומרת, הריון מתמשך של תשע שנים, אז באמת לא נחוץ לי שום אישור שהם שלי,הכי שלי שיש. למי שמעוניין יש לי סדרת בדיחות פנימיות שסוגרת פיות למי שרק צריך..<אולי בסוף בכל זאת אהיה עשירה אם אטרח לכתוב ספר ספר שיכיל את התגובות התמוהות ואת הבדיחות שיצרתי כמענה להן> אז יאללה לצחוק כל הדרך אל הילד שלך, הכי שלך ורק שלך<אולי גם שלו
> אור
 

אטיוד5

Active member
אני מאלה שאומר כל הכבוד

אני אומר כל הכבוד למי שמאמץ ילד בנוסף לילדים הטבעיים שיש לו כבר ממילא. על זה שיש לו הרבה אהבה לתת לאלה שההורים הביולוגיים שלהם לא רוצים אותם, או לא יכולים לגדלם. יש פה משהו "בורותי" ?
 

אורמור

New member
אפ´חד לא דיבר על בנוסף אטיוד!

אני דיברתי על הורות אלטרנטיבית ואני לא רוצה ולא צריכה שום גביעים או מדליות על משהו כל כך בסיסי וטבעי. ב´מת לא הבנת? או סתם עשית את עצמך? לא משנה אור
 
למעלה