שאלה של עיקרון

[N D R]

כמו שכתבתי קודם...

אין קשר ל"בית בו הוא מתגורר" זוהי בקשתו והיא יכולה לנבוע מחשיפה שלו לדת גם אם היה מתגורר אצלה בבית. איך אני הייתי נוהג? הייתי מחפש דרך ביניים. אני אישית לא הייתי יכול לבטל לחלוטין את אורח חיי בשל בקשה כזו או אחרת אם הייתה מגיעה מכיוונה של הבת שלי. אבל, הייתי משתדל למצוא פתרון של פשרה. לדוגמא, הייתי מוכן לצפות בסוף השבוע בטלויזיה בחדר השינה כך שלא תיחשף לחילול הנורא. היא מצידה הייתה צריכה להתפשר על העובדה שהיא תהיה בבית בו מתחולל חילול שבת באופן נקודתי. ושוב, הכל ע"פ איך שמרגישים באותו הרגע. ואיך שמרגישים היום לא מחייב את מה שיהיה מחר.

 

[t o t a l]

התחשבות וכבוד הדדי

כל עוד מדובר בבקשה שלא מצריכה ממני לשנות סידרי עולם או להקריב את שגרת חיי, אני בעד להסכים. סוג של התחשבות ברצון הזולת. אבל לא לראות טלויזיה? כאילו דה? too much צריך להביר לו שמילוי בקשתו תפגע בשאר יושבי הבית ולכן היא לא מקובלת. לא מיכוון שלא חפצים להתחשב או, אלא מיכוון שלא סביר שרצונותיו יתמלאו על חשבון אחרים.

 

[deena]

ואם במחיר הזה הילד שלך

יסרב לבקר אצלך בבית? ירגיש לא בנוח? גם אז היית אומר too much?

 

[t o t a l]

אכן.... סיטואציה לא פשוטה

וכמובן שיהיה יומרני מצידי עכשיו, לקבוע אך אתנהג. מודה לאלוהים [חי חי חי] שלא צריך להתמודד עם כאלו מצבים. עם פאנטיות באמת קשה להתמודד. אבל כל עוד היחסים הם במישור של הבנה, הקשבה, וניסיון הדדי להתחשבות [בדגש על ההדדיות], אני חושב שהגישה שלי יכולה לעבוד. ואם את כבר שואלת, עם חלילה אחד מצאצאי יהפוך לדוס, אשנה את אורכות חיי למענו, רק עד גבול מסויים. לא אכפת יהיה לי למשל לשמור על כשרות בבית אבל לא להדליק טלויזיה? לא להדליק חשמל? מחשב? סיגריות? לא לא. עם כל הכאב לא אסכים. לא לזה. אצטרך למצוא דרכים לשמור איתו על קשר טוב גם בלי שיכנס לביתי.

 

[deena]

אנחנו יום יום משלמים

כל מיני מחירים עבור הילדים שלנו. זה באמת מחיר כל כך קשה, לשנות אורח חיים של הבית למשך 24 שעות, פעם בשבועיים, עבור ילד, שירגיש בנוח בבית, ולא יסרב לבקר? לדעתי, זה מחיר שווה, אבל לא אני צריכה לשלם אותו. בתור אחת שבאה משם, לדעתי המחיר לא נוראי כל כך- הוא אמנם מאוד לא נוח, מעצבן, מסרבל- אבל נסבל בהחלט. כשאני מבקרת בבית הוריי, אני משלמת את ה'מחיר' של לכבד את אורח חייהם, ומתנהגת כאילו אני דתיה, כדי שכולם ירגישו בנוח, וכדי שיהיה אפשר לקיים את הביקור שלי בביתם. 24 שעות בלי טלויזיה, מחשב, רכב. בחיי שלא מתים מזה. בייחוד, בייחוד, כשמדובר בביקור של ילד (שמן הסתם יקר לי), ל 24 שעות בלבד, פעמיים בחודש.

 

[a n a t i 3 3]

אכבד את מי שמכבד אותי!

הדרישות האלה שלו יכולות להיות גם בחינות.. ולבחינות אין סוף! היום זה טלוויזיה.. מחר כלים חד פעמים, חצאית, מטפחת, בית כנסת וכול"י.. העקרונות של האם חשובים לו לא פחות מאשר לה! היא האמא, זו שמסמלת עבורו את היציבות, את הביטחון. התפשרות בדברים שחשובים לה עלולים להיראות לו כחולשה, כהכנעה, כחוסר יציבות.. כאמא בלי עקרונות, אמא בלי עמוד שידרה. שתסביר לו שהיא מכבדת את דרכו.. שתזכיר לו שגם התורה עצמה נגד כפייה.. שתדגיש את העניין שמיצוות בין אדם לחברו וכיבוד אב ואם בהרבה יותר חשובות מהדלקת או כיבוי מכשיר חשמלי. שתכבד את דרכו ולא תיתן לו פתח (ולו הקטן ביותר) לא לכבד את דרכה. בהצלחה

 

[ילוטייל]

הילדים הקטנים שלי מבדילים פתאום

בין בשר לחלב. קצת הפתיע אבל לא נורא. הולך איתם לגביהם כמובן. אני אמשיך להיות כופר ושיכה אותי הברק בכל רגע. עוקב אחרי זה כבר שנה, נראה לאן זה מוביל. בינתיים לשומקום. אבל זה רק מקרה אחד פרטי.

 

[d a n i e l s 5]

"אכבד את מי שמכבד אותי"

נכון ! רק מה קודם למה.....הכיבוד שלך אותו או הכיבוד שלו אותך....(סוגיה מעניינת). ומכיוון שדיברו כאן על ההדיות וזה בעיקר המסר לדעת לכבד אחד את השני ....אין "אני קודם" ! הוא יכבד אותך באורחות חייך ואת תכבדי אותו באורחות חייו כל עוד זה לא מתנגש לכם ...אמ-מה פעם בשבועיים בסופ"ש אחד עניין ה"כבוד" מתנגש ואז יש צורך להתפשר ומיכוון שמדובר כאן באמא (אדם מבוגר) ובבן שלה ( ילד) אני חושבת שהמבוגר צריך להראות "שאר רוח" ולכבד את בקשתו של הילד. א. כי מדובר בסופ"ש אחד . ב. כי ככה אנחנו מלמדים אותם את דרך ההתפשרות. ג. להשתמש בכף המוזניים מה עדיף ביקור הבן או שמירה על העקרונות? אני הייתי בוחרת בביקור הבן במקרה הזה, ובעיני זה לדעת ללמד לכבד את האחר.

 

[גרוש0פטימי]

לא חושב שיש כאן סוגיה כלל

מי יכבד את מי קודם ? אין ברור מזה ביחסי הורה-ילד. אני חושב שהרבה מבעיות החינוך של הדור הצעיר נובעות מכך שאנחנו מדברים איתם בגובה העיניים. אני יודע שלא כולם יסכימו איתי ויש כאלו שחושבים שהילד הוא "חבר" שלהם. ברור שהאם יכולה לוותר לו אבל שידע שהיא "משלמת" מחיר כבד רק שיהיה לו נוח בביתה. יש לזכור שהוא לא חי איתה יותר. כך שמראש הכל "הצגה". יכולה פשוט להסביר שזו האמא שלו וזה מה יש. אם יוותר על אימו בגלל הטלוויזיה, אז כנראה שהבעיה לא ממש בטלוויזיה.

 

[a n a t i 3 3]

הילד בן 13! הילד מורד בדרך חיי!

הדרישה שלו היום היא "רק" שלא אראה טלוויזיה במשך השבת.. מחר הוא יבקש שאפריד בין חלב לבשר, שלא אבשל בביתי אוכל לא כשר, שלא אדליק חשמל במשך כל השבת, שלא אסע באוטו, שאעשה קידוש בערב שבת, שאדליק נרות, שאלבש חצאית, שאחתוך את הנייר טואלט לפני כניסת השבת, שאלך להתפלל בבית הכנסת.. וכול"י (הרשימה עוד ארוכה) הילד עדיין בגיל בו הוא צריך ללכת בדרכי, לחיות לפי אורח חיי!!! הנטייה שלו לדת (הנטייה הפיתאומית) היא סוג של התמרדות, התמרדות שלא אתן לה יד

מה גם שבבית יש עוד ילדים שלא צריכים לסבול בגלל אותו שיגעון!!!

 

[ב ד ר ך]

ענתי את שוכחת

שהילד הזה מן הסתם מקבל המון הרצאות (אני משתדלת לא להתשתמש ב "שטיפת מוח") על האיסורים ועל העונשים הצפויים. אני לא רואה בזאת התמרדות. אני רואה בזה דרך אחרת. לא תתני לזה יד גם במחיר של לאבד את הילד ? כי זה פחות או יותר הכיוון של החזרה בתשובה בדרך כלל. אם זו ההחלטה אז את צודקת מאוד. אבל אם המטרה היא לשמור על הילד קרוב אליך ככל האפשר אז המחיר הוא - פשרה.

 

[a n a t i 3 3]

אני מודעת לזה שאני קיצונית בדבריי!

לא מקבלת כפייה, גם לא של ילדי! אסביר לו שבעצם בקשתו הוא כופה עלי את דרכו, עלי ועל שאר בני הבית. אסביר לו שהוא לא חייב להסתכל על הטלוויזיה הפתוחה ו"העבירה" היא בכל מקרה לא עליו. אסביר לו שגם התורה דוגלת באי כפייה.. שכיבוד אב ואם קודם להדלקת מכשיר חשמלי זה או אחר. אסביר לו שמיצוות בין אדם לחברו קודמות.. אומר לו שהדרך בה הוא בוחר שונה מדרכי.. מצורת החיים בה אני חייה, ממני. לא אתפשר.. !! לא סתם אני טוענת שבשבילי ילד שחוזר בתשובה זה באיזה מקום לא פחות מילד שהולך לסמים! הייתי מנסה לעזור לו לצאת מזה.. מהסמים או מהדת! יודעת שאקבל פה התקפות.. אבל זו דעתי!!!!!

 

[d a n i e l s 5]

YYYYYY

ילד שחוזר בתשובה = ילד שהולך לסמים ...... השוואה קשה ! רק אומר לך שלימוד תורה לא הורג... סמים כן !!!!!!!

 

[a n a t i 3 3]

מודעת לעובדה שבשניהם אאבד את בני!

 

[ב ד ר ך]

לא בהכרח.

 

[Netta79]

ענתי .........../images/Emo140.gif

אי אפשר להתכחש לעובדה שהילד גר אצל אביו , שכנראה שומר שבת הילד צריך "למרוד" באחת הדרכים והוא בחר לחזור בתשובה - תהליך שהוא הפיך ד''א...... יש הבדל בין בקשתו לא להדליק טלביזיה בסלון דבר שיגרום לו להסתגר בחדר אחר לבין בקשתו שהיא תשנה את אורח חייה (החצאית, דבר שלא קשור אליו) יש משפט בתורה שאומר: "איש אימו ואביו תיראו , ואת שבתותי תשמורו , אני ה' " שמשמעותו , צריך לכבד את ההורים , אבל לא לחלל שבת אם הם אומרים לו (או גורמים לו ...) יכול להיות שכשהילד יגדל , יחליט שכל עניין הדת , לא בשבילו , ואז מה? למי יפנה , אם היא תתכחש אליו כעת ? לא יהיו לו לא אבא ולא אמא עפ''י מה שאת אומרת ולכן , כמה שזה לא קל , כל עוד ניתן להעביר את הטלויזיה , רק בשבת , לחדר אחר זו לא סיבה לאבד את הילד! מה היית אומרת להורים שילדם החליט לחזור בשאלה? שהוא מורד בהם וצריך לאבד אותו? הילד הוא בחזקתך , אבל את לא יכולה לכפות עליו אמונה! אם אפשר להתחשב ולהישאר ביחסים טובים , למה להרוס? חבל , חשבתי שאין כמו אמא גם אם יש אלוהים

~נטע

 

[ב ד ר ך]

חס וחלילה

להשוות ילד שחזר בתשובה לילד שנפל לסמים. הראשון מאושר בדרכו ומרגיש שמצא את האור . (עזבי את הנקודה של צודק או לא צודק ) השני אומלל וחולה. יש הרבה תמימות בהודעה הזו שלך "מצוות בין אדם לחברו קודמת " "כיבוד הורים קודם" אז זה ממש לא כך בפועל. שמירת שבת קודמת לכול מבחינתו. מה גם שאינה מתנגשת עם כיבוד הורים. הוא עדיין מכבד אותך ולטעמו הוא אפילו שומר לך זכויות בעולם הבא על ידי כך שהוא שומר שבת. ועוד ועוד ועוד (לא ארחיב על כך כאן ) . השורה התחתונה היא מה קורה אם את לא מצליחה בדרכך הנעימה לשכנע אותו כי דרכך היא הנכונה ולא דרכו ?? (??) האם תוותרי עליו? או תתפשרי על מנת שתוכלו לנהל חיים משותפים (אל תשכחי שמדובר על כל שבת שנייה ) .

 

[a n a t i 3 3]

אם הוא היה אדם בוגר...

אני מאמינה שהייתי מנסה לחשוב על סוג של פשרה! היה לי מאוד קשה אבל הייתי מנסה. ילד בן 13 אינו יודע מהי הדרך הנכונה לו.. ילד בן 13 שמגיע עם בקשות כאלו נתון לשטיפות מח שלא אני זו שאתן יד לעידוד שטיפול אלו! ילד בן 13 צריך ללכת בדרכי, לקבל את דרך החינוך שלי ואת אורח חיי!!! חינוך!

 

[ב ד ר ך]

ומה עם החינוך האחר של האב??

גם הוא הורה . בדרך כלל ילד בן 13 לא קם יום אחד וחוזר בתשובה. הילד גר אצל אביו ומקבל כנראה חינוך אחר. אני ממש לא מקנאה בו. על הבילבול שהוא בטח נמצא בו קרוע בין האב שומר המסורת והאם החילונית. את מנסה לכפות עליו את דרכך. כשאת בעצמך נגד כפייה. מצב בהחלט בעייתי .

 

[a n a t i 3 3]

מסכימה איתך שהמצב אכן בעייתי!

מה שבטוח שאם הגרוש שלי הייה שומר על אורח חיים דתי.. אין שום סיכוי בעולם שהייתי מעבירה לרשותו את הילד. בכך הייתי מונעת את שטיפות המח האלו ואת הבילבול בו הוא נמצא.