היי טאי צ´י...
ההלוויות לא היו של אנשים מהמשפחה שלי, אבל מצד שני הם כן היו. הלכתי לאחרונה לשתי הלוויות של אבות של חברים שלי. הראשון, היה חבר שלי ביסודי ולא המשכנו כל כך להיות חברים, אבל באתי וראיתי כמה הוא בכה והרגשתי את הכאב שלו. כאשר ראיתי שמביאים את אבא שלו ישר חשבתי על הקטע "ואיי אם זה היה אבא שלי?!?"(חס וחלילה!), איך הייתי מגיב? והרגשתי נורא עצוב!!!! מקרה שני, הלכתי לפני יומיים ללוויה של אבא של חבר שלי, אנחנו די חברים. שמעתי שאבא שלו היה חולה הרבה זמן בכליות ואז בלילה הוא נפטר... מסכן הילד לא מספיק הוא מקבל יחס לא כל כך טוב מאחרים עכשיו גם אבא שלו נפטר! כאשר הגעתי להלוויה ראיתי אותו, והוא היה עצוב והחזיק ספר כזה של תפילות, אבל הוא לא בכה, ראיתי את הכוח העצום שהיה בתוכו, זה לא אומר שאם הוא היה בוכה לא היה בו כוח. אבל הרגשתי שיש לו כוח של התמודדות! ראיתי אותו ובאתי אליו ולא היה לי מה לומר לו חוץ ממצטער וישבתי לידו וקצת ליטפתי את הגב שלו כדי שירגיש יותר טוב... כאשר הביאו את אבא שלו, הרגשתי את הכאב, וכאשר הוא ראה את אבא שלו שוכב אז הוא התחיל להישבר ולבכות... אני הרגשתי כל כך עצוב... אני גם מתכוון לבוא אליו לשיבה. מקודם בהודעה אמרתי שלא מתייחסים אליו כל כך יפה, למשל הוא יודע לחשב טוב מספרים אז אנשים יורדים עליו, אבל אני לא התייסחתי אליו אף פעם בצחוק, אני מאוד אוהב אותו, הוא אחלה של ילד! באותו הלילה שאביו נפטר, הלכנו למסיבת חנוכה בדיסקוטק וראיתי אותו שם, אני הלכתי לרקוד ואפילו חברים שלי שלא אוהבים ממש לרקוד באו לרקוד... אז חיפשתי גם אותו(למרות שאנחנו לא ממש חברים קרובים) ולא מצאתי אותו ברחבת הריקודים. אחרי זה הלכתי לאיפה שיש כיסאות וראיתי אותו יושב לבד ומסתכל על כולם. שאלתי אותו למה הוא לא רוקד והוא אמר לי שהוא לא יכול כי יש לו תיק(אבל זה היה מין תירוץ, כי לא היה לו עם מי לרקוד...), אבל אז אמרתי לו אבל אתה יכול לשים ככה את התיק ואז לרקוד ואז אמרתי לו יאללה אתה בא לרקוד איתנו? והוא שמח ובא איתי
. זה נתן לי הרגשה טובה, אבל עכשיו אחרי הלוויה אני מרגיש עצוב בגלל שבדיוק ביום שהוא שמח והיה כייף בדיסקוטק אבא שלו נפטר... זו חתיכת מכה... שלכם באהבה, עידו
ההלוויות לא היו של אנשים מהמשפחה שלי, אבל מצד שני הם כן היו. הלכתי לאחרונה לשתי הלוויות של אבות של חברים שלי. הראשון, היה חבר שלי ביסודי ולא המשכנו כל כך להיות חברים, אבל באתי וראיתי כמה הוא בכה והרגשתי את הכאב שלו. כאשר ראיתי שמביאים את אבא שלו ישר חשבתי על הקטע "ואיי אם זה היה אבא שלי?!?"(חס וחלילה!), איך הייתי מגיב? והרגשתי נורא עצוב!!!! מקרה שני, הלכתי לפני יומיים ללוויה של אבא של חבר שלי, אנחנו די חברים. שמעתי שאבא שלו היה חולה הרבה זמן בכליות ואז בלילה הוא נפטר... מסכן הילד לא מספיק הוא מקבל יחס לא כל כך טוב מאחרים עכשיו גם אבא שלו נפטר! כאשר הגעתי להלוויה ראיתי אותו, והוא היה עצוב והחזיק ספר כזה של תפילות, אבל הוא לא בכה, ראיתי את הכוח העצום שהיה בתוכו, זה לא אומר שאם הוא היה בוכה לא היה בו כוח. אבל הרגשתי שיש לו כוח של התמודדות! ראיתי אותו ובאתי אליו ולא היה לי מה לומר לו חוץ ממצטער וישבתי לידו וקצת ליטפתי את הגב שלו כדי שירגיש יותר טוב... כאשר הביאו את אבא שלו, הרגשתי את הכאב, וכאשר הוא ראה את אבא שלו שוכב אז הוא התחיל להישבר ולבכות... אני הרגשתי כל כך עצוב... אני גם מתכוון לבוא אליו לשיבה. מקודם בהודעה אמרתי שלא מתייחסים אליו כל כך יפה, למשל הוא יודע לחשב טוב מספרים אז אנשים יורדים עליו, אבל אני לא התייסחתי אליו אף פעם בצחוק, אני מאוד אוהב אותו, הוא אחלה של ילד! באותו הלילה שאביו נפטר, הלכנו למסיבת חנוכה בדיסקוטק וראיתי אותו שם, אני הלכתי לרקוד ואפילו חברים שלי שלא אוהבים ממש לרקוד באו לרקוד... אז חיפשתי גם אותו(למרות שאנחנו לא ממש חברים קרובים) ולא מצאתי אותו ברחבת הריקודים. אחרי זה הלכתי לאיפה שיש כיסאות וראיתי אותו יושב לבד ומסתכל על כולם. שאלתי אותו למה הוא לא רוקד והוא אמר לי שהוא לא יכול כי יש לו תיק(אבל זה היה מין תירוץ, כי לא היה לו עם מי לרקוד...), אבל אז אמרתי לו אבל אתה יכול לשים ככה את התיק ואז לרקוד ואז אמרתי לו יאללה אתה בא לרקוד איתנו? והוא שמח ובא איתי