אתה מרחם עלינו, תודה רבה.
אם הייתי חרדי, גם אני הייתי מרחם עלי : תראו את האומלל הזה, נולד, הוריו נלחמו כדי לפרנס אותו ואחיו, עבדו כל אחד במשרה וחצי כדי לממן לו לימודים טובים, עזרה לפעמים עם מורים פרטיים, תיכון טוב, מחשב כדי שיהיה לו נוח בלימודים, אחר כך שלחו אותו לצבא הוא שירת 3 שנות חובה ועוד X שנות קבע כקצין, נפצע בשירות כשהגן על הישבן שלי בשעה שאני התנודדתי הלוך ושוב בישיבה, אחר כך השתחרר, טס לחודש לחו"ל לנשום קצת אוויר, חזר ישר לתחילת שנת הלימודים האוני´, למד תואר ראשון והתחיל לעבוד, עבר לגור עם מישהי, עבד משרה מלאה תוך כדי לימודים, שילם חצי מהכל למדינה, הביא ילדים, למד תואר שני תוך כדי עבודה, עשה עבודת מחקר רצינית ועזר לקדם דברים, נלחם בשיניים כדי שהילדים ילמדו בבית ספר טוב, שיהיה להם עזרה..... וחוזר חלילה... בעוד אני (שמרחם על עצמי באני החרדי החדש שלי) ישבתי בישיבה, לא עבדתי, לא ידעתי איך נשק נראה, קיבלתי צק כל חודש, קיבלתי הנחות בארנונה, שלחתי את אישתי לעבוד איפהשהוא, הבאתי 15 ילדים וצקים כיפיים "קצבאות ילדים" וכו´.... אז לא היה כל כך הרבה כסף ודי חסכנו, אבל מה, הראתי לחילוני הזה - להבא הוא כבר יבין שעדיף לחזור בתשובה... פלא שאתה מרחם עלי ?