לא הבנתי מה זה "ללכת סחור סחור"
ומה אני צריך להסביר.. בכל מקרה, מכות בבסיס או בשכונה הם הרבה מאד פעמים וורסייה (לפעמים קצת יותר או פחות מלוכלכלת, תלוי במצב) מסוימת של מה שאפשר לקרוא לו "מכות זירה" או "קרב כבוד" או איך שתרצה.. הנקודה היא שאדם מהפלוגה או מהבסיס שלך, כזה שאתה צריך לשרת איתו או שההורים שלך מכירים אותו ולהיפך , או מישהו שיצא פעם אם חברה של אחותך לא תמיד יתקוף באותה "כוונה" להרע כמו שמישהו אחר עלול... אלא יותר כדי להוכיח נקודה מסוימת (שהסוציולוגים הפסיכולוגים והאנתרופולוגים בוודאי יוכלו להבהיר יותר טוב ממני) אז מישהו בבסיס ניסה לדחוף לך אצבע לעיין ולא הצליח - סאבאבה, טוב מאד ואני שמח בשבילך. אבל אני לא בטוח שכדאי לקפוץ מזה למסקנות.. הנקודה שלי למעלה היא די פשוטה: אם מישהו נמצא עם האגודל שלו בתוך העיין שלך, הפסדת את הקרב. כל מה שתעשה אח"כ כבר לא משנה זה לא מצב שונה בהרבה מלקבל אגרוף ישיר ללסת בלי כפפות או להיות סגור בג'וג'י-גאטמה של מישהו. ואם במקרה שאתה מתאר הבחור לא לחץ, ישנן שתי אפשרויות: או שהטכניקה שלך הייתה מספיק טובה והוא לא הגיע למצב כזה, או שהוא באמת הגיע ולא היה מסוגל נפשית להוציא לאדם אחר עיין.. ולזה בדיוק ההערה שלי כוונה...