שאלה על סיום טיפול

[על חבל דק]

שאלה על סיום טיפול

איך בדיוק עשיתם את זה? ואיך המטפל/ת הגיבו? הגעתם למסקנה הזו ביחד עם המטפל/ת או שהודעתם להם ובזה זה ניגמר?

 

[חן1 היחיד]

סיום טיפול

פניתי למכון- וקיבלתימטפל צעיר ולא מנוסה. הודעתי לו לאחר חודשיים(!) שזה לא מתאים לי. הוא ניסה למשוך אותי( בצדק מבחינתו) לעוד זמן- שנעבד את זה- אך הודעתי לו שאין לי כסף לשרוף על חצי שנה של בירור. קטעתי את זה. עם מטפלת נוספת- שהיה שם קשר ארוך של 4 שנים (מטפלת דינאמית) התחלנו ביוזמתי לדבר על סיום- וכשראתה שאין טעם לדבר איתי על המשך(אמרתי לה שיש לה אינטרס כלכלי מאוד ברור בהישארותי)הפרידה לקחה משהו כמו חודש- אחרי שקבענו תאריך סיום.

 

[MommyHug]

מאיזו סיבה הפסקתם את הטיפול באמצע?

 

[על חבל דק]

תודה ../images/Emo140.gif

נשמע שסיימתם את זה בצורה טובה איזה כיף זה לסיים כך

 

[L L B]

סיום טיפול... אמממ...

את רוב הטיפולים שהייתי בהם סיימתי בכעס ומריבה מאוד גדולים ולא נעימים

. חוץ ממטפלת אחת ממש מקסימה שהיתה לי כשהייתי בת 15 בערך... קראו לה שֶלי... היא היתה סטודנטית לפסיכו' והרגשתי ממש חיבור איתה... אחרי שמונה חודשים בערך היא סיימה את העבודה באותו מקום כי היא היתה צריכה לנסוע לחו"ל בשביל להמשיך את הלימודים שלה...

. הרגשתי ממש חרא... אבל היא היתה ממש-ממש חמודה עד כדי כך שהיא אפילו קנתה לי מתנה

. אבל אני לא טובה בלסיים טיפולים כמו שצריך. הכי נוח לי זה לסיים במריבה... לא יודעת למה...

 

[שרונסקי]

ככה זה בדרך כלל בפרידות, בחיים, כי

כשנפרדים בכעס אפשר להרגיש כעס במקום עצב... לכן עדיף להפרד בכעסים מאשר במפגש 'אמיתי' עם הרגש המתאים. אני, אגב, עשיתי פעם אחת מסיבת סיום, הבאתי יין ושתי כוסות וממתקים ובסוף השארתי לו מתנה את הספלים היפים. היה ממש כיף

 

[mkarin]

עדיף להיפרד בכעסים?

אני לא אפתח את הנושא כרגע, אבל קצת קשה לי להסכים עם זה. תוכלי להסביר למה התכוונת?

 

[עפרונית מהודרת]

לא עדיף. אבל לעתים יותר נוח

נראה לי שזה מה שהיא התכוונה.

 

[שרונסקי]

יותר נוח, פחות מרגיש, בדיוק כך

 

[mkarin]

שוב, קצת קשה לי להסכים עם זה.

מנסיון, כשנפרדים בכעס זה רק מזיק. כן, יכול להיות שהעצב מזיק יותר אבל הכעס שורף מבפנים.

 

[שרונסקי]

ברור שזו לא אופציה בריאה, אבל ככה

הרבה פעמים זה עובד, כי רובנו מעדיפים לכעוס על פני להיות עצוב או כואב. האם זה מועיל, חכם, הגיוני? לא, אז מה.. המוח/לב שלנו לא תמיד עובד לפי מה שנכון ובריא. אפשר לראות את זה, אגב, אצל אנשים עם בעיית אלימות, שהרבה פעמים מתחת יש לך את הילד המוזנח, שבמקום לבכות זורק אבן על האחרים.

 

[mkarin]

זה בהחלט לא הגיוני,

אבל לא תמיד אנחנו בוחרים לעשות את הדבר ההגיוני. כנראה שיש צדק בדבריך, למרות שפרידה בכל מצב [בין אם זה בכעס או בעצב] כואבת מאוד.

 

[Gizmo16]

זה דווקא נורא הגיוני..../images/Emo28.gif

אני אישית משתדלת שלא אבל איכשהו יוצא שאני נפרדת בכעס... כעס ושנאה זה רגשות שמשליכים על מישהו אחר "אני שונאת את.." "אני כועסת על..." עצב זה רגש שאתה לבד בו. אני עצובה. וזהו. כואב לי. זה רגש שצריך לסבול אותו נורא לבד. אין את מי לקלל ועל מי לצעוק ואת מי להאשים ועל מי להתלונן. רק אתה והעצב והדמעות.

 

[mkarin]

כשאני עצובה על פרידה,

אני כועסת על עצמי. ברור לי לחלוטין שזה לא בריא- אבל אני לא מצליחה למנוע את זה.

 

[L L B]

לי יותר קל להיפרד בכעס

מאשר בעצב... עצב ילווה אותי כל החיים. כעס (משום-מה) לא.

 

[L L B]

מאגניבבבבבבבב../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

חלק מהטיפולים גם "נקטעו לי" מכלמיני סיבות... פעם אחת כשניסיתי להתאבד... פעם אחת כשהגעתי למחלקה הסגורה... ^זה^ יותר איכזב אותי... שזה לא קרה בשליטתי... שזה נקטע ככה, ב"בוּם"... אהבתי את הסיומת הטיפולית שלך...!

+

=

 

[שרונסקי]

האמת שאכן הפכתי זאת לחגיגה, היה

כיף ומרגש. נשמע יותר טוב מאשר סיום דרך נסיון התאבדות, לא? ואחרי זה, לא חזרת לטיפול הזה?

 

[L L B]

לא יכולתי לחזור ../images/Emo4.gif

הייתי באישפוז יום בהדסה עין כרם במשך חצי שנה (ששם היה לי את הפסיכולוג שנרדם...) ולאחר מכן ביצעתי ניסיון אובדני... אחרי הניסיון הם הודיעו לי שהם לא יוכלו לקבל אותי חזרה למחלקה... כי הם לא יוכלו להכיל אותי וכל הבלה-בלה... את מבינה? אני גם "עברתי על חוק". בשבועות שקדמו לניסיון הם אמרו לי שבמידה וארגיש רע אני מחוייבת להתקשר למנהל המחלקה... הם גם הכריחו אותי לחתום על טופס מעפן כזה שאני מתחייבת לא לפגוע בעצמי בתקופת הטיפול שם... ובגלל שעברתי על החוק הטיפשי הזה "הם לא יָכלו לקבל אותי חזרה אליהם..." (כאילו מישו חשב בכלל לחזור אליהם...

)

 

[שרונסקי]

כן, מכירה בתי חולים ואת התפיסות

שלהם...

 

[L L B]

אולי יש היגיון מסויים בזה...

אבל בנינו? הם מאוד פגעו בי... נפגעתי גם שהמטפל שלי (זה שנרדם) לא התקשר אח"כ להיפרד ממני כראוי...