טוב...
אצלי המצב דווקא לא קשה. אח שלי אוהב בשר - אבל הוא רק בן 11, אז אין לו ממש השפעה גדולה על הבית כולו... יש לי עוד אח שדי מכור להמבורגרים - אבל בגלל שאמא שלי מאוד "בריאותית" הוא לא אוכל כל-כך הרבה, וגם אם כן - זה בדר"כ מחוץ לבית... אבא שלי אוכל מה שיש. חחח... ואחי הקטן אוכל... טוב, מכל הבא ליד.
ואמא שלי, כאמור, נורא דואגת... - מבחינה דיאטית, מבחינת שומנים, מבחינת סוכרים, מבחינת בריאות, מבחינה טבעית... וזה מאוד עוזר. איך אני מסתדרת... - אמא שלי עזרה ישר מההתחלה. התחלנו לקנות מוצרים והיא אפילו לקחה אותי לדיאטית שתעזור לי לבנות תפריט צמחוני שלא יחסר לי בו כלום. והשאר התרגלו לזה... עכשיו אחים שלי מטורפים על שניצלי תירס, ועל המבורגר טבעול אפילו, והם תומכים במצב לגמרי... חוץ מזה שעם כל השגעון של אמא שלי הם חשופים להמון מאכלים טבעוניים בלי לדעת. אגב - אמא שלי אוכלת בשר... בקושי, אבל היא אוכלת.
אה, ודוד שלי צמחוני... טבעוני... לא יודעת בדיוק מה, אבל הוא הרבה יותר "אמיץ" ממני, כך שהוא תמיד ממליץ לי על דברים, ובארוחות משפחתיות תמיד יש לי את האוכל שלי - כי זה גם האוכל שלו. ואם אנחנו בארוחה של הצד השני של המשפחה - זה גם בסדר, כי סבתא שלי הייתה צמחונית במשך 15 שנה, אולי יותר, ויש לה עדיין לב של אחת כזו... אז לסיכום - אין לי על מה להתלונן.
*לפחות בעניין הזה...
*