שאלה נזיקית קטנה

silverhawk

New member
שאלה נזיקית קטנה

בפס"ד ועקנין, השופט ברק מתווה את הדרך לבחינת אחריות בעוולת הרשלנות: 1. האם המזיק חב חובת זהירות מושגית וקונקרטית לניזוק (בהתאם למבחן הציפיות)? 2. האם המפר הפר את חובת הזהירות (התרשלות, אני מניח)? 3. האם הפרת החובה גרמה לנזק. עד כאן הכל טוב ויפה. בפס"ד שתיל, השופט א' א' לוי (ששיחק אותה בפס"ד של עסקת הטיעון של קצב, בהנחה וזה אכן אדמונד ידידנו), קובע שלמעשה בדיקת חובת הזהירות המושגית מיותרת. גם פה הכל טוב ויפה. בשלב הזה הוא אומר שיש לערוך את הבחינה אחרת - קודם לבדוק התרשלות, ורק לאחר מכן האם הייתה חובת זהירות קונקרטית. פה העניינים מתחילים להיות בעיתיים: הוא מחלק את בחינת ההתרשלות ל-2 - האם המזיק יכול היה לצפות את הסיכון, והאם הוא צריך היה לצפות אותו. אם אני מבין נכון, זהו למעשה מבחן הזהירות המושגית, בהתאם למבחן הציפיות. הייתי מוכן לקבל את זה, עד שראיתי שאת השאלה השניה הוא בחן באמצעות נוסחת הנד, שאמורה להתייחס אך ורק להתרשלות, למיטב ידיעתי. יתרה מכך, התרשלות נבחנת לאור סטיה מנורמה (אשר נובעת מחובת הזהירות). אם כך, מהו למעשה ההיגיון בלבחון קודם את ההתרשלות ורק לאחר מכן את חובת הזהירות? אשמח אם תוכלו לעשות לי קצת סדר בדברים. :)
 

Scarlight

New member
אני מודה שלא את הכול הבנתי

אבל בעצם זה לא משנה מה בודקים קודם. אם אתה בודק קודם את ההתרשלות, אתה יכול להגיע למצב שבו עלות המניעה גבוהה מתוחלת הנזק ואז זה לא משנה אם יש חובת זהירות או לא. ואם אתה בודק קודם את חובת הזהירות, אתה יכול להגיע למצב שבו המזיק בכלל לא חב לניזוק חובת זהירות. כלומר בשני היסודות יש אלמנטים "שוללים" על ההתחלה. כביכול הגיוני יותר לבדוק קודם את חובת הזהירות, כי התרשלות היא למעשה הפרת החובה, אבל מעשית זה לא משנה.
 

silverhawk

New member
תודה על התשובה

מסתבר שהייתה לי אי-הבנה קטנה (ועכשיו יש לי אי-הבנה גדולה, אבל זו כבר צרה אחרת).
 

PoisonousLitchi

New member
גם אני

מחליפה קידומת.. עוד קצת יותר מחצי שנה.. אבל אני בכל זאת נרגשת..
את עומדת להיות בת 20 או 30?
 
למעלה