שאלה מחקרית

[יפעתוש10]

שאלה מחקרית

האם יש קשר בין נשים שרוקדות ריקודי בטן להרגשה טובה יותר טוב עם נשיותן? שלום לכולם אני עושה עבודה סמינריונית בנושא ריקודי בטן ונשיות ואשמח אם בנות שרוקדות יקודי בטן יספרו האם הן מרגישות יותר נוח עם הנשיות שלהן בזכות זה שהן רוקדות ריקודי בטן?

 

[יפעתוש10]

מי שמרגישה לא נוח לענות על שאלה זו

בפומבי אשמח לקבל תגובות למייל של [email protected] תודה רבה על שיתוף הפעולה

 

[אלון בן יהודה]

השאלה איך את מגדירה נשיות...

לאלו גורמים את מפרקת אותה כדי שהתשובות שתקבלי כאן תוכלנה לשמש אותך.

 

[יפעתוש10]

תודה על התייחסותך

לפני שלב של השאלות הספציפיות הייתי שמחה לשמוע באופן כללי איך נשים מרגישות כשהן רוקדות ריקודי בטן? האם זה רק כיף ואהבה למוסיקה או שמא מדובר גם בחיבור יותר חזק לגוף הנשי ולמיניות? האם יש הבדל בין לרקוד ריקודי בטן לעומת ריקודי עם למשל? (מדובר בחוויה של נשים רוקדות)? האם הצלחתי למקש קצת יותר?

 

[מחול מיכל]

אני מוכנה לענות בכנות |U4|

רבים הסיפורים על נשים ש"הייתה להן בעיה חמורה במיניות; לא יכלו להנות מנשיותן בכלל..." ואז הגיע המלאך הגואל בדמות הריקוד והכיר להם את הגוף מחדש. זה לא אצלי. לשימחתי הרבה, עתה, בשנות העשרים המאוחרות שלי, אני יכולה רק לברך על כך שלמרות הדברים הטראומטיים שעברתי בשנות חיי המעטות, בתחום הזה ספציפית לא הייתה לי אף פעם בעיה מיוחדת בתפקוד. אך עדיין, המצב "אין בעיות מיוחדות" הוא מצב מאוד בינוני. המצב "לא רע" הוא עדיין לא מצב "טוב". וכאן מגיע ריקוד הבטן. אני טוטאלית מרגישה שהריקוד שיבח את היכולת ה"לא רעה" שלי ועשה ממנה "טובה", אולי "טובה מאוד". אם זה בביטחון בגוף, קבלתו, התייחסות והקשבה אליו ובעיקר - פעילות מתוך אהבה וכבוד לגופי ולא מתוך הצבת תנאים. אני בהחלט מרגישה שעוד לא הגעתי ואני רחוקה מאוד מלהגיע לתחושת "טוב" מוחלט, אך מאוד שמחה וגאה בעצמי שמאז תחילת ההתעסקות בריקוד בטן בפרט החיבור לגוף רק בסימן עליה.

 

[יפעתוש10]

תודה

אני מודה לך על תשובתך הכנה. האם רקדת עוד סגנונות ריקוד כגון:ריקוד עם,סלסה,ריקודים סלוניים?

 

[מחול מיכל]

תשאלי אחרת ../images/Emo6.gif

מה לא רקדתי? חחח

מגיל 4 עד גיל 14 רקדתי בלט קלאסי. במקביל גם רקדתי ג'אז, מחול מודרני, ריקודי עם וסטפס. הריקוד באמת עזר לי עד גיל 14 להרגיש טוב עם עצמי, אבל אז הייתי ילדה וזה לא היה "מיניות" זה היה יותר ביטחון עצמי. הייתה לי תאונת דרכים מאוד לא נעימה בגיל 14, והפסקתי לרקוד לגמרי כ7 שנים. בכל השנים האלה כאבתי מאוד על אובדן הריקוד וניסיתי להשיב אותו אליי. ניסיתי לרקוד סלסה וריקודים סלוניים. טכנית הצליח, אך לא הסתדר מסיבה אישית. לא יכלתי להתמסר למשהו שאני תלויה בעוד אדם כדי להצליח בו. אז פניתי לתחום הכושר הגופני, ואף סיימתי קורס מדריכי כושר בוינגייט והתחלתי לעבוד בזה. אך הרגשתי שזה טוב וחיוני לתיחזוק הגוף אבל חסרה לי הנשמה... ובריקוד בטן מצאתי את מה שביקשתי

 

[יפעתוש10]

כנראה שהיום הוא יום המזל שלי!!!

תודה גדולה לך על שיתוף הפעולה! אני מאד שמחה לשמוע שרקדת מיספר סגנונות זה מקור מצוין להשוואה. אז לשלאלת מיליון הדולר מה מצאת בריקודי בטן שלא מצאת בסגנון אחר...

 

[מחול מיכל]

או קיי קודם כל תודה לך

ולשאלתך: אני עונה ב"שלוף" במה שבא לי באותו הרגע במחשבה, כי יש המון דברים... 1. קודם כל סגירת מעגל - אני יכולה לעשות זאת, יש לי יכולות פיזיות מתאימות והן ורק הולכות ומשתפרות. ניסיתי לחזור לרקוד בלט קלאסי בשלב מסויים בגיל 20 פלוס וכשלתי כי עקב התאונה, חוסר האימון שנים וההתבגרות איבדתי יכולות לבלט קלאסי. התגלגלתי אח"כ לשיעור ריקודי בטן, "הצצתי ונפגעתי" ומכאן הכל היסטוריה. 2. ריקוד בטן הוא לא שיעבוד לגוף אלא השבחה שלו כפי שהוא. זה לא דורש ממני נתונים שאין לי (כמו להיות רזה) אלא עובד איתי בנתוניי הקיימים. שלא כמו הרבה ז'אנרים של ריקוד המקדשים את המראה השדוף, כאן דווקא אישה כמו בנתוניי - עגולה - מתקבלת בברכה. 3. בהמשך ל2 - זה מפריח מיתוס שאישה מלאה היא אישה שלא בכושר. ריקוד בטן הוא דבר אינטנסיבי שדורש סיבלות לב ריאה ושרירים חזקים לא פחות מז'אנרים אחרים (היו הרבה פעמים שתלמידות חדשות פערו עיניים בשיעור הראשון ואמרו לי "וואו! זה קשה! חשבתי שריקוד בטן זה קל כי רקדניות בטן הן מלאות!"). 4. אני לא תלויה באיש כדי לרקוד (כמו בסלסה) ולגרום לעצמי להרגיש טוב בכלל. אם יעלו לי עוד דברים אכתוב...

 

[אלון בן יהודה]

אם יורשה לי לבקר...

המחוז שאליו את לוקחת את החקירה שלך הוא מחוז שאפשר להגדיר אותו כפמיניסטי במובן מסוים. בשנות השישים נשים בארה"ב קראו תיגר על המונופול הגברי בחברה המערבית והחלו עם כל נושא העצמת הנשיות בכל מיני אופנים מקומות וזמנים מאז. מאוד פופולרי היה גם כן לקחת את תחו םהמחול המזרחי ולעגן אותו במאניפסט הזה. יחד עם זאת, המחול המזרחי, כמו המחול בכלל, הוא סוג של תראפיה בתרבויות רבות, בנות זמננו וקדומות גם כן. נשים בהקשר הזה לא היו לבד, אלא גם גברים, ולכן דעתי היא שאם את מגבילה את העבודה רק לתחום של נשים מבלי לציין (אפילו לא לבדוק, או אולי עם לבדוק?) שגם גברים הם חלק מזה, אז... משהו בהבניית הידע של העבודה חלקי למדיי. לא מדובר על נשיות. מדוברת על העצמת דימוי הגוף האישי ועל תפיסת המיניות העצמית, לא משנה אם זה גבר או אישה. ישנה ספרות רבה וענפה בנושא התקֵפוּת של דיסציפלינת לימודי נשים, משום שלא אחת מרוב בין תחומיות ו"עודף אידיאולוגיה" - המתודולוגיה של מחקר תחום זה (כמו גם תחום "לימודים קווירים" למשל) מנסה כביכול ליצור תחום ידע חדש, בעוד הוא אינו כזה. (מקווה שיצאתי מובן, משום שדיונים על מתודולוגיה של מחקר תמיד גם אל המוח שלי בקושי נכנסו.... בלימודי הדוקטוראט זה פשוט סיוט....)

 

[יפעתוש10]

אנא ממך זו לא חקירה!!!

ראשית, ברצוני לציין כי אני מתעניינת ושואלת ומאד מתלהבת יש להודות משיתוף הפעולה והשיתוף. צר לי אך לא הבנתי את דברייך עד הסוף... העבודה היא לא במסגרת איזשהו מסלול פמיניסטי זו בסך הכל הזדמנות בשבילי לעשות עבודה בנושא שמענין אותי מאד. לצערי,לא מצאתי הרבה מקורות כתובים ומהימנים בנושא המחול המזרחי אז חשבתי לשאול את העוסקות בתחום ולשאוב מהן את המידע הכי אוטנטי שיש. אם יש המלצות למקורות נוספים אשמח לשמוע איפה. בכל מקרה בשלב השאלונים אהיה חייבת לשלאול את אלה שנושמות את התחום.

 

[רזלה]

אלוני, התשובה לשאלה שלה

מצויה בידי נשים. וזה לגיטימי לחלוטין לשאול שאלה שכזאת. כל סוג של תנועה, ובמיוחד ריקוד, מעצים את דימוי הגוף. אבל השאלה היתה ספציפית לריקוד מזרחי בהקשר לנשיות. נשים רבות עוסקות בתנועה מסוגים שונים - מהתעמלות ופילאטיס ועד בלט וריקודי עם. ועדיין... ריקודי בטן זה דבר אחר לחלוטין. והתשובה, כפי שאני יכולה להעיד מנסיוני האישי, ומנסיונן של קולגות רבות, היא - כן!!!!!! כמובן!!!!! אני רואה את זה כל יום בקרב תלמידותי. אני רואה את התהליך שאני עברתי מאז נכנסתי לעולם המחול המזרחי. אני רואה מה קורה לנערות שרוקדות ריקודי בטן, איך זה משפיע על דימוי הגוף שלהן - להבדיל אלף אלפי הבדלות מאלה שרוקדות ג'אז וכד'. יש משהו טמיר במחול המזרחי. משהו שמתחבר לדבר השורשי ביותר בתוכנו. ההתייחסות לבטן, הבלטת הבטן בריקוד, חשיפת הבטן הרכה, הנוזלית, העגולה - כל אלו הם טאבו בדרך כלל בסוגי מחול אחרים. ועל כן, ההבחנה בין הגברי לנשי היא במקומה. אופס - יצא לי מניפסט. גמר חתימה טובה לכולם. יעל

 

[אלון בן יהודה]

יקירתי,

כל מה שנשים יגידו - אעיד גם על עצמי: עד כמה התחלתי לקבל את הגוף שלי שהיה רזה כמו מקל פעם, עד כמה התחזקתי במפנים (הייתי מובל וחלש פעם), עד כמה התחלתי לאהוב את הגוף ואת הנפש בהשוואה לפעם. הניכוס של המחול הזה למגדר אחד בלבד נראה לי פשוט לא נכון, משני טעמים: הראשון - כי הוא סממן של תחומי ידע אחרים שרוכבים על הגל הזה (והזכרתי שני תחומי ידע "בין-תחומיים" שמקבלים ביקורת דומה באקדמיה); השני - המחול הזה נרקד גם על ידי גברים, הן בעולם המערבי ובמיוחד בארצות שבהן הוא נרקד בלב הקהילה (קרי המזרח הקרוב והפחות קרוב), כבכל פולקלור. אני מאוד מבין את המקום שאליו נלקח המחול המזרחי, כלומר העצמת נשיות וכו'. זה בסדר, זה לגיטימי, אנחנו מדינה דמוקרטית וכו'...., אבל אם מדובר בעבודה סמינריות (שאגב, היא כן חקירה, או אם תרצי מחקר בזעיר אנפין) אזי בשביל ההגינות כלפי המסגרת שבה הוא נערך ובשביל תחום הידע הרחב הזה צריך לציין את ההקשר הרחב יותר שלו, אחרת מדוברת בדיסאינפורמציה או במידע חלקי. לציין, לא לחקור. (שאני שוב ארצה על גברים במחול מזרחי?)

 

[יפעתוש10]

שמחתי לשמוע שיש כאן גם רקדן בטן

וגם עליך הריקוד משפיע לטובה. אתה כותב שריקוד בטן מנוכס לנשים בעיקר למרות שהעובדות מצביעות גם על נוכחות גברית...למה לדעתך זה מנוכס בעיקר לנשים בניגוד לג'אז ,למודרני ואפילו לבלט אין ניכוס חד משמעי כזה?

 

[RotemOsnat]

אני רוצה לענות לך:

וגם לאלון שבהרצאתו המאלפת על גברים במחול המזרחי כבר הייתי..... בואו נלך הכי רחוק בהיסטוריה, לשחר ההיסטוריה: בהרצאה ששמעתי מרקדנית בטן על ההסטוריה של המחול המזרחי, המקורות הראשונים של מחול זה באים מפולחנים עתיקים שסגדו לפריון האישה ויכולתה ללדת. האלוהות היתה אז נשית והאישה היתה נערצת. אז ברור לי מאוד למה מייחסים את ריקודי הבטן לנשיות. ובאשר לשאלותייך, גם אני עברתי תהליך אישי עם הריקוד הזה, התפתחתי וצמחתי ועברתי העצמה אישית מדהימה. מה זה עשה לנשיות שלי? לביטחון העצמי שלי?.....רק טוב ובמנות עצומות. למשל - מאישה שלא מסוגלת שיראו ולו ממ חשוף מהבטן שלה אני היום גאה במראה שלי ואוהבת את גופי ומסתובבת חופשי עם חולצת הבטן בשיעורים, הופעות. מאישה שלא היתה מסוגלת לעמוד מול חברותיה הטובות ולרקוד או באמצע מעגל בסוף שיעור ולרקוד עם שאר התלמידות - היום אני מופיעה, מלמדת. רמת הביקורת העצמית שלי קטנה-אני יותר מפרגנת לעצמי. בהצלחה במחקר, רותם

 

[גואל3]

אח ריקודי בטן

הגיע הזמן באמת שמישהו יחקור לעומק מה ריקודי בטן עושים לנשים. ויש לי הרבה מאד מה להגיד בענין אבל הדברים העיקריים שאני יודעת על עצמי ועל תלמידות שלי הן: 1. ריקודי בטן זה סוג של ריפוי לנפש ושחרור מלחצי היום יום. 2. הריקוד גורם לנשים להיות מחוברות יותר לגוף שלהן 3. מעבר לאדרנלין שזורם בגוף (ויש לציין כי זה לא רק בריקודי בטן!!) יש הרגשה של שמחה ואושר פנימי 4. המוסיקה,טוב על המוסיקה אפשר לעשות סדרת מאמרים כמה כוח יש למוסיקה הערבית לי באופן אישי זה היה הכרות נפלאה עם תרבות שלא הכרתי קודם. ויש עוד הרבה סיבות אבל בסך הכל יש קסם בריקודי בטן וכוח שלא פגשתי בסגנונות נוספים שרקדתי בצערותי וגם בהתבגורתי.

 

[אלון בן יהודה]

ההרצאה ששמעת מפי אותה רקדנית...

לוקה במידע לא נכון. העולם העתיק היה עולם דתי והיה מורכב מטקסים רבים כדי להודות לאל או לאלים או לאלות. נושא הפריון היה רק היבט אחד קטן, קצר מועד, ופחות משמעותי בהשוואה ל...ריקודי קציר, ריקודי אלים, ריקודים במסגרת פסטיבליים, ריקודי קרב, ריקודים חילוניים ועוד. גם גברים רקדו בעולם הזה, לא רק נשים: מלכים, כוהנים, וגם אנשי הרחוב הפשוטים. לכל מעמד כזה היו ריקודים משלו, היו גם להקות ריקודים, הן למטרות דתיות והן למטרות חילוניות. משחר ההיסטוריה אפילו תנוקות רקדו לו שמעו קול תיפוף, מה זה משנה מה המגדר שלהם... כל מה שמדובר פה על נשיות, למעשה מדובר על פרמטרים שאינם תלויים מגדרית, ובדיוק באותו אופן ניתנים להחלה על המגדר השני.

 

[RotemOsnat]

אבל אנחנו מדברים כאן על ריקודי בטן

ולא על טקסים אחרים שציינת-ומנסים לבדוק האם המקור שלהם בהכרח כן קשור למגדר או לא.לכן ציינתי רק את פולחן האלה והפריון הנשי. אכן ההסטוריה מאוד מענינת ורצופה שינויים אך בוא נשאל את השאלה-למה יש יותר רקדניות מרקדנים? למה יש יותר מוסכניקים ממוסכניקיות? עם כל הפמיניזם אנחנו בכל זאת שונים-אני ואתה, הגברים והנשים. הכי מדהים זה לראות את זה אצל תינוקות, ממש מהיוולדם ניתן להבחין בהבדל. אז האם ריקודי בטן זה מחול נשי? האמת-שבעיני כן. אבל כשאני רואה אותך רוקד-אני רואה משהו אחר-ריקוד בטן גברי, אדמתי, כפרי ומקסים, אבל אחר.גוף של גבר, אין מה לעשות...(נהדר, כמובן!)

 

[אלון בן יהודה]

נו טוף, זה מזמן עוד דיון פורה

זה ל-א ריקודי בטן. אין כזה דבר ריקודי בטן. זהו מחול מזרחי. כך יש לומר. כך הוא הביטוי לתחום זה בערבית. המינוח השגוי הזה (גם אם מורגל ומושרש מאוד) מקורו בתיאור סובייקטיבי של מדענים נספחים לארמיה הקיסרית של נפוליאון, בפלישתו למצרים ב 1798. הם היו מורגלים רק בבלט וכו', ופתאום רואים ריקוד ששונה מכל מה שהכירו... רק הבטן זזה (רק הבטן זזה? שירכיבו משקפיים...). עמדתי היא שמי שרואה בזה רק ריקודי בטן, רואה חלקית את התחום הרחב הזה. המחול המזרחי איננו רק ריקודי בטן. למעשה, ככל שתעלי צפונה (תורכיה, איראן, ומזרחה-צפונה) הבטן תעבוד פחות, ויותר הידיים, הגב והכתפיים. האם אפשר להגיע על מרים ברץ שהיא רוקדת ריקודי בטן?... שימי לב שאף היא ממנחת את המחול שלה כ"מחול אסיאתי", "מחול פרסי" ולא "ריקודי בטן". המונח הזה הוא בעייתי, ודנו בו רבות בחקר תולדות המחול (רק בשלושת העשורים האחרונים אגב). עמיתתי וחברתי, אלינה, דווקא דווקא דווקא משתמשת במונח ריקודי בטן כי... כי נראה לה שדווקא ביטוי זה, משום שהוא שגור ביותר - דווקא הוא יעביר את המסר של "מחול מזרחי". במקביל, פיפי על דרך משל, מקפידה מאוד להשתמש בביטוי "מחול מזרחי". אני סבור שזו דרך נכונה יותר להצביע על המושג הזה, כי כך מבטאים זאת בערבית (ראס שראי). לגבי ה"למה" ששאלת, התשובה מורכבת. מאוד. שמישהו ירים את הכפפה, למה התעייפו לי האצבעות כבר מהמקלדת הזו...

 

[יפעתוש10]

האם יש מקורות מהימנים?

שאפשר להסתמך עליהם אודות המחול המזרחי? האם תחום המחול המזרחי נחקר ברצינות ובמקצועיות.? בעבודה על המחקר אני צריכה להכין מבוא ואני מאד מתקשה בלמצוא מקורות טובים באמת: מבוא כללי שמדבר על המחול המזרחיףמקורותיו ומאפייניו בגדול. מאיפה מומלץ להתחיל?