שאלה - מה עושים?

[דוד כפרי]

ולילה טוב

 

[anna127]

 

[moriarty]

מה זה OJT?

ומה זה קורינדו אייקידו? אני יודע מה זה אייקידו, אבל מה זה קורינדו?

 

[amir_aikido]

תשובות קצרות

OJT = On Job Training
כשאתה לומד משהו מעשייתו

קורינדו אייקידו - אמנות לחימה שזהו שמה.



אמיר

 

[דוד כפרי]

ואז אני אצטרך להיכנס פנימה כדי לשנות מה שהוא

שינה, כי זה לא מתאים ל"מקצוע" שלי?
ומישהו משיטה אחרת שוב יצטרך להיכנס, כדי לתקן לשיטה שלו?

אתה עוסק באיגרוף. תחשוב רגע על מדריכים לאיגרוף ולהיאבקות באותו קורס. מה שייך בטיחות באימוני היאבקות (הטלות, בריחים, חניקות ועוד) למדריכי איגרוף? מה שייך בטיחות באימוני איגרוף (כפפות, כן או לא מכות בראש, עוד...) למדריכי היאבקות?

זה לא שייך אחד לשני, ואין סיבה שאחד ילמד מה ששייך לשני חוץ מ"זה מעניין". או שמישהו רוצה להרוויח עוד כסף על חשבון המדריכים בדרישה לקורס שאינו רלוונטי.

 

[moriarty]

טוב, אם זו הבעיה היחידה שלך

שמלמדים יותר מדי בטיחות, אז אני באמת לא דואג.

 

[דוד כפרי]

מהפרט, הבן את הכלל

חלק גדול ממה שחיוני לאיגרוף, לא רלוונטי להיאבקות, ולהיפך. אין סיבה שכולם ילמדו הכל. למה ללמד מדריך איגרוף איך ללמד חניקות והטלות? למה ללמד מדריך היאבקות חוקים של חובבים מול מקצוענים באיגרוף? למה ללמד את שניהם איך לבנות תכנית אימונים שנתית בקרב-מגע?

אי אפשר לתפור קורס שיתאים לכולם.
וגם לא צריך.

 

[Tonjin]

אחד לאחד.. ארוך ולא משעשע...

-ידע להעשרה: זה סבבה לגמרי, כיף וחשוב - לא בטוח שצריך ל*חייב* אותי לשלם בסביבות ה6000 ש"ח ולהקדיש חודשיים שלושה מהחיים בשביל לרכוש אותו... במיוחד שזו הגרסא הקצרה והזולה (קורס מדריכים, לא מאמנים), ובמיוחד אם ביליתי מספר דו-ספרתי של שנים בלרכוש ידע בתחום הספציפי שלי.

- ידע לשימוש מעשי: בשביל מה ביליתי עשור ביפן צמוד למורה שלי?
את הידע המעשי בשיטה ספציפית לומדים מהמורה שלך, בשנים של אימון יומיומי, לא בסדרה של 5 הרצאות (גם אם מעניינות ומעשירות) מפסיכולוגית ספורט בווינגייט

- תפיסת תנועה: לכל שיטה יש דרך תנועה אופיינית ודרך אופיינית להפקת כוח (שוב, חפש בפורום דיונים על סוגי אגרופים, ואני לא מדבר על כאלו שמגיעים מזוויות שונות, אלא על אינספור דרכים לייצר כוח באגרוף ספציפי אחד, בזווית אחת שעשוי להראות בדיוק אותו דבר למשקיף חיצוני שלא מצוי ברזים הספציפיים של אותה שיטה), כל אופי תנועה כזה נרכש באלפי שעות של אימונים ספציפיים, שהעקרונות שלהם שונים משיטה לשיטה..

מה יש למרצה לתורת האימון, (נושא חשוב, מעניין אך לא רלוונטי לרוב השיטות) שלא שמע אפילו על השיטה שאני מתאמן בה להוסיף לי על זה?

- ריפוי או פיתוי: עם כל הכבוד לסיימון סינג (ויש, בעיקר בגלל ספרים אחרים שלו, ומשעשע לראות אותו מתפתל בקטעים בהם הוא בכל זאת נאלץ להודות שיש משהו בשיטת ריפוי שהוא לא אוהב), חלק ע-צ-ו-ם ברפואה המערבית מבוסס גם הוא על קירובים, ניחושים, אינטואיצייה ופלציבואים.. כך או כך, זה לא קשור לדיון: אם בשיטה מסויימת משתמשים בדימוי "לנשום מהגב", "לזוז מהדאן-טיין" או "לדמיין שהרגליים מכות שורשים באדמה" בהצלחה, אז את מי זה מעניין שאין ריאות בגב, שורשים ברגליים או שהמדע המערבי עדיין לא הצליח למצוא את הדאן-טיין (נחש מה, הוא גם לא הצליח למצוא איפה בדיוק יושבים הזכרונות שלנו..)

-תזונה: לא רלוונטי לכלום, מי שחשוב לו שיצא וילמד - יש מורים מ-ע-ו-ל-י-ם ביפן (כולל בקנדו, שהוא ספורט תובעני ואינטנסיבי) שחיים על דיאטה של סאקה, בירה, סיגריות וסויה מותססת... אז מה..?!
לעומתם יש את החבר'ה של קרוס-פיט שממליצים בכל פה על תזונת פליאו (הטרנד התזונתי הגדל ביותר בשנים האחרונות, שכנראה גורם שבץ להרבה תזונאים מסורתיים), את מעמיסי החלבון והפחמימות ואת הצמחונים והנמנעים מלקטוז וגלוטן... מעשיר ומעניין, אין ספק, אבל זה רלוונטי לקוטה-גאשי, למאוושי גרי או לחיתוך שלי בחרב איך בדיוק...?!

לא מספיק שאתה רוצה שיגידו לי מה ללמד, אז שיגידו לי גם מה לאכול, או מה להגיד לתלמידים שלי לאכול?!
שיאכלו מה שהם רוצים, ואם הם רוצים יעוץ תזונאי - שילכו לתזונאי ספורט.. (מה הלאה, שיבואו אלי כשהולך להם ראש מנוע...?)

-חימום: שוב, לכל שיטה יש חימום אינטגרלי שלה, שבד"כ פותח ושוייך לאורך שנים לתת את התשובה הכי טובה לצרכים הספציפיים שלה..
אז חוץ מזה שיש חילוקי דיעות על חשיבות והצורך בחימום (וזה אגב לא מתביישים להגיד גם בקורסים של ווינגייט), המילה האחרונה בו היא ה11+ של פיפ"א שנחשב כיום על-ידי כמעט כולם כפרוטוקול היעיל ביותר למניעת פציעות לפני אימון, ונחש מה - לא למדתי עליו בווינגייט..
(את נושא פיתוח הכוח והפקתו כבר כיסינו למעלה)

-תוכניות עבודה: בכל שיטה, יש את הקוריקולום שלה, שמפרט בדיוק מה מלמדים את התלמיד בכל שלב ושלב, הן לא שנתיות אמנם - כי מלמדים את התלמיד לפי רמת ההתפתחות והשליטה שלו בחומר ולא לפי החודש הקלנדרי בו נמצאים, אבל נראה לי שזו בדיוק הנקודה...

-אני לא בטוח שיש לי אימון גדול בשיטה הנוכחית, אבל שרלטנים תמיד יהיו, גם אם יאריכו את קורס המאמנים פי 3, ייקרו אותו פי שבע ויכריחו קפוריאסטים ללמוד טאי-צ'י ולהיפך...

המדינה צריכה להתערב במינימום ההכרחי (בטיחות, מינימום הכשרה, עזרה ראשונה), אחרי זה שכל אחד יעשה ויבחר מה שטוב לו..

 

[moriarty]

הדיון קצת נמאס עלי

לפני כמה תגובות, אז אמנע מלהגיב ברשותך על כל מה שכתבת.
רק לגבי התזונה - אני לא מסכים איתך.
מי שלא אוכל מספיק חלבונים כדי לתקן את השרירים שלו לאחר אימון, יפגע בהם לטווח הארוך, ובוודאות לא ישתפר כמו מי שמתאמן בדיוק אותו דבר, אבל כן אוכל מספיק חלבונים.
כנ"ל לגבי ויטמינים.
לגבי אלכוהול וסיגריות - נו באמת.

 

[Tonjin]

אם המחלוקת היחידה היא על תזונה, דיינו..

שים לב גם שאני לא אומר שתזונה לא חשובה, אני רק אומר שלא מתפקידו של מורה לאמנויות לחימה להיות יועץ תזונתי, לא בהכרח...

בדיוק כמו שלא מתפקידו לפקח על צריכת האלכוהול והסיגריות של המתאמנים שלו (כן, מה אתה יודע - גם להם יש השפעה וגם הם עשויים לפגוע), או על בחירת בני הזוג שלהם..

 

[yoja kwan]

 

[anna127]

 

[amir_aikido]

 

[samoyed]

 

[התגוננות רחוב]

משרשר אל אמיר ומכוון בתגובתי לשרשור באופן כלל

לצערי לא נמצא כאן הרבה לאחרונה אבל הנושא משך את לתשומת ליבי

ראשית גילוי נאות במהלך עשרים השנים האחרונות באופן כזה או אחר
גם במכללת וינגייט וגם במכון וינגייט בעבר עבדתי כמרצה, מורה, רכז קורסי
מדריכים ומאמנים למגוון לא קטן של שיטות.

אני עוסק בתחום אומנויות הלחימה (לא ח"ו מתוך גאווה או שחצנות) למעלה מארבעה עשורים
במגוון רחב של שיטות/אומנויות לחימה. קלאסיות, מסורתיות, ספורטיביות/תחרותיות וגם
כאלה שמטרתן לחימה מעשית נטו(אזרחית וצבאית).

כן, אני (לטעמי כמובן) קובע באופן חד משמעי שקורסי מדריכים ומאמנים הם חובה!!!!
לכל מי שעוסק בתחום אומנויות הלחימה על כל נגזרותיו (אלה שציינתי למעלה) ובפרט למי
שעוסק בהעברת הידע לאחר/ים!

קורסי המדריכים כמו או יותר המאמנים מקנים ידע נרחב מאוד (ודי לזלזל בידע המערבי
מכל ידע מהמזרח הרחוק די לחיות בפנטזיה לאורך שנים רבות - איני מזלזל בידע שנצבר במזרח הרחוק
אבל מפריע לי הזלזול כאילו הידע שנצבר במערב הוא ברמה נחותה ולא ראויה - לא הוא לא, הוא מתקדם, הוא מועיל
ונכון כמו בכל תחום גם בו יש שינויים עם השנים והשינויים נובעים מלא מעט סיבות <תזונה/הרגלים/התפתחות וכו'... אבל לא נכנס לזה ברגע זה).

כמי שהתחיל לעסוק בתחום אומנויות הלחימה בסוף שנות השישים ותחילת השבעים מיותר יהיה לציין כמה מאות ואלפים מחבריי לדרך
פרשו בגלל אין סוף סיבות (רובן בריאותיות שנבעו מחוסר ידע/חוסר הבנה/חוסר התאמה/חוסר מקצועיות של מאמנים שהגיעו עם ידע
מאומנויות לחימה מסורתיות/קלאסיות וכו'...). כן גם לא מעט מאמנים מזרחיים (יפנים/סינים/קוריאנים ...).
אני זוכר את האימונים את האופן בו הם הועברו, את העומסים, את "סרגל המאמצים" ואין לי ספק ש- 90% מהנזקים נבעו (ועדיין לצערי) מחוסר
ידע הבנה והכי חשוב "אנחנו יודעים ותעשו טובה אותנו לא ניתן ללמד כלום...אם כבר אם תתחננו נהיה מוכנים להגיע וללמד אותכם איזה דבר או שניים
כשנרד מהאולימפוס בו אנו חיים).

קורסי מאמנים בקוריאה = התייחסות רק כי אני מכיר את התחום מעולה!!
כן, מי שלמד בקוריאה מחוייב לעבור קורס בישראל ומאוד! הוא אולי מכיר את החומר של הטאקוונדו מעולה (זה נכון לשוטוקאן/קיוקושינקאי/גוגיטסו/
קראטה/גונגפו/ועוד כמה אלפי שמות בהם לא ניגע עכשיו) אבל הוא לא מבין דבר בתחומים א מלבד "כך לימדו וכך אני מלמד... ושאף אחד לא ילמד אותי מה זה:
קאטה/פוםסה/פורמה...).

נסו לבדוק לאורך שנים כמה מחברינו לאימונים פרשו, כמה עם בעיות גב, ברכיים, כתפיים, מרפקים, שרירים, גידים, רצועות.... בגלל "מסורת" ותהיו כנים במיוחד עם עצמכם.
כמה מהמאמנים היותר בכירים שהכרתי (ראשי שיטות וארגונים יפניים/סיניים) יושבים חצי מהאימון (ולא בגלל גיל) אלה מפני שהברכיים גמורות או הגב.

להתפס על המינוח "פסיכולוגיה של הספורט, הפיסיולוגיה של המאמץ/ספורט, אנטומיה או כל נושא אחר שמשתמש במינוח ספורט כאל מוקצה מחמת מיאוס
נראה בעיני לא הגיוני והאמת גם מעט לא רציני.
הפסיכולוגיה של הספורט (זה השם שנבחר) לא נוגעת רק בפן התחרותי אלה באופן כללי בפסיכולוגיה בכלל ובעבודה עם ילדים נוער ומבוגרים על כל המשתמע מכך
האם יעלה על הדעת שאיש צוות חינוך ד ח כלשהו ילמד מבלי לעבור הכשרה בתחום כל כך רגיש? ללמד נערים/רות/ילדים/נשים מבלי ללמוד מעט (כן מעט כי לטעמי צריך יותר)
להבין, להכיר את הבעיתיות הנובעת מעבודה שכזאת כללי בטיחות זהירות מותר אסור וכו'.. נראה בעיניי יהיר וחובבני משהו.

כן - אני מאמן/מדריך - 33 שנים הידע שצברתי עם השנים (שוב בלי להשתחצן ח"ו) הוא רב אבל אני יכול לאמר שהידע שקיבלתי בלימודי קורס המדריכים והמאמנים
לסוגיהם אותם עברתי תרמו לי לא מעט הן בידע הכללי והן בידע המקצועי ועדיין אני סבור שלא למדתי מספיק לצערי.

לעבוד עם ילדים מבלי להכיר את הצרכים שלהם את הדגשים אותם יש לשים את הרגישות לאופיים, למבנה גופם, או לכל פרט אחר לטעמי הוא עברה על חוק!!!
גם אם למדנו אצל מומחה לטאיצי/נינגיטסו/טאקוונדו/קראטה/קרב מגע/התגוננות רחוב ולא השלמנו את לימודינו בידע כללי נרחב - אסור(!!!!!) לנו לאמן לטעמי שוב.
ולאלא רק בשביל התעודה.

אפילו ברמה הבסיסית - בטיחות/ מערך שיעור/בניית סרגלי מאמצים הן בפן הטכני בשיטה הן מבחינת הכושר הגופני העומסים וכו'...כבר שמעתי מדריכים/מאמנים שטענו
"אצלינו אין דבר כזה מערך שיעור - אנחנו עושים מה שמתחשק לנו..." ואז כשהגיעו תלמידים למבחני כניסה לקורסי מדריכים/מאמנים הם לא ידעו לבצע דברים בסיסיים
(כן בסיסיים) כי המאמן/ראש השיטה/ארגון לא לימד/שכח או שסתם לא היו לו מערכי שיעור מסודרים!!!
כבר נכחתי במבחני דרגות לחגורות שחורות(!!! דרגות דאן נחשבות גבוהות) בהם תלמידים/תלמידות הגיעו להיבחן מבלי לשלוט בחומר הטכני (כן הטכני שלא לדבר על יכולות גופניות
כאלה ואחרות ) מפני שהמאמן שלמד ביפן/קוריאה/סין/הודו/ציקיממבו לא השתלם בעשרים השנה האחרונות כי "הוא לא יך המאן שלנו למד מראש הארגון אף אחד לא יכול ללמד אותו")

אולי אם נבין שלא כל דבר (וכן יש מה לשנות בחקיקה ובהתנהלות היא לא מושלמת כמו כל דבר אחר בחיים) שאנו נדרשים לעבור הוא שלילי בסופו של דבר אלה מחוייב המציאות לאחר
שהתוכניות נכתבו "בדם" של לא מעט טעויות שעברו אלפים לאורך השנים.


שנה טובה
חיים

 

[amir_aikido]

תגובה - הסכמה חלקית ביותר

חיים

העמדה שלי ושלך נמצאות בהסכמה חלקית:

הנושאים שקשורים לבטיחות ובריאות, בהחלט חייבים להיות בקורס כזה. אבל - לא כל נושא רקע חייב להיות שם.

הדרכת ילדים / קהל מיוחד, דורשת הדרכה מתאימה.

אני לא מאמין שהידע המזרחי טוב יותר מהמערבי (ולא נראה לי כי טונג' טוען אחרת)

מדריכים שלא דואגים להשתלם לאורך הזמן, תמיד יישארו מאחור.



אלא שמעבר לזה, אנחנו בחוסר הסכמה ביחס להרבה נקודות:

אם שיטה מסויימת איננה כוללת תכנית מסודרת ללימוד החומר הטכני בהגדרה, הרי שכל בחינה שבודקת מעבר מקיף על כל החומר הטכני, תגלה שיש תכנים שלא נלמדו - וזה אמור להיות תקין באותה השיטה.
לעומת זאת, אם השיטה כוללת תוכנית מסודרת ותכנים מחייבים לאורך זמן, הרי שמדריך שלא ילמד את אותם התכנים לאורך אותו הזמן בו הדברים אמורים להלמד בשיטה, יחרוג ממנה בעצמו.

למה לחייב מישהו לדעת להדריך קהל יעד כלשהו, אם אותו קהל בכלל איננו קהל יעד של השיטה שלו?
השאלה הזו מתייחסת להדרכת ילדים, להדרכת זקנים, להדרכת נוער, להדרכת פגועי נפש ועוד ועוד.

שני הקורסים להסמכה מדריכים ומאמנים הם רק שני קורסים במהלך הדרך, הם לא ההבדל בין מדריך שישמור על עצמו מעודכן ובין כזה שלא.

אנשים שהשמש זורחת להם מהXXX יש בכל תחום. כשמדובר באדם כזה, זה לא ממש משנה איזו הדרכה הוא יעבור הרי אח"כ אין עליו ביקורת.

אמיר

 

[Pyongwon]

חיים ואמיר -

לגבי כמה מהדברים - הייתי רוצה להוסיף -
מדריכים שלא דואגים להשתלם לאורך הזמן, תמיד יישארו מאחור - מעולה - ואם אותם אנשים לא מדריכים - אלא מאמנים?
שלא יודעים מה הם צריכים לדעת כדי להדריך?
או שעושים מבחן ולא יודעים בכלל את החומר - כי לא הועבר? או ששונה? או שאומרים שלא צריך חומר מסויים - ואז צריך?
או שלא רוצים להעביר מידע - שצריך להעביר?

מה עושים - כי הרי לא כולם ידברו עם כולם... יש פוליטיקה חבל"ז כאן..מאוז מאוד מוזר...

ואני מדברת רק מהמקצוע הקטן שלי - לא יודעת לגבי היתר, ומתנצלת מראש.

 

[amir_aikido]

בעיה של עדכון בתוך הארגון

הערה, לצורך ההודעה הזו נא לקרוא מדריך=מאמן=מורה.

קשה לי לענות על זה, כי זו בעיה מאוד ספציפית של מאמנים שלא טורחים להתעדכן מול הארגון שלהם עצמם, כשהארגון שלהם דווקא משתנה.


למען האמת, בלי פרטים מלאים, אי-אפשר לדעת האם אותם המאמנים הם מקור הבעיה או שאולי הבעיה בארגון שמעדכן ומשנה דברים בקצב גבוה מכפי שסביר לעקוב אחריו.

הקושי גדל פי כמה כשאת מדברת על פוליטיקה בתוך הארגון ומצב שבו לא כולם מדברים עם כולם, ובנוסף את מדברת על ארגון גדול ובינלאומי.


אמיר

 

[התגוננות רחוב]

שלום אמיר צהריים טובים

1. רובם (אם לא כולם) של הנושאים "נופלים" ע"פ הגדרתי לבטיחות ובריאות.
2. כל תחום אקדמי אותו לומדים נוגע בלא מעט נושאים כלליים (הקשורים והלא קשורים באופן ישיר לתחום = ראה ערך הייטק/מיחשוב/אלקטרוניקה
ועבודה בתחום בנושאים מאוד ספציפיים כך בכל נושא אחר).
3. לא כיוונתי את דבריי רק לטונגין (או לטונגין באופן כללי = לא זכור לי שהזכרתי שם כולשהו) אלה כיוונתי לתפיסה הרווחת ולצערי המאוד שלטת
של העוסקים בתחום אומנויות הלחימה אם בקול ואם "במחשבה" הסבורים כי כל שהגיע מהמזרח הרחוק כשר/ראוי/הכי ולמערב יש מה ללמוד
ודבר לא ללמד.
4. מעשית - שנות השבעים והשמונים הולידו לא מעט פציעות מיותרות(מפגיעות פשוטות ועד מוות לצערי), מאמנים חסרי ניסיון וידע, בעלי מוטיבציה
או נכון יותר אובר מוטיבציה" שגרמו ללא מעט נזקים(לא מתוך כוונת זדון אלה מתוך חוסר ידע וניסיון).
5. מעשית - שוק אומנויות הלחימה היה ולצערי עדיין במידה מסויימת (אם כי הרבה הרבה פחות) פרוץ ללא מעט חסרי ידע וניסיון לא רק בענפים "התומכים"
אלה גם בתחום הבסיסי בשיטות האם (תלמיד שלמד X מועט של שנים הגיע לארץ והתחיל ללמד....).
6. מעשית - נושאים הקשורים לאתיקה, חוק, מוסר, כללי עבודה, כללי בטיחות נאכפים היום יותר מתמיד (שוב לא במידה מספקת) ומתחילים לעשות מעט סדר.
7. אנשים שהשמש זורחת להם מאיפה שאמרת - יש לא מעט בענפי אומנויות הלחימה לצערי ובעבר זה היה חמור וקשה שבעתיים. למרות ששמש יש אחת
והיא בשמיים (בתחום אומנויות הלחימה יש על כל מזרון כמה שמשות בגלל זה כולם מסונוורים).
8. יש לך מושג כמה מאמנים לימדו ילדים/נוער/מבוגרים/נשים (ועדיין!!!!) מבלי שהיה להם רקע או ניסיון בכלל?
כשלומדים חינוך לומדים חינוך כללי עם נגיעה במכלול תחומי החינוך ואז דגש על תחומי התמחות (כן גם בעבודה עם קבוצות גיל אין דין עבודה עם ילדים צעירים
לעבודה עם נוער ולאלה כל קשר לעבודה עם בוגרים ובמיוחד נשים).
9. בישראל כמו בכל העולם לצערי - כל מאמני אומנויות הלחימה "מומחים" להגנה עצמית בעיקר בטרנד שהצמיח הכי הרבה מומחים "הגנה עצמית לנשים" - לצערי!!!
למה לצערי? כי ע"פ תפיסת העולם שלי לא כל מי שלמד לבעוט, להפיל, לבצע מנוף/בריח, להשתחרר מחניקה/חביקה וכו'... גם מבין את משמעויות התחום שנקרא
הגנה עצמית:
נגיעת החוק, הסכנות בפניהן עומדים התלמידים/תלמידות, ההשלכות, ניתוחי המקרים והתגובות הרצויות, אוכלוסיות היעד (מין, גיל, גזע, דת....) וההשלכות של תגובות
בכל קהל יעד שכזה ועוד......
רק מאמני לחימה בפרסום יכתבו : מאמן ל.... והגנה עצמית ל / והגנה עצמית לנשים!!!
האם אלה לא נושאים שיש ללמוד ולהתמחות בהם?
האם העובדה שאני לומד שיטה כזאת או אחרת היא ערובה ליכולת ההתמודדות שלי במצבי סכנה ולחץ? האם יש קשר (הדוק בכל אופן) בין לימוד אומנויות לחימה בשיטה כזאת
או אחרת להקניית מסוגלות ללחימה?
10. יש לך מושג כמה מאמנים/מדריכים אינם מכירים כלל את החוק או כאלה שנפגשו עם תקנות החוק לראשונה בקורס אותו למדו?
11. יש לך מושג כמה מאמנים/מדריכים עדיין אינם מבטחים את עצמם או את תלמידהם?
12. יש לך מושג כמה מאמנים אינם מבינים את משמעות המונח "בטיחות" על כל נגזרותיו משמעויותיו והדרכים בהם יש לנהוג בהפעלת קבוצות אימון?
13. גם כשלומדים קורס מדריכים/מאמנים והמרצים לפסיכולוגיה, אנטומיה, תורת האימון, פיסיולוגיה וכו'... נוגעים או נותנים דוגמאות מענפי ספורט תחרותיים/אולימפיים
ע"מ להמחיש את הנלמד אין זה אומר שלא ניתן להקיש מהנלמד ולהשליך על תחומי אימון אחרים (כן גם למי שכל החיים התאמן "משקולות" עם צינור מחובר לבטון לעבודת כח
ואינו מבין שזה עושה כמעט אותה פעולה כמו חדר כושר ממוזג עם משקולות חופשיים או מכשירים תואמים יפים עם ברזל מגלוון ועור מרופד בידיות רק משיגים שם תוצאות טובות יותר
ומהירות יותר).
14. ועוד נקודות אבל אלה לטעמי מבהירות את הרעיון


שנה טובה
חיים

 

[amir_aikido]

חיים

1. נקודה מהותית מבחינתי - ללמד נושאים של בטיחות ובריאות, הכוונה לטעמי ללמד את הנושאים הללו ישירות.
לימוד של אנטומיה, פיזיקה בסיסית, וכו' הוא מעניין ונחמד, אבל איננו לימוד של הנושאים הללו. זה נכון שהבריאות נובעת מאנטומיה, אבל המעבר איננו ישיר אלא דורש עוד המון ידע.

2. נקודה מהותית נוספת -
הקורס הזה איננו אקדמיה ולא אמור להיות אקדמיה, אלא קורס הסמכה בדומה ללימודי הנהיגה לפני רשיון.
אני מבין את הרצון של העוסקים בתחום (האחראים על הקורסים) להוסיף לקורס עוד ועוד ידע על מנת לקדם את התלמידים. אלא שלטעמי, המקום של הידע הזה הוא בקורסי העשרה ולא בקורס ההסמכה המינימלי.

3. אולי התפיסה הזו רווחת, אבל לטעמי, פחות בקרב הכותבים פה.

4. אני מסכים איתך שרצוי לחייב בקורס בסיסי לטובת הנושאים והבטיחות (אגב, ברוב העולם אין חובה כזו).

5. אני דווקא בעד "שוק חופשי" ו"תחום פרוץ". אם מטרת הקורס היא ליצור חסם כניסה בדמות קורסי-חובה עתירי חומר וידע, שכתוצאה דורשים זמן רב ועלות גבוהה. הרי שאני נגד "חסם כניסה" כזה, יותר מכך, למיטב הבנתי חסם כזה נוגד את חוק חופש העיסוק ואיננו תואם את הדרישה של חוק הספורט.

6. אני מאוד בעד אכיפה, ובפרט בתחומים הללו (בטיחות, בריאות, אתיקה, חוק ומוסר)

7. נכון, וכפי שכתבתי קודם, לא רלבנטני.

8. חושב שפספת את הנקודה שלי ביחס לנוער:
למה לחייב מדריך שמלמד ארניס / קורינדו אייקידו / ... - שיטות שבהגדרה אינן מלמדות ילדים, ללמוד הדרכת ילדים בקורס המדריכים ולהבחן על הדרכת הילדים? הרי אותו מדריך לא יוכל ללמד ילדים בהתאם למתודיקה של שיטתו - השיטה לא מתאימה לכך.
יותר מכך, אני דווקא חושב כמוך, כי הוראה לקהל מיוחד: ילדים / נוער / מאותגרים / זקנים וכו' דורשת הכשרה מיוחדת ויעודית עבורה. אלא שלטעמי הדרך הנכונה לפתור זאת היא להגדיר קורס/ים מיוחדים לנושא הזה ולא להעמיס את הנושאים הללו על הקורס הכללי.

9. "מומחיות להגנה עצמית" - איך זה קשור לנושא בכלל? הרי, זה המצב היום, כשכמעט כולם בוגרים של אותם קורסי-הדרכה ומלמדים את השיטות שלהם.

,10,11,12 בדיוק לכן רצוי שהקורס יהיה מצומצם וממוקד בנושאים הללו: בטיחות, בריאות, אתיקה, חוק (ביטוח שייך לאחרון).

13. ניתן להקיש => העשרה,
ברגע שאתה כותב "ניתן להקיש" משמעות הדבר הינה כי אתה מלמד משהו שאותו מורה / מאמן / מדריך צריך לקחת ולשנות אותו בהתאם להבנתו ופרשנתו, ומכאן משתמע כי אלו אינם דברים שרלבנטיים לקורס הסמכה לרשיון.
בנוסף, אולי אפשר לשנות את השיטה שאתה לומד, ואולי השינוי שאתה עושה אפילו יהיה לטובה, אבל זו כבר לא תשאר אותה השיטה (אני לא פוסל שינויים, אבל מצפה מאנשים להבין שהם משנים ולדעת טוב טוב את הסיבות והמשמעויות).

אמיר