ביחס לתוכן הקורס ומטרתו
אני טענתי ביחס לתוכן שבאמת אמור להיות בתוך הקורס, ולא ביחס לתוכן שקיים בו כיום, בהתייחסות נקודתית:
לומדים המון על שרירים, גידים ועצמות -
האם זהו ידע העשרה או ידע שנועד לשימוש מעשי?
אם זהו ידע להעשרה, למה להכריח מישהו ללמוד אותו
אם המטרה היא שימוש מעשי - הרי שההתייחסות לידע הזה אמורה להיות מתוך תפיסת התנועה של אותה אמנות לחימה. באמנויות לחימה שונות מייצרים כוח בדרכים שונות אשר משתמשות בגוף באופן שונה. לשם כך, חלק מאמנויות הלחימה משתמשות גם בדימויים שונים (ומכאן שמות מוזרים ביותר לחלק מהתנועות) בכדי לעודד תנועה שנוצרת באופן מאוד מסויים.
שימוש במודל המדעי שמתאים לרפואה מערבית וכו' לא יעזור למתאמן / מאמן באותה השיטה ללמד את תלמידיו.
על תזונה,
שוב אם זהו ידע להעשרה וברור לכל כי המאמן בא"ל לא יהפוך לתזונאי, אז למה להכריח מישהו ללמוד אותו
האמנם יש צורך בהכשרה מעמיקה מזה.
על פציעות ספורט
פה זה מתקשר בחזרה לנושא של בטיחות באימונים.
על ההבדלים בין חימום סטטי ודינמי, על דרכים לפיתוח כוח, גמישות, כושר אירובי, כוח מתפרץ, קואורדינציה, ועוד
ושוב, בדומה לנושא של השלד, כל תחום מאלה שרלבנטי לשיטת לחימה מסויימת, אמור להלמד בתוך אותה השיטה, כחלק מההכשרה של מדריכים באותה השיטה בכדי שהם ילמדו את הדברים כפי שהם אמורים להלמד בשיטה.
הכנת תוכניות עבודה שנתיות שמסדרות את האימונים לפי הצרכים של התלמידים, להבדיל מאילתור של מערכי שיעור על ידי מדריכים
אחד הדברים שגיליתי לאורך זמן האימון באמנויות לחימה, הוא כי לכל שיטה יש מתודיקה ומתודולוגיית לימוד משל עצמה. בחלק מהשיטות, שיטת הלימוד היא כאוטית במכוון, בחלקן, המדריך אמור לאלתר לפי תחושתו את צרכי התלמיד/ים, באחרות, יש מבנה סדור ומוגדר של החומר לפי דרגה.
לדעתי, תפיסת הלימוד שאתה מתאר מגיעה מתחומים כמו אתלטיקה, כדורגל, כדורסל וכו', שבהם (עד כמה שהבנתי המוגבלת מגיעה), המתאמן הוא תחרותי, ויש לו מאמן, כאשר השיטה בנויה כך שהמסלול של הלימוד/אימון הוא מסלול נפרד, ויותר מכל - מסלול ההכשרה להדרכה/אימון דומה מאוד למסלול של תחומי ספורט אחרים.
אלא שלמיטב היכרותי והבנתי, אמנויות הלחימה אינן מתאימות לתבנית הזו
עד כאן ביחס לתכנים של הקורס
**************************
ביחס למטרת הקורס, כתבת:"
אני גם לא אוהב את הרעיון של "אני כבר יודע הכל, מה הם יכולים ללמד אותי?". זה רעיון רע ויהיר, שמנוגד לחלוטין לכל התפיסה של אומנויות לחימה. אילו הייתי שומע את זה ממאמני כדורגל, ניחא, אבל אומן לחימה צריך לדעת כבר בשלב הזה של הקריירה שלו שתמיד יש עוד מה ללמוד, ואם יש מקצוען שמוכן ללמד אותך צריך לקפוץ על ההזדמנות
"
אני בעדך, גם בעיני רצוי מאוד כי אמן לחימה יעשיר את עצמו בתכנים ממקומות שונים ומגוונים (וגם עשיתי זאת באופן אישי) ובפרט ילמד רעיונות נוספים מעוד מקורות.
אלא שכאן מדובר על קורס הסמכה להדרכה / אימון, ולטעמי עצם ההכנסה של תכנים שאינם הכרחיים להסמכה/הדרכה, יש בה טעם לפגם ואילוץ של אותו המדריך/מורה לשלם יותר עבור ההסמכה שלו - כשבעצם הכניסו לו תוכן מעשיר ולא תוכן חיוני.
תחשוב מה באמת חשוב לך כשמדובר על מורה בשיטה מסוימת:
חשוב לי שהוא ילמד באופן בטיחותי
שמאל| חשוב לי שהוא ידאג שלא לפגוע בבריאות התלמידים
ושתי הדרישות לעיל הן היחידות שהן מעניינה של המדינה לטעמי. בנוסף, כמתאמן יש לכ"א עוד דרישות אישיות, בין אם המדובר בלימוד "יעיל", ובין אם בלימוד "אותנטי" ו/או כל דרישה אחרת ("חכם", "מעניין", ...).
אמיר
