שאלה - מה עושים?

שניה לפני שאני טס לעבודה...

מצטרף לאמיר וטונג'ין: אין מחלוקת על הצורך בהכשרה, יש מחלוקת על הדרך בה המדינה בחרה לאכוף הכשרה זו, וגם - מבחינה טכנית - את תוכן ההכשרה הנוכחי.
 

Tonjin

New member
חיים, אני לא מבין בדיוק מה אתה אומר אבל מהמעט

שכן נדמה לי שהבנתי:
- כולם מסכימים שיש מקום לפיקוח על מדריכים, אף אחד לא טען אחרת - אלא רק שהפיקוח צריך להתקיים על המינימום: בטיחות, עזרה ראשונה, קיום של הסמכה/רמה טכנית מינימלית של אנשים שהוכשרו בחו"ל.

כל השאר - יש לו מקום, חשיבות וערך וכדאי וצריך שיהיה לאנשים אפשרות להשתלם בו, אבל לפי בחירתם ולא כתנאי לכך שיוכלו ללמד

- אני לא חושב שיש אחד בשרשור הזה שטען לעדיפות של ידע מזרחי על מערבי, בטח שלא אמיר, דוד וגם לא אני...

- קיומם של אנשים שפרשו בגלל פציעות, ואימונים שיותר הועילו מהזיקו בעבר לא אומר או מוכיח לדעתי כלום לדעתי, לפחות לא בלי השוואה למצב כיום (כלומר האם המצב כיום בעקבות קורסי ההדרכה הוא טוב יותר או אותו הדבר) ולא בלי התייחסות לכך שבעבר כולם ידעו פחות:
גם בצבא, גם במדעי הספורט וגם באמנויות הלחימה ושסביר להניח שמי שהגיע להתאמן סחב איתו פציעות, הרגלי תנועה ואימון לא אידיאליים שלא בהכרח קשורים לאמנויות הלחימה בהן התאמן (אם בתחום האתלטיקה וחדרי הכושר היו אז גם יותר פציעות, יתכן שהאשמה אינה בהכרח ברמה הלקויה של מדריכי א"ל שלא הוכשרו בקורסים שאתה מדבר עליהם)

- עבודה עם ילדים, זקנים, נכים, עוורים, נשים (במובן של הגנה עצמית לנשים, לא של קבוצה בה יש גם נשים) או פגועי נפש היא חשובה מאד - אבל לא רלוונטית לחלק גדול של המאמנים - אני לא רואה שום סיבה מדוע יש לכפות מדריכים הכשרה כזו אם רבים הסיכויים שלא יזדקקו לה לעולם..?

- סרגלי מאמצים ושיטות לימוד גם הם חשובים מאד אמנם, אבל שוב - לא לכל השיטות ולא למי שלמד במשך שנים מהמורה שלו לא רק את רזי האמנות אלא גם את החלק של "איך ללמד", ושוב זה מקום טוב להזכיר את הסיפור של דוד על רוני קלוגר ששואל את ניר מלחי (והוא ידע בדיוק מה הוא עושה כנראה וכל הכבוד לו על הזה!), יש לך מה להוסיף, ומלחי עונה "כן, אצלנו זה בדיוק ההיפך..."

- לא להשתלם/כן להשתלם: דווקא בגלל שהקורסים האלו הם חד-פעמיים ואין פיקוח אחריהם על רמת ואופן ההדרכה, אני לא חושב שהטיעון הזה רלוונטי, הרי במילא אנשים עוברים את הקורס כיום כחותמת גומי בלבד (ואפשר לשמוע גם בקורסים עצמם: במבחן תעשה ככה וככה, אחרי זה כשתלמד תחזור לעשות איך שאתה רגיל ויודע) ואם המטרה היא לפקח על רמת המדריכים גם לאחר הקורס, או לאלץ אותם לשמור על איזשהו קשר עם התפתחות במדעי הספורט (שוב, לא בטוח שזה רלוונטי לכולם, אבל שיהיה) - הרי שהמצב הנוכחי מפספס אותה

שוב, אני לא רואה שמישהו טען שהכל שלילי, אלא שהמצב טעון שינוי..

- חגורות שחורות שמגיעות להבחן בלי רמה מינימלית של טכניקה או כושר גופני זה סיפור עצוב אבל גם לא קשור לדעתי לקורסי מאמנים או מדריכים..
 
בוקר טוב טונגין

אנסה לענות (למה אתה כותב הרבה אני צריך לקרוא הכל ולשחק עם העכבר הרבה, להעלות ולהוריד זה לא פשוט זה מדאנים גבוהים
)

1. אני משער שחוק הספורט (שאגב החל משנת 1987 ולא מעט שנים ללא "שיניים") נכתב בגלל צורך/בעיה שנוצרה (ריבוי מ אמנים כמו פטריות
ריבוי התאחדויות, ריבוי עימותים, ריבוי פציעות - כן גם כמה מקרה מוות לצערי).
2. באותו שרשור בדיון מקביל מוצגת בעיה באחת ההתאחדויות היותר גדולות בישראל ההתאחדות לטאקוונדו (הטאקוונדו לפחות ע"פ תפיסת
העוסקים בתחום נחלקת לשני מישורים הדרים באותו בניין - הטאקוונדו הספורטיבי אולימפי והטאקוונדו המסורתי <70 שנה! סה"כ> )
שינויים משמעותיים בביצוע תנועות, אי התאמה בין חוקת ההתאחדויות העולמית, בין היבשות ובכל מדינה. ראה התרעומת של גסיקה
הנשענת על ההתאחדות האירופאית והעולמית ועל הנעשה או מקובל בישראל אך לא רק.
חוסר ההתאמה אינו נובע רק בביצוע כזה או אחר של תנועות אלה על דגשים מאוד מהותיים הן בחוקה והן בתנועה בכלל.
3. הפיקוח לצערי אינו נאכף לא מספיק לטעמי. לא רק על הפרט (מאמן/מדריך) אלה גם על ההתאחדויות השונות (לא רק אלה הספורטיביות/אולימפיות
עליהם פשוט שומעים יותר, הם מקבלים תקציבים ומבוקרים יותר!!!)
4. לשמוע מאמנים "בכירים" שאין להם מושג כיצד פועלת מערכת הנשימה (!!!) ומדקלמים לעיתים שטויות (סליחה) במקרה הטוב מביך/מבזה במקרה הגרוע
גובל בעבריינות!
5. בשנות השבעים/שמונים (תקופת הבשלת חוק הספורט) רמת וכמות הפציעות היתה בלתי נסבלת, הן בכמויות והן בחומרת הפציעות.
6. (אמיר/דוד/טונגין) קורס מדריכים ועוד יותר קורס מאמנים אינו קורס נהיגה בין 28 שיעורים!! הוא הרבה מעבר לכך ולצערי אתם עושים השוואות מסוג זה לא מעט.
קורס מדריכים (במידה והוא מבוצע ע"פ החוק) כולל(והיום אולי אף כפול):
אנטומיה 15/60/120 שעות לימוד
פיסיולוגיה 15/60/120 שעות לימוד
פסיכולוגיה 15/60/120 שעות לימוד
תורת האימון 15/60/120 שעות לימוד
ענפי 15/60/120 שעות לימוד
השתלמות/סטאז 15/60/120 שעות לימוד
קורס מגישי ע"ר 20/60 שעות לימוד
באחד מקורסי המאמנים האחרונים עברו סה"כ 10% מהסטודנטים את הקורס!!! 90% לא עמדו בדרישות ובמטלות
7. עבודה עם ילדים/נכים וכו'...... ועדיין כמעט כל "מומחה" אומנויות למה מרשה לעצמו לעבוד עם כל אלה מבלי לעבור שום הכשרה!!
דוד - עוסק בתחום הטיפול ולמד לשם כך כמה שנים (בעבר ואני סבור שאפילו ישנם כאלה היום - מטפלים בתחום לא נדרשו להכשרה ולא להסמכה)
כל הערה כאן מאת הותיקים מתחילה ב "לבדוק/לשאול/להשוות/להתייעץ...." ובצדק! למה לשלוח את הילד בן ה - 4/10/15/70 למורה לא מוסמך שיגרום לו לנזקים
מפני שאינו מבין או מכיר את מבנה השלד, את הבעיתיות הכרוכה בכל קבוצת גיל, את ההתאמות והכי חשוב מה מותר מה אסור?
כשאני הייתי ילד צעיר המאמנים לאומנויות לחימה כמעט "החליפו את הרופא" הכל שאלנו והכל תואם עם המאמנים הם הרי הגיעו עם ידע מהמזרח הרחוק ושם
כל מאמן הוא גם מטפל (לפחות). אפילו כאן בפורום חטאו מאמנים/חברים בעבר בהמלצות בתחום הרפואי מבלי שיש להם הסמכה לכך.
יש כאן כמה חברים רופאים/פיסיוטרפיסטים שלו יכולנו לראות את פניהם דרך המסך כשהם שומעים המלצות/הערות הקשורים לתחומי התמחותם
(הם למדו כמה שנים טובות ונזהרים) היינו רואים את ההשתוממות וחוסר שביעות הרצון מדברים שנאמרים/נאמרו (דווקא לא אתם אמיר/דוד/טונגין).
8. השתלמות, העשרה, לימודים זו לא מילת גנאי! מי שרוצה לעסוק בהדרכה/אימון חייב לטעמי ללמוד, להשתלם, להתמקצע, וכן גם בכל "לימודי התמיכה"
שכוללים מה לעשות גם: אנטומיה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, תורת האימון ואפילו גישות שונות לאימון בתחומים הספציפיים לנו (מה רע בלראות וללמוד עוד גישות עבודה
ולפתוח מעט את "הראש" ).
9. כל דבר שאנו עושים אינו מושלם, אנו שואפים למושלמות ומי שלא שואף או לא עושה גם לא טועה ומי שאינו טועה גם לא לומד מטעויותיו (הם הרי לא קיימים הוא לא טועה).
10. אחרון - העולם מתקדם משתפר ולא מעט ידע יכול לסייע לנו לבצע את שאנו מבצעים 3000 שנה טוב יותר היום עם הידע שנצבר להתכחש לידע להתפתחויות נראה בעיני
קצת לא רציני ומה לעשות - הידע שנצבר תורם ותורם מאוד גם לאלא שעושים "ספורט דוקים" או כל ענף אחר של אומנויות לחימה / ספורט לחימה............
11. עוד אחד אחרי אחרון - גם ענפי ספורט/ אימון/ שיטות לחימה שאינם מקבלים ילדים (למרות שראיתי כאלה שטענו שאינם ומצאתי אצלהם גם צעירים מכל מיני סיבות)
או לא מלמדים נשק כל אחד צריכים להשתלם לא יחרב העולם בגלל שעתייםהתמקצע וללמוד הם עובדים עם קהל יעד ואם במסגרת ההשתלמויות שלהם הם קיבלו מסה"כ שעות הלימוד
שעתיים אימון ילדים שיתייחסו אל השעתיים האלה כהשתלמות כמו קורס הנהיגה.

שנה טובה
חיים
 

Pyongwon

New member
והוסף לכך -

זה הטאוריה.

תכלס - ככל שאני יודעת - ייתכן שאני טועה - כוווווווווווולם עוברים את הקורסים - גם המדריכים וגם המאמנים - אבל את הידע - עדיין אינם יודעים.

קוראים לזה חותמת גומי, נכון?

מפחיד ברמות.

לוקחים כסף בכיף, אבל ידע - לא נלמד...

בקורסים שאני מכירה - לא היה דבר כזה. תמיד האולם היה פתוח ותמיד היה שם מישהו שעזר. 24/7. בדוק. גם בקזחסטאן וגם בדובאי. כאן - איפה תמצא? מה שכן, בקזחסטאן ודובאי - כווווווולם ידעו את החומר. חבל מה שהיה קורה אם לא...
 

amir_aikido

New member
חיים - זו בדיוק הנקודה - נהיגה יותר מסוכנת


חיים

הנקודה היא מאוד פשוטה, לתפיסה שלי, של טונג' ושל דוד, הקורס הזה איננו קורס ההדרכה העיקרי, אלא הקורס הנדרש לקבלת רשיון / הסמכה מטעם המדינה.
נהיגה מסוכנת יותר מהוראה של "אמנויות לחימה" ואם לרשיון נהיגה נדרשות 28 שעות, הרי שעצם הדרישה כי לקבלת הרשיון מהמדינה להוראה של אמנויות לחימה ידרשו מעל 90 שעות איננה סבירה בעליל.



כל יתר האמירות שלך נכנסות תחת אותן כותרות:
"להוסיף ידע מודרני",
"השתלמות, העשרה, לימודים זו לא מילת גנאי!"
" מה רע בלראות וללמוד עוד גישות עבודה ולפתוח מעט את "הראש" "
שעליהן תשובתי קבועה - אתה צודק! אלא שאלו לא דרישות נכונות בתור המינימום הנדרש למתן רשיון מהמדינה

והסיבה לתשובתי הינה כי התכנים הללו מתווספים ואינם חלק מאותה השיטה שעבורה מבקשים את רשיון ההוראה. לכן, זו העשרה, שבהחלט יכולה לעזור למדריך, לתת לו פרספקטיבה וכו', אבל מקומה איננו בקורס שקובע את הרשיון של המדריך/מורה מטעם המדינה.

לתפיסתי, המדינה צריכה להגדיר קורס מינימום שכולו בעניינים של בטיחות, בריאות (שזו מילה אחרת לבטיחות), וחוק (הטרדה מינית וכו'). כל מי שעובר את הקורס הזה אמור להיות רשאי ללמד כל אמנות לחימה בארץ, לכל רמה שהיא, אם כי לא לכל קהל.
לטעמי, יש מקום להוסיף רשיון מיוחד לקהלים מיוחדים, אם כי, אני לא בטוח ב100% שזה רצוי.


הרבה מהתשובה שלך מראה כי גם בשיטה היום יש המון בעיות, ראה הסיפור של ג'סיקה עם התאחדות מסודרת יחסית. יש עוד כמה שרשורים דומים פה היום



ביחס לחוק הספורט - הייתי נער אז ואני זוכר את הכותרות בעיתון - הסיבות שהוא נכתב לא היו עולם אמנויות הלחימה בכלל, אלא מספר נערים שנפטרו במסגרת תחרויות כדורגל, להזכיר באותה תקופה לא היו גם מבחני בריאות לקבלה לנבחרות נוער וכו' (חוק הספורט הכניס זאת פי כמה וכמה).

אמיר
 

Tonjin

New member
כרגיל, אמיר מסביר טוב ממני..

זו בדיוק הנקודה - נהיגה מסוכנת יותר מלימוד אמניות לחימה ובעלת פוטנציאל לגרום הרבה יותר נזק, לך ולסביבה (לצערנו אנחנו מקבלים על זה תזכורות חדשות לבקרים), ובכל זאת - (לדבריך) רשיון נהיגה אפשר לקבל בבסביבות ה28 שעות ואילו רשיון להדריך א"ל עולה בסביבות ה1000 שעות.

עוד נושא שאמיר לא הזכיר הוא שבכל-זאת - על רמת הנהיגה מתבצעת איזושהי בקרה מתמדת, ומי שיעשה מספר מספיק של טעויות חמורות , רשיונו ישלל בסוף

הקורס של מדינת ישראל לעומת זאת הוא יותר "חותמת גומי", עברת? סע לשלום, המפתחות בפנים..

אני (אשמח להתבדות) לא שמעתי על אף אחד שרשיונו להדריך נשלל בדעבד על-ידי המדינה (כולל עברייני מין מורשעים, אגב), מצד שני וזה חשוב - כן שמעתי על יותר מאדם אחד שרשיונו להדריך נשלל על-ידי ארגון האם שלו...

ובקשר להערה האחרונה שלך - זה נכון שלא יחרב העולם אם מישהו יאלץ לעבור השתלמות מקצועית של שעתיים וזה הרי בדיוק מה שאנחנו מדברים עליו, לפרוס את הקורס הזה לפרוסות: כמה מהן חובה ואין להתפשר עליהן ואת אלו שנשארו להותיר לבחירה..

אבל במצב כיום:
א. הלוואי שזה היה שעתיים (אצלך בפירוט דובר הרי על בין 60-120 שעות לנושא)
ב. אם מורה לא באמת זקוק להשתלמות כזו, אז למה בכל זאת להכריח, אפילו אם זה לא נורא..?
ג. אם הנושא באמת כל-כך חשוב (פסיכולוגיה של נפגעות תקיפה מינית/אימון ילדים/הגנה עצמית לנשים/תזונה/שימוש ב-והגנה מנשק) אז מה כבר אפשר להעביר בשעתיים...?
 

yoja kwan

New member
יש בעייתיות מכל הכיוונים בעניין הזה

מצד אחד - ברור לי לחלוטין שצריכה להיות איזושהי הסדרה חוקית לגבי מי יכול לעסוק במה ואיזושהי הכרשה פורמלית כדי לאמן, בעיקר ילדים.

מצד שני - מגיעים אנשים שהקדישו שנים רבות מחייהם, ואני לא מדברת על ארבע חמש, אלא על חמש עשרה עשרים, כדי ללמוד שיטה, כולל התלמדות ועבודה צמודה עם מאסטרים בכירים, בארץ ובעולם, ואיכשהו כל הידע הזה לא מוכר להם, אבל שלוש שנים של מפגש חד שבועי וכמה קורסים גנריים אמורים ללמד אותם את כל הידע הדרוש כדי לעבוד בתחום שלהם. מה גם שבאומנויות הלחימה המסורתיות יותר הידע הפסיולוגי, והתפיסות לגבי תזונה, תנועה, הכנה וטיפול בגוף, נשענים רבות על תפיסות מהמזרח הרחוק ורחוקות מאוד מהתפיסות המערביות. אז מה? כדי ללמד שיטה אתה צריך להתנהג כאילו כל מה שלמדת כל השנים לא רלוונטי וליישר קו עם תפיסות מערביות, ספורטיביות ושטחיות?

ולגבי הכנה של תוכניות אימונים שנתיות - גם כאן - אם אתה מתאמן באיזושהי שיטה במשך שנים, ומדריך תחת הנחייתו של המורה שלך, ולומד ממנו את מה שלמד הוא מהמורים שלו לגבי אימון, בניית תוכנית, אם בכלל, ומהות האימון והתרגול, למה שתשתנה בגלל שהגיע איזושהו מרצה בוינגייט? ואיך יוכל הידע המסורתי להשתמר אם כדי להיות מאמן אתה נדרש, בעצם, לוותר עליו ולהתמסר לתפיסות וינגייט לגבי איך מועדון וקבוצה אמורים להראות?

ואז מה? איך אנחנו אמורים להבחין בין איזה שרלטן שהגיע בלי לדעת כלום, המציא איזו שיטה מקושקשת ויכול לגרום נזק לתלמידים שלו פשוט מחוסר ידע ומקצועיות לבין מאמן או מאסטר לגיטימיים וטובים? (כאמור, ניחא לגבי מבוגרים, אפשר לטעון שאדם בוגר יכול להבחין לבדו ולבחור איפה הוא רוצה להיות, אבל כמובן שכשזה מגיע לאימון ילדים, ועבודה בגופים כמו מתנ"ס או מנהל קהילתי, העניין מורכב אף יותר)
אין לי תשובה חד משמעית לעניין הזה. אבל אני בהחלט לא חושבת שהכל כאן שחור או לבן.
 

moriarty

New member
זה כבר מצחיק

כל הידע המערבי הוא "תפיסה ספורטיבית שטחית"?
אף אחד לא אמר לוותר על הידע המסורתי. עצם הטענה שמאסטר אמיתי ילך ללמוד שלוש שנים, ובגלל זה הוא יוותר על הידע המסורתי שלו, נשמעת לא רצינית. מי דיבר על זה בכלל?
 

yoja kwan

New member
"כל הידע המערבי"

לא כל הידע המערבי הוא בהכרח מיותר. אבל כשמגיעה הנקודה בה הידע המסורתי מנוגד לתפיסות המערביות על ניהול מועדוני ספורט, מתודיקה של אימון, ואף תחזוקה של הגוף וטיפול בפציעות, יש בעיה.
הטענה שלי היא שכשמישהו מגיע עם ידע של עשרות שנים בתחום שלו, כשהוכשר והוסמך על ידי המורים שלו ומאסטרים בכירים בשיטה שלו, במיוחד בשיטות שכוללות בסילבוס שלהן תפיסות של ריפוי ועבודה על הגוף, רוב מה שמלמדים בוינגייט פשוט לא רלוונטי.
הקורס(ים) של וינגייט מתאימים לענפי ספורט, לא לאמנויות לחימה מסורתיות, והכלת אותם ערכים על כדורגל ועל אייקידו (לצורך הדיון
), היא פשוט לא אפקטיבית בעיני.

מהיכרותי עם מאמנים שעברו את הקורסים השונים של וינגייט אני יכולה להגיד לך ששיעורי המתודיקה התבררו כפשוט לא רלוונטיים, ושאותם מאמנים פשוט בנו את המתודיקה שלהם, בהסתמך על מה שלמדו.
אני גם יכולה להגיד לך שנראה לי פשוט לא לעניין שאדם שעבר למשל קורס מאמנים בקוריאה, תחת ההתאחדות העולמית, עדיין צריך לעבור כאן קורס מאמנים גנרי של וינגייט כדי לקבל הסמכה כמאמן. (יכול להיות שאני טועה, ושההתאחדות בארץ מכירה בתעודת ההסמכה הקוראנית, אבל עד כמה שידוע לי היא לא)
 

moriarty

New member
יש לך דוגמה לכך?

האם יש לך דוגמה לסתירה מהותית בין החומר הנלמד בקורס מאמנים, לבין "הידע המסורתי", או שהדיון תיאורטי גרידא?
 

yoja kwan

New member
יש דוגמאות רבות

למשל - קרא כמה הודעות אחורה את הדיון על גמישות. תנסה לראות כמה תפיסות שונות לגבי גמישות יש, רוב הגישות שהוצגו כאן מגיעות הישר מתוך הידע המסורתי של אמנויות הלחימה, חלק קטן מגיע מתפיסות מערביות (שאגב, משתנות כל הזמן) לגבי איך צריך לעשות ומה אפקטיבי. מה שמלמדים בוינגייט לעתים נמצא בסתירה מוחלטת למה שמלמדים באמנויות לחימה מסויימות.

נושאים של כוח, הפעלת שרירים, עצימות אימון, מבנה אימון מערך אימונים שנתי, מבנה אימון לילדים, תפיסות לגבי אימון ילדים בכלל, אחוז השיעור המוקדש לחימום, שיחרור, תרגול, קרבות, ומדיטציה. (אה, כן, אני לא בטוחה שבקורס מדריכים או קורס מאמנים בכלל מדברים על הנושאים האלה...)

בקיצור. כן.
 

moriarty

New member
לא לא לא

אני רוצה דוגמה ספציפית למתיחה שמקובלת ב"ידע המסורתי", ונאסרת במפורש בקורס מאמנים, או להפך.
לא אמירה כללית ולא מחויבת על תפיסות שונות.
 

yoja kwan

New member
אם כך

אני ממליצה לך בחום לנסות אימון באומנות לחימה מסורתית, כדי להכיר ולהתנסות. או יודע מה? אפילו דפדוף קל אחורה בפורום לדיון שהיה כאן על תרגילי מתיחות יעשה את העבודה.
 

Tonjin

New member
רוצה דוגמאות לחוסר רלוונטיות...?

- פסיכולוגיה של ספורט - למי שלא עוסק בספורט ותחרויות
- פסיכולוגיה ואימון ילדים - לשיטות (בעיקר נשק) שבאופן מוצהר לא מלמדות/מקבלות תלמידים מתחת לגיל 18
- בנית תוכנית אימונים ספורטיבית - למי שהשיטה שלו לא כוללת כושר גופני ו/או תחרויות

זה ככה בשלוף באחת בלילה ואחרי כמה וכמה בירות...

וחוץ מזה, עצם היומרה של טכנוקראט קטן איפשהו לומר למי שבילה עשור (ומעלה, לעיתים) בחו"ל בלימוד אינטסיבי של השיטה שלו מהמקור והמורים הטובים בנמצא איך עליו ללמד את השיטה שלו היא די מגוחכת, שלא לומר מרגיזה..

אל תבין אותי לא נכון - צריך להיות פיקוח, צריך מישהו שיוודא שהתעודות מחו"ל אוטנטיות, שהמדריך מודע ומכיר נהלי ביטחון בסיסיים וכמובן עזרה ראשונה - כל זה יכול וצריך להסתיים ביומיים מקסימום, ובמשהו בסביבות ה1000 שקל..

אין שום סיבה שכל דבר מעבר לזה יהיה חובה.
 

moriarty

New member
אומנות לחימה זה ספורט

פסיכולוגיה של ספורט זה קריטי.
בכל מקרה, האם לדעתך הרוב המכריע של החומר בקורס מאמנים לא רלוונטי?
 

Tonjin

New member
אל תבלבל, אמנות לחימה זו אמנות לחימה

וספורט לחימה הוא ספורט לחימה, יכולה להתקיים בינהם חפיפה מסויימת ויכולה גם שלא - אני חושב שהרוב המוחלט של אמנויות הלחימה לא יגדירו עצמן (וגם לא יעמדו בהכרח בקריקטוריונים בבחינה אובייקטיבית) כספורט...

ונתתי לך רשימה של חומר שאינו רלוונטי לחלק גדול מן השיטות, ואני אומר לך משהו נוסף - גם אנטומיה, פרק גדול וחשוב ומעניין ככל שיהיה זה לא תחום שיעשה או יפיל מדריך..

האם נהנתי בקורס המדריכים שלי? כן, מאד.. האם הוא נוהל בצורה מקצועית - בהחלט!

האם למדתי דברים חדשים - לא בטוח כמה, אבל הוא בהחלט עושה סדר בכמה תחומים ומארגן אותם בראש

עד כמה הוא רלוונטי לשיטות שאני רשאי להדריך בהן....? כמעט ולא..
 
למעלה